דולפין נהרות סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgדולפין נהרות סיני
Lipotes vexillifer.png
איור של דולפין נהרות סיני
Baiji size.svg
השוואה בין דולפין נהרות סיני לבין אדם ממוצע
מצב שימור

מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה, ייתכן שנכחד (PE)

נכחד סכנת הכחדה חמורהconservation status: possibly extinct


מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: לווייתנאים
על־משפחה: דולפיני נהרות
משפחה: ליפוטיים
סוג: ליפוטס
מין: דולפין נהרות סיני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Lipotes vexillifer
תחום תפוצה
Cetacea range map Chinese River Dolphin.PNG
תפוצתו הטבעית של דולפין הנהרות הסיני בעבר

דולפין נהרות סיני (שם מדעי: Lipotes vexillifer, פירוש מילולי: Lipotes משמעו "נשאר מאחור" ו-vexillifer משמעו "נושא הדגל"); מכונה גם "בּאיג'י" (בסינית: 白鱀豚) הוא דולפין שחי במימיו המתוקים של נהר היאנגצה שבסין. בעשורים האחרונים הידרדרה אוכלוסייתו למצב קשה, ומאמצים רבים נעשו לשימורו אך נכשלו. הוא הוכרז כנכחד לאחר שמשלחת שיצאה לבדוק את מצבו ב-2006 לא ראתה ולו פרט אחד. עם זאת באתר איגוד השימור העולמי (IUCN) הוא עדיין מוגדר ב"סכנת הכחדה חמורה". אם אכן נכחד המין, אזי יהיה זה היונק הימי הראשון שנכחד בטבע מזה כ- 50 שנה, כאשר האחרון שנכחד היה כלב ים נזירי קריבי‏[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי ממצאי מאובנים נראה שהדולפיניים היגרו מהאוקיינוס השקט לנהר היאנגצה לפני 20 מיליון שנים. דולפין הנהרות הסיני היה אחד מכמה מיני דולפינים שחיים במים מתוקים באופן בלעדי. דולפין הגנגס חי בנהר הגנגס, דולפין האינדוס חי בנהר האינדוס, דולפין האמזונאס והפרנסיסקנה לה פלטה, חיים בנהרות האמזונאס והאורינוקו שדרום אמריקה.

תפוצה טבעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הייתה תפוצתו של דולפין הנהרות הסיני לכל אורכו של נהר היאנגצה, אולם היא הצטמצמה במהלך השנים בשל פעילות האדם. מעט לפני הכחדתו, תפוצתו הייתה מוגבלת לאזור נתיב-המים הראשי של סין בין אגם דוגנטינג לדונגלינג.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ברח מסכנה, דולפין הנהרות הסיני יכול היה להגיע למהירות של 60 קמ"ש, אולם מהירותו במרבית הזמן הייתה בין 10 ל-15 קילומטרים בשעה. יכולות הראייה והשמיעה שלו התנוונו באופן ניכר במהלך אלף השנים האחרונות, ותנועתו וניווטו הסתמכו בעיקר על סונאר. גודלו של מוחו היה כגודל מוחם של גורילה ושל שימפנזה, ומדענים מעריכים כי הוא היה חכם יותר מהפרימטים.

הידלדלות והכחדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ספר השיאים של גינס, דולפין הנהרות הסיני היה הלווייתנאי הנדיר ביותר בעולם ‏[2]. הוא נתגלה למדע ב-1914, ונצפה בפעם האחרונה בספטמבר 2004.

הסיבות להיעלמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגון השימור העולמי מנה מספר איומים אפשריים לדולפין הנהרות הסיני, שייתכן שגרמו להיכחדותו. הראשונה היא תקופה שבה ניצוד דולפין הנהרות הסיני בידי האדם, היא תקופת הקפיצה הגדולה קדימה. סיבות אחרות היו מכשירי דיג שפגעו בדולפין, שימוש לא חוקי בדיג בשיטת שיתוק בעזרת הלם חשמלי (Electrofishing), התנגשויות עם כלי שיט, אובדן של בתי גידול וזיהום[3].

