דולפינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgדולפינן
Bottlenose Dolphin KSC04pd0178.jpg
Bottlenose dolphin size.svg
השוואה בין גודלו של דולפינן לגודלו של אדם ממוצע
מצב שימור

מצב שימור: ללא חשש (LC)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: לווייתנאים
תת־סדרה: לווייתני שיניים
משפחה: דולפיניים
סוג: דולפינן
מינים

דולפינן מצוי
דולפינן אנקולי

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Tursiops
תחום תפוצה
Cetacea range map Bottlenose Dolphin.png

דולפינן (שם מדעי: Tursiops) הוא סוג של דולפין המכיל שני מינים: דולפינן מצוי (Tursiops truncatus) ודולפינן אנקולי (Tursiops aduncus). הדולפינן המצוי הוא המוכר ביותר מבין מיני הדולפין.

מאפיינים פיזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדולפיננים הם יונקים ימיים אפורים, כאשר צבעו של חלקם העליון כהה יותר מצבעו של חלקם התחתון. לסתותיהם מוארכות, ויחד הן יוצרות את החרטום של הדולפינן. אפם של הדולפיננים הוא למעשה חור הנשיפה שנמצא במעלה ראשם. את מחיצת אפם ניתן לראות כאשר חור הנשיפה פתוח.

אורכם של דולפיננים בוגרים נע בין שניים לארבעה מטרים, ומשקלם נע בין 150 ל-650 קילוגרמים. עם זאת, במרבית חלקי העולם אורכם של הדולפיננים הוא שני מטרים וחצי ומשקלם בין 200 ל-300 ק"ג, כאשר הזכרים ארוכים במעט מן הנקבות, אך כבדים מהן בצורה משמעותית. גודלם של הדולפיננים משתנה באופן משמעותי בהתאם לבתי הגידול בו הם חיים. מרבית המחקרים בתחום זה נעשו בצפון האוקיינוס האטלנטי, שם חוקרים זיהו שני אקוטיפים. הדולפיננים האלו, שחיים במים חמים ורדודים יחסית, נוטים להיות בעלי גוף קטן יותר מאשר קרוביהם החיים במים קרים יותר. הסנפירים האחוריים והגביים של הדולפיננים מורכבים מרקמות חיבור, והם אינם מכילים עצמות או שרירים. הם מתקדמים במים על ידי הנעת הסנפיר האחורי מעלה ומטה. הסנפירים הצדיים משמשים להיגוי ולקביעת כיוון התנועה; הם מכילים עצמות שהן בבירור הומולוגיות לרגליים הקדמיות של יונקים יבשתיים (מהם התפתחו הלווייתנאים לפני 50 מיליוני שנים לערך).

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחרונה התפצל מין מהמין דולפינן מצוי (T. truncatus), למין חדש- דולפינן אנקולי (T. aduncus). לכן, בסוג דולפינן קיימים כיום שלושה מינים:

  • דולפינן מצוי (T. truncatus) - נמצא במרבית האוקיינוסים הטרופיים והחמים; צבעם הוא לעתים כחול; קיים קו בצבע כהה החל מהחוטם ועד לחור הנשיפה. תחת מין זה מסווגים שלושה תת-מינים:
    • Tursiops truncatus gilli
    • Tursiops truncatus ponticus
    • Tursiops truncatus truncatus
  • דולפינן אנקולי (T. aduncus) - נמצא באזור שמסביב להודו, אוסטרליה ודרום סין; צבע גבו אפור כהה, ובטנו לבנה עם נקודות אפורות.

מכיוון שהמין השני התפצל מהראשון רק לאחרונה, קיים חוסר בהירות רב בנוגע להבדלים בין שני המינים. תפוצתם של שני המינים חופפת במידה ניכרת, מה שהוביל את איגוד השימור העולמי (IUCN) לקבוע את מצב שימורם של שני המינים כ'מצב לא ידוע'.

בשנת 2011 גילו החוקרים מין חדש:

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולפינן

המהירות הטיפוסית של הדולפיננים היא בין 5 ל-11 קמ"ש, אולם הם מסוגלים להגיע למהירות מרבית של 35 קמ"ש למרחקים קצרים. הם מגיחים מהמים בכל 5 עד 8 דקות על מנת לנשום דרך חור הנשיפה שלהם. עם זאת, ברוב הזמן הם נושמים לעתים תכופות יותר, בתכיפות של מספר פעמים בדקה. שינת הדולפיננים היא קלה למדי; כמה מדענים העלו סברה כי הדולפיננים, כמו מרבית הדולפינים, מתפקדים כך ששני חצאי המוח עוברים למצב שינה בנפרד - כאשר הפעילות של חצי אחד יורדת ל"מצב שינה", החצי השני נותר ער וכך הלאה לסירוגין. כמו כן, הוצע כי הדולפיננים ישנים שינה זעירה למשך זמנים קצרים.

