דון קישוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דון קישוט
Donquix.jpg
עטיפת הספר
מחבר מיגל דה סרוואנטס
שם בשפת המקור El Ingenioso Hidalgo Don Quijote de la Mancha
שפת המקור ספרדית
שנת הוצאה חלק ראשון ב-1605
חלק שני ב-1615
סוגה

רומן פיקרסקי, פארודיה,

סאטירה, פארסה
תרגום לעברית 1912, חיים נחמן ביאליק; 1958, נתן ביסטריצקי; 1994, ביאטריס סקריוסקי-לנדאו ולואיס לנדאו.
עמוד השער של המהדורה המקורית משנת 1605
פסל ברונזה של דון קישוט ונושא־כליו, סנצ'ו פנסה, בפלאסה דה אספניה שבמדריד

דון קישוט או דון קיחוטהספרדית: Don Quixote, בכתיב מודרני: Don Quijote; ) הוא רומן מאת הסופר והמחזאי הספרדי, מיגל דה סרוואנטס (Miguel de Cervantes), שחי בין השנים 1616-1547. היצירה, בשמה המלא El Ingenioso Hidalgo Don Quijote de la Mancha (בעברית: "האביר החכם דון קיחוטה איש לה-מנשה"), ידועה על שם גיבורה, דון קישוט, והיא נחשבת לרומן האירופי הראשון.

חלקה הראשון של היצירה פורסם בשנת 1605 וחלקה השני ב-1615, מעט לפני מות המחבר.

היצירה נקראת במקור "ההידאלגו החריף דון קיחוטה איש לה מנצ'ה" (Don Quijote de la Mancha) בעברית לעיתים נכתב "מנשה". לה מנצ'ה הוא המחוז ממנו הגיע הגיבור שהוא אדם מתבגר בעל תפיסת מציאות מעוותת בהשפעת קריאה מופרזת של סיפורי אבירים, שהיו נפוצים מאוד במאה ה-16 בספרד. הוא מדמה עצמו לאביר שהוטלה עליו שליחות ומנהל מלחמות צדק שאין לו כל סיכוי לנצח בהן.

בהתאם למה שדון קישוט קרא בספרי האבירים, הוא מחליט שיש לו צורך בגבירה שיקדיש לה את שללו ויילחם בשמה. הוא בוחר בנערה כפרית פשוטה וגסה בשם אלדונסה לורנסו, שאינה יודעת על כלל קיומו, ואותה ראה בחטף, וקורא לה "דולסיניאה" (קרויה בעברית גם "דולציניאה"). בדמיונותיו ומשוגותיו הכפריה הפשוטה הופכת לגבירה אצילה ויפהפייה‏[1].

למשימה נלווים אליו סוס כחוש בשם רוסיננטה, ההופך בדמיונו לסוס אציל שש אלי קרב, ונושא כלים ערמומי ושמנמן בשם סנצ'ו פנסה (מכונה בעברית גם סנצ'ו פנצ'ו) הרוכב על חמור. במהלך הסיפור נקלע הגיבור לסיטואציות טרגיות - קומיות, כמו מלחמה בטחנות רוח אותן הוא מדמה לענקים.

אף על פי שבתודעה הציבורית נחקקו עלילות דון קישוט כסיפור הרפתקאות היתולי, הרי שמבחינה ספרותית היווה הספר פריצת דרך. לדוגמה, יחסי גיבור – מספר – מחבר: הסופר מייחס את הספר למספר מחברים בדיוניים. בחלק השני דון קישוט מודע לקיום החלק הראשון של הספר. מורכבות סיפרותית זו מהווה הישג נאה כיום ומהפכה בזמן פרסום היצירה.

בין השחקנים שגילמו את הדמות בעיבודי הרומן לקולנוע ולטלוויזיה: פיודור שאליאפין, פיטר או'טול וג'ון לית'גאו.

דון קישוט כסמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון קישוט הפך לסמל המשמש לתיאורו של אדם בלתי מציאותי שנלחם מלחמות צדק בלי כל בסיס ריאלי לנצח בהן. לתיאורה של התנהגות כזו משמש הביטויים "דון קישוטיות" ו"מלחמה בטחנות רוח".

