דוכס גדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלט אצולה של הדוכס הגדול של לוקסמבורג

דוכס גדול (grand duke) או הרצוג גדול (Groß herzog) הוא תואר אצולה שהיה קיים בעיקר באימפריה הרומית הקדושה ובאימפריה הרוסית. הפייף עליו שלט הדוכס הגדול נקרא דוכסות גדולה וניתן לדוכסים חשובים או בעלי נחלה גדולה. בפרוטוקול, מעמדו של דוכס גדול נמוך מזה של מלך וגבוה מזה של דוכס עצמאי.

במספר שפות התואר הרוסי великий князь (ויליקיי קיניאז) מתורגם כדוכס גדול, אם כי היום רווח השימוש בתרגום נסיך גדול.

באימפריה הרוסית התואר ניתן לשליט של פינלנד כך שבין השנים 18091917 הצאר הרוסי החזיק גם בתואר הדוכס הגדול של פינלנד. גם בליטא היה דוכס גדול במאה ה-17.

שליט טוסקנה מבית מדיצ'י החל מהמאה ה-16 נקראו דוכס גדול וזאת עד ל-1860 בה טוסקנה הפכה לחלק מממלכת סרדיניה. בראשית המאה ה-19, נפוליאון העניק את התואר לרבים מבני בריתו, יחד עם שטחים נוספים ובעיקר לשליטים בקונפדרציה של הריין. לאחר תבוסתו של נפוליאון הוחלט בקונגרס וינה כי בעלי הנחלות החדשים ימשיכו לשאת בתואר דוכס גדול גם תחת שלטון הקונפדרציה הגרמנית. דוכסויות אלו נשארו עד שנת 1918 שבעקבות הפסדה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, פורקו הדוכסיות ואוחדו תחת רפובליקת ויימאר.

היום, התואר דוכס גדול משמש רק המונרך של מדינת לוקסמבורג, המשמש כשליט העליון של המדינה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דוכס גדול בוויקישיתוף