דויד חיים דיווקר
 |
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
דויד חיים דיווקר (23 במרץ 1830 - 16 בנובמבר 1889) משורר, סופר, עיתונאי ומראשוני כותבי מחזות הדרמה ושחקני התאטרון מקרב קהילת "בני ישראל" מהודו.
פרסם מעל ל-8 ספרים וביים ותרגם מחזות שבהן אף שיחק לשפת ה"אורדו". צאצא לשמואל יחזקאל דיווקר ומשפחת הקומאדן מוקאדם.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ההיסטוריה הידועה של משפחתו מתחילה באדם בשם באוואג'י שנולד בסביבות 1625 בכפר דיוו שבאזור קונקאן אשר בהודו, אביו חיים דויד דיווקר (1800 -5 במאי 1854) היה נכד אחיינו של שמואל יחזקאל דיווקר מקים בית הכנסת הראשון של הקהילה בשנת 1796. שם אימו היה חנה (חנהבאי) מקימת בית הכנסת "בית האלוקים" בכפר פן בשנת 1863. דיווקר נולד ב-23 במרץ 1830 בבומבאי (כיום מומבאי) בהודו המנדטורית. הוא גדל בבית מיוחס בקרב הקהילה, למעשה משפחתו הייתה מנהיגת הקהילה ונושאי התואר "קומאדן מוקאדם".
דיווקר התחתן עם חנה (?-21.5.1888) לפני היותו בן 20, והיה למנהיג הקהילה בתואר "קומאדן מוקאדם" עד למותו ב-16 בנובמבר 1889 בבומבאי. היה האחרון שהחזיק בתפקיד בפועל מקרב בני משפחתו. רוב צאצאיו גרים כיום בישראל.
[עריכה] קריירה
דויד הוציא לאור עיתון בשם "מקלט ישראל" שהוצאתו הופסקה ב-30 בספטמבר 1877. כתב כ-8 ספרים ביניהם אוסף תפילות לנביא משה וספר היסטוריה על קהילת בני ישראל בהודו שפרסם במחצית השנייה של המאה ה-19.
דויד כתב וביים ואף שיחק במספר מחזאות שתירגם לשפת ה"אורדו" מאנגלית, הינדית ושפות אחרות כגון: "הסוחר מונציה" בה שיחק את באיסיניו,"רומיאו ויוליה" בה שיחק את רומיאו, "שאח ג'אהן", "שאהאפורי" וכו'. דויד אף עודד רבים מקרב צעירי הקהילה לעסוק במקצועות הכתיבה והמשחק מכיוון שטענתו הייתה שעל קהילה תרבותית לדאוג לפתח תרבותה ועיסוקיה באומנות וברוחניות.
[עריכה] מעמדו בקהילה
ב-18 באוגוסט 1872 דויד נבחר לכהן כ"קומאדן מוקאדם" של בית הכנסת "סמאג'י הסאג'י", בית הכנסת הראשון של הקהילה שנבנה ע"י אבותיו לאחר הדחת בני-דודיו, חסקאל (יחזקאל) ואחיו אהרון שהנהיגו בשיתוף אך הודחו מתפקידם ע"י מועצת זקני העדה בשל חילוקי דעות, שימוש לא ראוי בכוחם כמנהיגי הקהילה ובשל חוב כספי שנצטבר לבית הכנסת עקב השקעותיהם והלוואותיהם הבלתי מובנות. חסקאל (יחזקאל) אברהם דיווקר הקים בית תפילה נפרד ב-1872 בשם "כנסת בני-ישראל".
דויד שימש כמנהיג הקהילה ומנהיג בית הכנסת הישן עד למותו, תחת פיקוחו אף הורחב בית הכנסת ופעילות העדה התרחבה לתחומים חדשים מבחינתם ובכך נפתחו בפניהם הזדמנויות רבות נוספות.
העברת התפקיד בירושה למשפחת דיווקר למעשה נפסקה לאחר מותו בטרם עת של דויד, והשם "קומאדן מוקאדם" שימש רק כתואר כבוד אך למעשה נשללו בדיעבד תפקידיהם של משפחת דיווקר כמנהיגי העדה, אך המשפחה תמיד שימשה כחלוצה גם בשנים הבאות מקרב העדה. בני משפחת דיווקר היו אף בין חלוצי העלייה למדינת ישראל.
[עריכה] לקריאה נוספת
- David Haeem Divekar, History of the Bene Israel in India, שם הוצאה, תאריך הוצאה
- David Haeem Divekar, Kirtans on Prophet Moses, שם הוצאה, תאריך הוצאה
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מערכים קשורים.