הדולפיננים חיים לרוב בקבוצות הנקראות "להקות", שלרוב מכילות עד תריסר פרטים. כמו כן, ייתכן כי מספר להקות יצטרפו אחת לשנייה, ויצרו קבוצות גדולות יותר המונות מאה פרטים ויותר. להקה טיפוסית מורכבת מקבוצת נקבות והוולדות שלהן. הזכרים חיים בדרך-כלל בגפם או בקבוצות של שניים עד שלושה פרטים, ומצטרפים ללהקות למשכי זמן קצרים.

הדולפינן ידוע באופיו הידידותי וסקרנותו כלפי בני-אדם הנמצאים במים או לידם. מדי פעם קורים מקרים בהם דולפיננים הצילו צוללים פגועים על ידי העלאתם לפני המים. מעשים מסוג זה הביאו לכך שהם קיבלו את הכינוי "החבר הטוב ביותר של האדם בים". על היחסים המורכבים בין הדולפיננים לאדם ראו להלן.

הדולפיננים הם טורפים. לעתים הם מגלים התנהגות תוקפנית, שכוללת לחימה בין זכרים על מעמד ועל נקבות. תוחלת חייהם של הדולפיננים עומדת על בין 20 ל-35 שנים.

תזונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תזונתם של הדולפיננים מורכבת בעיקר מדגים קטנים, אולם לעתים הם גם אוכלים דיונונים, סרטנים תמנונים וחיות דומות אחרות. צורתם של שיניהם היא דמוית חרוט, והיא נועדה לתפוס, אך לא ללעוס, את הטרף. כאשר הם מוצאים להקה של דגים, הם משתפים פעולה על-מנת להצמיד את הדגים אחד לשני, ועל ידי כך להגדיל את כמות הטרף. בצד הציד המשותף, הם גם מחפשים דגים בגפם. לעתים, על מנת להקל על מלאכת הטרף, הדולפיננים יצליפו בדגים עם הסנפיר האחורי, ועל ידי כך יהממו אותם ואז יוכלו לאכול אותם בשקט מבלי שיצטרכו לרדוף אחריהם.

חושים ותקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת למצוא מזון, הדולפיננים נעזרים בצורה של תהודה הדומה לסונאר: הם מאתרים עצמים על ידי הפקת קולות והאזנה להד שלהם. זרם הנקישות רחב התדרים נפלט בצורת קרן מרוכזת לכיוון בעל-החיים. לדולפיננים יש שני פתחי אוזניים קטנים ליד העיניים, אולם מרבית גלי הקול נקלטים על ידי הדולפיננים דרך הלסת התחתונה. כאשר העצם מתקרב, עוצמת ההד הולכת וגוברת, והדולפינן מגיב לשינוי זה בהנמכת עוצמת הנקישות המופקות. כאשר הדולפינן מגיע למטרה שלו, מרווח הזמן בין נקישה לנקישה קטן גם הוא, שכן כל נקישה מופקת כאשר ההד של הנקישה הקודמת נקלט על ידי הדולפינן. בעקבות מחקר שערכו Pack & Herman, ‏[1] נטען כי הדולפיננים מקבלים מידע גם על צורת הגוף לקראתו הם נעים, ולא רק בנוגע למרחקו מהם. כלומר, כי הדולפיננים יוצרים "תמונת הד" של גוף המטרה שלהם.

חוש הראייה של הדולפיננים חד גם הוא. עיניהם ממוקמות בצידי הראש, והן בעלות שכבה מחזירת אור (נקראת בלטינית: Tapetum lucidum) המסייעת להם בתנאי אור עמום. האישון שלהם מעוצב בצורת פרסה והוא בעל שני סדקים, ובכך הוא מאפשר להם לראות היטב הן באוויר והן במים, על אף ההבדלים בין הצפיפויות של התווכים. מתחת לפני המים, עדשת העין משמשת לריכוז האור, בעוד שבאוויר האור הבהיר במיוחד משמש לכיווץ האישון, מה שמביא לתמונה ברורה וחדה העוברת דרך סדק קטן.