פסבדו קיחוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלק הראשון של "דון קישוט" זכה להצלחה רבה, ובעקבותיה נתפרסם בשנת 1614 ספר הממשיך את עלילותיו, על ידי אלונסו פרננדס דה אווליאנדה. היה זה מנהג מקובל באותם ימים לחבר המשכים לספריהם של מחברים אחרים, אלא שאווליאנדה מצא לנכון גם לכתוב הקדמה מעליבה כלפי סרוואנטס, ועובדה זאת המריצה את הסופר הספרדי להשלים את חלקה השני של יצירתו, אשר נכתבה עד השנה ההיא בצורה לא שיטתית. גם כיוונו של החלק השני השתנה כליל בעקבות "פסבדו קיחוטה" – סרוואנטס החליט כי דון קישוט יפנה לברצלונה במקום לסרגוסה. בפרקים האחרונים של החלק השני נרמז באופן משעשע לגבי ההמשך של אווליאנדה, וההקדמה הפוגענית שלו אף זכתה לתשובה בהקדמה של סרוואנטס לחלק השני. חוקרים עשו מאמצים רבים לגלות את זהותו האמיתית של אווליאנדה, אך ללא הצלחה. כפי הנראה, היה זה כינוי ספרותי.

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר זכה לפופולריות רבה בקהל דוברי העברית ובולט מספר התרגומים והעיבודים שנעשו עבור הקוראים הצעירים. כפל השמות בעברית ליצירה הספרדית ולשמו של גיבורה ("קיחוטה" ו"קישוט") נובעים משינוי היסטורי באופן הגיית השפה הספרדית. במאה ה-16, עת חובר הספר, נהגתה האות "x" כ-"ש", ועל כן נהגה השם "דון קישוטה", הגייה שנשתמרה בתרגומים לשפות אחרות וממנה שאב ביאליק את השם "דון קישוט". אולם, ברבות הימים התחלפה ההגייה של האות לצליל "ח", ומכאן "דון קיחוטה" בספרדית מודרנית. תרגומו של ביאליק שימר את הצליל המקורי בעוד תרגומים מאוחרים יותר מביאים את ההגייה הספרדית העכשווית. כמו כן, חזר ביאליק על ההגייה הרוסית של השם (שינוי דומה ניתן למצוא, למשל, בשם העיר והמדינה "מקסיקו").