יחד עם התפתחותה הכלכלית של סין, הלחץ על דולפין הנהרות הלך וגדל. פסולת ביתית ותעשייתית זרמה לנהר היאנגצה. קרקעיתו של הנהר נחפרה, וחוזקה בעזרת בטון במקומות רבים. תנועת כלי השיט הוכפלה, גודלם גדל, ורשתות הדיג הפכו לרחבות יותר ולקטלניות יותר. רמות הרעש הגבוהות הפכו את דולפין הנהרות הסיני, שממילא הסתמך רבות על שמיעה, מועד להתנגשויות עם מדחפים של סירות. לא רק זאת, גם אוכלוסיית הדגים שמהם ניזון דולפין הנהרות הצטמצמה באופן משמעותי בעשורים האחרונים. גודלן של אוכלוסיות מסוימות של דגים אלו הגיע לאלפית מגודל האוכלוסייה שלפני ההתפתחות הכלכלית המסיבית ‏[4].

בשנות ה-70 וה-80, כחצי מהמיתות של דולפיני נהרות סיניים התרחשו בעקבות תפיסתם של הדולפינים כדיג משני ברשתות הדיג. בתחילת שנות ה-2000, שיתוק באמצעות הלם חשמלי נחשב כגורם המסוכן ביותר לדולפין הנהרות‏[3]. אף על פי שהוצאה מחוץ לחוק, שיטת הדיג הקטלנית הייתה נפוצה בין הדייגים הסיניים. בנייתו של סכר שלושת הנקיקים הוסיפה לצמצום בבתי הגידול של הדולפין, ורק הביאה לגידול במספר כלי השיט הנוסעים בנהר.

השתלשלות אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המאה ה-3 לפנה"ס - האוכלוסייה מנתה לפי הערכות כ-5,000 פרטים.
  • שנות ה-50 - האוכלוסייה הוערכה בכ-6,000 פרטים.
  • 1958 - 1962 - בהשראת הקפיצה הגדולה קדימה מקועקע מעמדו המסורתי המכובד של דולפין הנהרות.
  • 1979 - הרפובליקה העממית של סין מכריזה על דולפין הנהרות הסיני כמין הנתון בסכנה.
  • 1983 - הוצאת ציד דולפין הנהרות אל מחוץ לחוק.
  • 1984 - מצוקתו של דולפין הנהרות הסיני מושכת כותרות בסין ‏[5]
  • 1986 - האוכלוסייה מוערכת בכ-300 פרטים.
  • 1989 - מושלמת בנייתו של סכר ה-Gezhouba על נהר היאנגצה.
  • 1990 - האוכלוסייה מוערכת בכ-200 פרטים.
  • 1994 - החלה בנייתו של סכר שלושת הנקיקים.
  • 1996 - ארגון ה-IUCN מדרג את מצב המין בסכנת הכחדה חמורה (Critically Endangered).
  • 1997 - האוכלוסייה מוערכת בפחות מ-50 פרטים.
  • 1998 - שבעה פרטים מתגלים בסקירה.
  • 2003 - מאגר המים של סכר שלושת הנקיקים מתחיל להתמלא.
  • 2004 - הצפייה האחרונה הידועה בדולפין הנהרות הסיני, כאשר פרט נמצא מת על שרטון.
  • 2006 - בחיפוש שנערך לא נמצא אף פרט ממין זה, והוא הוכרז כמין נכחד כפי הנראה.
שנה האזור הנסקר מספר הקילומטרים שנסקרו מספר הדולפינים שנצפו אומדן כללי על מספר הדולפינים
1979[6] ווהאן - Chenglingji 230 19 -
1979 ‏[7] נאנג'ינג - Taiyangzhou 170 10 -
1979 - 1981[8] נאנג'ינג - Guichi 250 6-3 קבוצות 400
1978 - 1985[9] איצ'נג - נאנטונג 1600 מעל 20 קבוצות 156
1985 - 1986[10] איצ'נג - Jiangyin 1510 42 קבוצות 300
1979 - 1986[11] Fujiangsha - Hukou 630 79-78 100
1987 - 1990 [12] איצ'נג - שאנגחאי 1669 108 200
1989 - 1991 [13][14] Hukou - Zhenjian 500 29 120
1991 - 1996[15] Xinchang - ווהאן 413 42 מתחת ל-100