בניגוד לחושים אלו, חוש הריח של הדולפיננים חלש למדי. עובדה זו הגיונית למדי, בשל כך שחור הנשיפה שלהם, המקבילה שלהם לאף של האדם, סגור כאשר הדולפינן נמצא בתוך המים, ונפתח באופן רצוני רק כאשר הדולפינן יוצא מהמים על-מנת לנשום. בנוסף, אין לדולפיננים עצבים מיוחדים הקשורים בחוש הריח, כמו גם חלק מיוחד במוח לקליטת מידע זה. חוש הטעם שלהם לא נחקר רבות, אולם הם הציגו יכולת להבחין בין טעם מלוח, מתוק, מר וחמוץ. זאת ועוד, דולפיננים בשבי פיתחו העדפות לגבי סוג הדגים שהם מעדיפים, אף על פי שלא ודאי כי הם מעדיפים סוג כזה או אחר של דגים על סמך הטעם שלהם.

הדולפיננים מתקשרים אחד עם השני באמצעות השמעת ציוצים, שריקות ושפת גוף. דוגמאות לשפת הגוף של הדולפיננים כוללות קפיצה מהמים, סגירת לסתותיהם תוך כדי השמעת נקישה, הכאת זנבותיהם על הקרקע ואפילו נגיחות קלות עם ראשם. כל תנועות הגוף הללו הם אמצעי של הדולפיננים להעביר מסרים ‏[2]. מסרים אלו כוללים מעקב אחר מיקומם של הדולפיננים האחרים בקבוצה, אזהרת חברי הקבוצה על סכנה אפשרית או דיווח על מזון אפשרי וסמוך. הדולפיננים מפיקים את מגוון הקולות שלהם בעזרת שימוש בשישה שקי אוויר המצויים לצד חור הנשיפה שלהם. אין להם מיתרי קול. לכל פרט יש אפנון תדר (Frequency Modulation) ייחודי המהווה מעין חתימה "קולית", המסייעת בזיהוי הדולפינן.

אינטליגנציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינת היחס בין גודל המח למסת הגוף ממוקם הדולפין בין קופי האדם לאדם עצמו והדבר מתבטא בשורה של יכולות למידה והבנה. המח הגדול של קופים ודולפינים מקורו באבולוציה מתכנסת ולדולפין מבנה מח שונה ופשוט משל קופי האדם - קליפת מח דקה יותר הבנויה מפחות שכבות ואין מקבילות אצל הדולפין למבנים בקליפת המח של פרימטים המיוחסות ליכולות קוגניטיביות "גבוהות". עם זאת שטח קליפת המח גדול אף משל האדם. התזונה העשירה של הדולפין המאפשרת "בזבוז" אנרגיה של בניית מח גדול, הצורך בניתוח של אותות צליל מורכבים ומבנה האגן שמקל על לידת ולד בעל ראש גדול הן בין הסיבות האפשריות להתפתחות המח הגדול אצל הדולפינן‏‏‏[3]. חוקרים אחרים מדגישים את הצורך של הדולפין ביצירת מבנים חברתיים מורכבים: בניה ופירוק של "קואליציות" בין להקות כגורם דומיננטי בהתפתחות האינטליגנציה ‏‏‏[4]. הדולפין בדומה לבני אדם, ושימפנזים מסוגל לזהות עצמו בראי. דולפינים מסוגלים להבין מבנה דקדוקי של משפטים: דולפין שאומן לבצע מטלה כמו "הבא את הכדור אל הגלשן" יבין את המשפט "הבא את הגלשן אל הכדור" גם אם לא נתבקש לעשות זאת בעבר. דולפין מסוגל למיין אובייקטים לקטגוריות מורכבות ולבצע מטלה כמו "הבא עצמים מלאכותיים הגדולים מקופסת עוגיות". אחד המחקרים מצא כי דולפין מסוגל להבין את הקונספט המתמטי "קטן מ" כלומר למקם כמות על ציר המספרים‏‏‏[5]. דולפין שאומן לבחור בין לוחות שהוצגו לפניו את הלוח בעל המספר הקטן ביותר של נקודות (לבחור את המספר הנמוך מהזוגות: 2 ו- 6, 1 ו- 3 , 3 ו- 7) הצליח, בלי "ניסוי וטעייה", לבחור נכון את המספר הנמוך בכל צירוף שבין 1 ו- 8. הנקודות שהוצגו היו בגדלים שונים כך שההבדל אותו זיהה הדולפין לא היה של גודל השטח הלבן על הלוח. שעור ההצלחה של הדולפין ירד ככל שההבדל היחסי במספר הנקודות היה קטן יותר בהתאם לחוק ובר-פכנר.