  • הספר תורגם לראשונה לעברית בשנת 1871 בידי נחמן פרנקל תחת השם אבינועם הגלילי או משיח האוויל. כנהוג בתרגומים שנעשו בתקופה זאת לעברית, עיברת פרנקל את שמות הדמויות והעביר את התרחשות העלילה לארץ ישראל שלאחר מרד בר כוכבא.
  • בשנת 1894, הופיעה מהדורה נוספת, בשם: דון קישוט מן למנשה, בעיבודו של דוד יודילביץ.
  • התרגום הבא של הספר, נחשב כתרגום הפופולרי ביותר וזכה להדפסות רבות, נעשה בידי חיים נחמן ביאליק ויצא לאור לראשונה בשנת 1912, בשם: דון קישוט. תרגומו של ביאליק נתבצע על־פי התרגום הרוסי לספר, והוא גרסה ערוכה ומקוצרת של הסיפור המקורי.
  • בשנת 1920 הופיע בוארשה תרגום אנונימי לספר, בשם: חייו וקורותיו של האציל הנפלא דון קיחוט איש מנחה.
  • בשנת 1940 הופיע בתל אביב עיבוד חדש לילדים עם ציורים, בתרגום של א. ל. יעקובוביץ (הוא אברהם אריה עקביא), בשם: עלילות דון קישוט.
  • בשנת 1954, הופיעה מהדורה מקוצרת לילדים, בשם: מעשה גבורתו של דון קישוט (קיצר ועיבד יצחק אבנון).
  • בשנת 1955 נעשה נסיון לפרסם תרגום מלא לספר, מתוך המקור הספרדי, על ידי יוסף רביקוב, תחת השם: האברך המחונן דון קיחוט די לה מאנשה, אולם נדפס ממנו רק הכרך הראשון, בהוצאת תבל. בכרך מופיע גם מבוא מאת היינריך היינה וכן האיורים של גוסטאב דורה.
  • שנה אחר כך, בשנת 1956, הופיע בתל אביב, עיבוד נוסף של שלמה סקולסקי וציורים של איזה, עם השם: עלילותיו של דון קישוט.
  • בשנת 1956 הופיע גם דון קישוט מספר לילדים, בתרגום של א. א. עקביא וציורים של בינה גבירץ.
  • בשנת 1958 יצא לאור תרגומו המלא של נתן ביסטריצקי, תחת השם: ההידלגו החריף דון קיחוטה מן למנצ'ה, בשני כרכים, בספרית פועלים בעריכת אברהם שלונסקי ועם ציורים מאת מרסל ינקו.
  • בשנת 1960, יצא הספר בתרגום מאת יהושע טן פי, בעיבוד של אריך קסטנר ועם ציורים מאת ה' למקה, בשם: עלילות דון קישוט.
  • בשנת 1960 הופיעה מהדורה נוספת בשם: עלילות דון קיכוטה, עם האיורים של מרסל ינקו.
  • בשנים 1970 ו-1975 יצא דון קישוט, הוצאת "יזרעאל", תל אביב, בתרגום של א. א. עקביא וציורים של בינה גבירץ.
  • בשנת 1980, יצאה מהדורה לילדים בסדרת "ספרית זהב", תחת השם: עלילות דון קישוט, עם ציורים של איזה.
  • בשנת 1984, הופיעה מהדורה מנוקדת, בתרגום חדש של שולמית הרן ובעיבוד של ג'יימס ריבס: עלילות הגבורה של דון קישוט. בכרך מופיעה הקדמה מאת ג'יימס ריבס וכן האיורים של גוסטאב דורה (יצא לאור שוב על ידי הוצאת מחברות לספרות, בשנת 1991).
  • בשנת 1984 הופיעה גם מהדורה לילדים מאת איתמר פרת ובעבוד של שולמית רונאל, בשם: עלילות דון קישוט.
  • מהדורה מקוצרת ובחרוזים בשם: עד טחנות הרוח: קצור עלילות דון קישוט, יצאה לאור בירושלים, בשנת 1993 (חיבר וקיצר מ' צבי, ציירה ליז פיינברג).
  • תרגום מלא לספר, על ידי ביאטריס סקריוסקי-לנדאו ולואיס לנדאו, קרוי דון קיחוטה, וראה אור בשני כרכים, בסדרת הספריה החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספרי סימן קריאה, בשנת 1994.
  • בינה אופק ערכה, בשנת 1996, את דון קישוט איש למנשה, עם תחריטי נחושת מאת גוסטב דורה.
  • בשנת 1997 יצא לאור דון קיחוֹטֶה דה לה מַנצ'ה, בהוצאת "לדורי", תל אביב, בעיבוד של מיקלוש רדנוטי (בתרגום לעברית של הגר אנוש) ועם איורים של יאנוש קש.
  • בשנת 2006 ראתה אור גרסה מקוצרת חדשה לבני הנעורים, הרפתקאות דון קיחוטה, בעיבודה של טל ניצן ואיורים של אבנר כץ, בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

תרגומים ליידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 1897, הופיעה בניו יורק, מהדורה ביידיש, של אלכסנדר הארקאווי, בשם: געשיכטע פון דאן קיכאט, פון מיגועל צערוואנטעס (איבערזעצט פון ספאניש און פערגליכען מיט דער ענגלישער און דייטשער איבערזעצונג פון אלכסנדר הארקאווי). מהדורה זו זכתה למספר הדפסות.
  • מהדורה נוספת ביידיש הופיעה בורשה, בשנת 1911, מאת שמואל צבי זצר, בשם דאן קיחאט, מיגועל דע סערוואנטעס (איבערזעצט און בעארבייטעט דורך ש"ז זעצער).
  • בשנת 1930 הופיעה מהדורה נוספת בתרגום ליידיש, מאת יצחק קיפניס ודוד הופשטיין, בשם דאן קיכאט, מיגועל דע סערוואנטעס.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים שמואלי, סרונטס, הוצאת דביר, תל אביב, תשי"ג.
  • לואיס לנדאו, אחרית הדבר, בתוך: דון קיחוטה, כרך שני, הספריה החדשה, 1994, עמ' 417 - 431.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרו של סרוואנטס אלודנסה עצמה אינה מופיעה, והקורא לומד עליה רק מדברי הגיבור עצמו. בעיבודים והמחזות שונים שנעשו לספר, הדמות קיימת ושיחקו אותה שחקניות חשובות, ביניהן סופיה לורן וונסה ויליאמס. באופרה "דון קישוט" של ז'יל מאסנה היא אחת הדמויות הראשיות, ומוצגת כמעין מלכה. במחזמר "דון קישוט" שהועלה בברודוויי היא מתארת את עצמה כזונה.