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דולפין נהרות סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lipotes vexillifer (Changjiang Dolphin, Chinese Lake Dolphin, Whitefin Dolphin, White Flag Dolphin, Yangtze River Dolphin)
  2. ^ http://www.baiji.org/expeditions/1.html
  3. ^ 3.0 3.1 http://www.iucnredlist.org/search/details.php/12119/all
  4. ^ http://news.bbc.co.uk/2/hi/science/nature/5122074.stm
  5. ^ דאגלס אדמס, הזדמנות אחרונה לראות.
  6. ^ Chen, P.; Liu, P., Liu, R., Lin, K., Pilleri, G. (1980). "Distribution, ecology, behaviour and protection of the dolphins in the middle reaches of the Changjiang River (Wuhan-Yueyang).". Oceanologica Limnologia Sinica 11: 73–84.
  7. ^ Zhou, K.; Pilleri, G., Li, Y. (1980). "Observations on baiji (Lipotes vexillifer) and finless porpoise (Neophocaena asiaorientalis) in the lower reaches of the Chiang Jiang.". Scientia sinica 23: 785–795.
  8. ^ Zhou, K.; Li, Y., Nishiwaki, M., Kataoka, T. (1982). "A brief report on observations of the baiji (Lipotes vexillifer) in the lower reaches of the Yangtze River between Nanjing and Guichi.". Acta Theriologica Sinica 2: 253–254.
  9. ^ Lin, K.; Chen, P. and Hua, Y. (1985). "Population size and conservation of Lipotes vexillifer.". Acta Zoologica Sinica 5: 77-85. [translated by C.H. Perrin, edited by W.F. Perrin, Southwest Fisheries Science Center Administrative Report LJ-86-27
  10. ^ Chen, P. & Hua, Y. (1989) Distribution, population size and protection of Lipotes vexillifer. pp. 78–81 In W.F. Perrin, R. L. Brownell, Jr., K. Zhou and J. Liu (eds.), Biology and conservation of the river dolphins. Occasional Papers of the IUCN Species Survival Commission, No. 3.
  11. ^ Zhou, K. and Li, Y. 1989. Status and aspects of the ecology and behaviour of the baiji (Lipotes vexillifer) in the lower Yangtze River. pp. 86–91 In W. F. Perrin, R. L. Brownell Jr., K. Zhou and J. Liu (eds.), Biology and conservation of the river dolphins. IUCN Species Survival Commission Occasional Paper 3.
  12. ^ Chen, P.; Zhang, X., Wei, Z., Zhao, Q., Wang, X., Zhang, G. and Yang, J. (1993). "Appraisal of the influence upon baiji, Lipotes vexillifer by the Three-gorge Project and conservation strategy.". Acta Hydrobiologica Sinica 17: 101-111.
  13. ^ Zhou, K.; Sun, J. and Gao, A. (1993). "Photo-identification and population monitoring of the baiji (Lipotes vexillifer) on the lower Yangtze.". Working paper presented to Baiji Population and Habitat Viability Workshop, Nanjing, China. June 1–4 1993.
  14. ^ Zhou, K.; Sun, J. and Gao, A. (1993). "The population status of the baiji in the lower reaches of the Yangtze.". Working paper presented to Baiji Population and Habitat Viability Workshop, Nanjing, China. June 1–4 1993.
  15. ^ Wang, D.; Zhang, X., Liu, R. (1998). "Conservation status and the future of baiji and finless porpoise in the Yangtze River of China.". Report on the eight international symposium on river and lake environments. ISRLE’96, Wuhan, China.