מיניות ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נקבת דולפינן ובנה השוחים לכיוון קרקעית המים

לזכר יש שני חורים בתחתית גופו; האחד מכסה על הפין והאחד את פי הטבעת. לנקבה יש רק חור גניטלי אחד, שמכסה על הן על הנרתיק והן על פי הטבעת. בכל צד של חור זה קיים סדק בלוטות חלב אחד.

התנהגויות אופיניות לחיזור של הזכר מגוונות, וכוללות מגוון נגיעות ונקישות. לפני ההזדווגות יש משחק מקדים ממושך; אחרי כן הזכר והנקבה מסתדרים בתנוחה של בטן מוצמדת לבטן. הפין מזדקף, יוצא מחורו, ומוחדר לנרתיק. משך ההזדווגות נע בין 10 ל-30 שניות, אולם הצמד חוזר עליו מספר פעמים, כאשר בין חזרה לחזרה מפרידות מספר דקות הפסקה.

תקופת ההריון היא בת 12 חודשים. הוולד נולד במים רדודים. בכל לידה הנקבה ממליטה דולפינן אחד, שאורכו מיד לאחר הלידה הוא מטר אחד בממוצע. הוולד יונק מאמו במשך 12 עד 18 חודשים. הוא חי קרוב לאמו במשך שש שנים, בעוד הזכרים אינם מעורבים בגידול צאצאיהם. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל 5 עד 12, והזכרים מאוחר יותר - בגילאים 10 עד 12.

טורפים טבעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורפים הטבעיים של הדולפיננים הם כרישים גדולים, כמו הכריש הטיגריסי (Galeocerdo cuvier), הכריש העפרורי (Carcharhinus obscurus) והכריש השורי (Carcharhinus leucas). כמו כן, חלק מלווייתני הקטלן עלולים לטרוף דולפיננים, אולם הם עושים זאת רק לעתים רחוקות. עם זאת, הדולפינן אינו חסר אונים כנגד טורפים אלו, וידוע על מקרים בהם הוא נאבק בהם. אכן, חיות הדולפיננים בלהקות משמשת להגנה בפני הטורפים. הם עשויים להשתמש בטכניקות מורכבות על מנת לחמוק מטורפיהם, והם אף עשויים להכות את המאיימים עליהם עד מוות. הדולפיננים אף יעזרו לחבריהם הפצועים, בכך שיסייעו להם להישאר מעל פני המים לנשימה ‏[6].

הדולפינן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל קיימים שני המינים: הדולפינן המצוי במימי הים התיכון והדולפינן האנקולי במפרץ אילת. הדולפינן המצוי (Tursiops truncatus) הוא הדולפין הנפוץ ביותר מעל מדף היבשת שלאורך חוף הים התיכון בישראל ברצועת רוחב של עד כ-10 ק"מ מהחוף ובעומקי מים של עד 200 מ'. אוכלוסיית דולפין זה יציבה בגודלה (הגודל מוערך בכ-300-400 פרטים) ונאמנה לאזור המחיה לאורך כל השנה‏[7]. קטגוריית הסיכון של המין דולפינן מצוי היא LC (ללא חשש), אך תת-האוכלוסייה הים-תיכונית מוגדרת כ-VU (פגיעה).

גורמי סיכון עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגורמים המסכנים את אוכלוסיית הדולפינן המצוי בישראל הם:

  1. לכידה בשוגג בציוד דייג, בעיקר ברשתות המכמורתנים, הוא הסיכון העיקרי.
  2. זיהום כימי ופסולת מוצקה (בליעה).
  3. הרס מארג המזון הקרקעי על ידי ספינות המכמורת, הגורפות את קרקעית הים.

הדולפינן המצוי בחוף הישראלי מדגים קשר הדוק עם צי ספינות המכמורת, כאשר פרטים נצפים תדיר כשהם עוקבים אחרי הספינות וצוללים לכיוון פי הרשת בעת גרירתה. שלושים אחוז מהתמותה השנתית הממוצעת היא תוצאה של לכידה מוכחת או חשודה (גוויה מוחפת עם קיבה מלאה בדגים). זוהי רמת תמותה הרבה מעבר ליכולת הנשיאה של האוכלוסייה (השלמה על ידי קצב ילודה טבעי) ויציבותה של האחרונה מחייבת גיוס פרטים מבחוץ. בהתחשב בעובדה שמאמץ הדייג של שכנותינו מדרום ומצפון אינו מבוטל, ניתן לצפות שבהיעדר מהלכים להפחתת הלכידה המגמה העתידית הצפויה היא דלדול.

