דולפין (צוללת)
| צוללת מדגם דולפין | |
|---|---|
 |
|
| תיאור כללי | |
| סוג אונייה | צוללת |
| צי | חיל הים הישראלי |
| סדרה | דולפין |
| סדרה קודמת | גל |
| אוניות בסדרה | אח"י דולפין, אח"י לווייתן אח"י תקומה, אח"י תנין (בהרצה), שתי צוללות נוספות ב-2014 וב-2017[1] |
 |
|
| מספנה | Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה |
| גורלה | בשרות מבצעי |
| נתונים כלליים | |
| הדחק | 1,640 טון על פני המים, 1,900 טון בצלילה |
| אורך | 57 מטר |
| רוחב | 6.80 מטר |
| שוקע | 6.20 מטר |
| מהירות | 20 קשר בצלילה, 11 קשר על פני הים |
| עומק צלילה | מעל 200 מטר |
| גודל הצוות | 35 לוחמים, מתוכם 6 קצינים. אפשרות שהייה ל-10 נוספים |
| טווח שיוט | 8,000 מייל ימי על פני הים, 4,500 מייל ימי בצלילה (במהירות של 8 קשר) |
| הנעה | 3 מנועי דיזל או חשמל בהספק 4,243 כ"ס |
| צורת הנעה | מדחף |
| חימוש | 6 × צינורות טורפדו רב-תכליתיים 533 מ"מ 4 × צינורות רב-תכליתיים טורפדו 648 מ"מ (יכולים לשגר טילי הרפון, טילים נוספים ורכבי צלילה מאויישים) |
דולפין הוא דגם של צוללות הדיזל מסדרת דולפין שברשות חיל הים הישראלי. שלוש צוללות מדגם זה מהוות את צי הצוללות של החיל. הצוללות נחשבות למתקדמות מסוגן בעולם ומחירן כ-340 מיליון דולר כל אחת. הצוללות בסדרה הן אח"י דולפין, אח"י לווייתן ואח"י תקומה. צוללת רביעית, אח"י תנין, צפויה להתווסף לצי הצוללות במהלך שנת 2013. [2]
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
קודם לאח"י "דולפין" ואח"י "לויתן" שמסדרת ה"דולפין", פעלו צוללות עם אותו שם אשר היו מדגם T ונקנו בבריטניה בחודש מאי 1967. הצוללת האחרונה מדגם T הוצאה מן השרות בחודש אוגוסט 1975.
הצוללות מדגם ה"דולפין" נבנו במספנות Howaldtswerke Deutsche Werft בגרמניה. ישראל וגרמניה דנו בבניית הצוללות מאז תחילת שנות השמונים, והן נבנו בגרמניה במידה רבה בגלל העדר אפשרות לבנות צוללות לא גרעיניות בארצות הברית. במהלך מלחמת המפרץ (1991), התברר כי חברות גרמניות מכרו לעיראק נשק רב, וסייעו לתוכנית הנשק הכימי של עיראק. כדי להרגיע את דעת הקהל בגרמניה ובישראל ולספק עבודה למספנות הגרמניות, החליט הקאנצלר הלמוט קוהל כי גרמניה תממן את עלות שתיים וחצי מהצוללות. ישראל נשאה בעלות חצי מהצוללת השלישית. על פי הערכות[3] הצוללות מותאמות לשיגור טילי שיוט שפותחו בישראל (על פי פרסומים שונים מדובר בטילי פופאי),[4][5] אותם ניתן גם לחמש בראשי קרב גרעיניים לטווח של 1,500 ק"מ. בצוללת קיים תא רטוב/יבש לשיגור צוללים בעת צלילה.
חיל הים הזמין 3 צוללות נוספות, הראשונה בהן, אח"י תנין נמסרה ב-2012 ונמצאת בתקופת הרצה, האחרות צפויות להמסר ב-2014 וב-2017[6]. הצוללות החדשות יהיו בעלות מערכות טכנולוגיות חדישות יותר ואפשרות לשהיה ארוכה יותר מתחת למים (מערכת לפירוק מים לחמצן ומימן ליצירת אוויר לנשימה ומערכות הנעה לצוללות ללא תלות באוויר חיצון). הצוללות נבנות בעיר קיל שבגרמניה, ומחיר כל אחת מהן עומד על כחצי מיליארד דולר, כאשר שליש מעלות היצור של כל צוללת ממומנת על ידי ממשלת גרמניה.
[עריכה] פעילות מבצעית
ב-30 ביוני 2009 פורסם כי לפחות צוללת אחת השתתפה בתמרון ימי שנערך בים סוף בשיתוף כלי שיט שונים של חיל הים.[7]
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- יורם בר-ים, כלי שיט ישראליים בממד הרביעי, בהוצאת עמותת דולפין
- Jane's Information Group, 108th edition August 15, 2005, Jane's Fighting Ships
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הצוללת דולפין באתר שייטת הצוללות
- על הצוללת דולפין באתר חיל הים הישראלי
- פרויקט הדולפין
- חנן גרינברג, הכי עמוק, הכי רחוק: תיעוד מיוחד מצוללת דולפין, באתר ynet, 27 בספטמבר 2009
- ברק רביד, הנה באה הצוללת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
[עריכה] הערות שוליים
- ^ חיל הים מתחיל להקים צוות שיאייש את צוללת ה"דולפין" הרביעית
- ^ יואב זיתון, ישראל קיבלה צוללת דולפין רביעית מגרמניה, באתר ynet, 3 במאי 2012
- ^ Germany May Sell 2 More Dolphin Subs to Israel for $1.17B
- ^ ראובן פדהצור, האלוף, השר והצוללות, באתר הארץ, 21 במרץ 2012
- ^ Popeye Turbo
- ^ ברק רביד, הנה באה הצוללת, באתר הארץ, 23 במרץ 2012
- ^ "אורחת באילת", מעריב עמוד 13, יהודית זילברשטיין ואמיר בוחבוט