בידוד תת-אוכלוסיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקרים ראשוניים מעידים כי תת-האוכלוסייה הישראלית שונה גנטית ‏[8] ומורפומטרית ‏[9] מזאת של מערב הים התיכון ועל כן יש להתייחס אליה בינתיים כיחידה שימורית נפרדת.

הדולפינן והאדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

דולפינים בטבע יוזמים לפעמים מפגשים עם בני אדם ואפילו משתפים עימם פעולה. ההיסטוריון הרומי פליניוס תיאר ציד דגי מולית (ברבוניה) בסיוע דולפינים לחופי מערב הים התיכון ‏‏‏[10]. תיאורים מפורטים של עדי ראיה מדווחים על טכניקת דיג כזו אצל ילידי אוסטרליה בתחילת המאה ה- 19. כשהבחינו בלהקות דגים בקרבת החוף היו הדייגים מסמנים לדולפינים באמצעות התזת מים בחניתות ואז היו הדולפינים מבריחים את הדגים לעבר הדייגים שהיו ממתינים להם כשהם אוחזים ברשתות. הדולפינים היו מקבלים חלק מהשלל מהדייגים. כיום "תיירות הדולפינים" היא ענף כלכלי מתפתח ולמרבה ההפתעה נראה שהדולפינים בטבע משתפים פעולה עם התיירים.

בדומה לדולפינן, גם המנעלן נראה "מחייך" תמידית בעיני המתבונן האנושי

בדומה למנעלניים, שאף הם טורפי דגים, ניחן הדולפינן בהבעת פנים מחויכת בעיני המתבונן האנושי. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד ופניו החלקות, שהן תכונות האופייניות לילדים, מעורר מראה הדולפינן חיבה רגשית בבני אדם. חיבה זו עשויה לעמוד מאחורי ההאנשה שעברו הדולפיננים בשורה ארוכה של סרטים וספרים, בהם היו שלום ותודה על הדגים.

בכתבי היוונים תוארו מקרים בהם הצילו מיני הדולפינן את האדם מטביעה ומתקיפות כרישים. מקרה כעין זה תועד בנובמבר 2004 בניו זילנד. במהלך התקרית, כריש מהמין קרחה לבנה התקרב לעבר שלושה מצילים ששחו במרחק מה מהחוף. קבוצה של דולפיננים הקיפה את המצילים במעגל צפוף במשך ארבעים דקות, ליוו את המצילים ומנעו מהכריש לתקוף אותם.‏[11]

הדולפינן נמצא בשבי האדם למטרות בידור מאז 1949, במופעי להטטנות וראווה, בשחייה ובצלילה ובמשחק משותפים. הם מציגים יכולת למידת פעולות אקרובטיות, איתור חפצים מוסתרים ומשחק בכדור.
בנוסף, הסוג משמש לצורכי מחקר פיזיולוגיים וסוציולוגיים על בני הסדרה כולה, בגלל נגישות החוקרים אליו במתקנים השונים.

דייגים פוגעים בדולפינן, במחשבה שהוא מתחרה איתם בשלל הדגה. יש שעדיין סוחרים בבשרו למטרות מאכל, בשומן הגוף משתמשים כשמן לטיגון ולאפייה, חלקים אחרים משמשים כחומרי דישון וכשמנים בתעשייה.

בארצות הברית, מוגנים המינים בסוג החל משנת 1972 כ"חוק ההגנה על יונקים ימיים". אישורי סחר בהם, למטרות שהוזכרו לעיל, דורשים אישור מיוחד ממחלקת המסחר של ארצות הברית.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דולפין - הדולפינן נראה כגרסה ארוכה יותר שלו.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pack, A. A.; Herman L. M. (1995). "Sensory integration in the bottlenosed dolphin: Immediate recognition of complex shapes across the senses of echolocation and vision". Journal of the Acoustical Society of America 98: 722-733.
  2. ^ http://www.nationalgeographic.com/kids/creature_feature/0108/dolphins2.html
  3. ^ ‏stefan huggenberger; The size and complexity of dolphin brains—a paradox?; Journal of the Marine Biological Association of the United Kingdom, 2008, 88(6), 1103–1108.‏
  4. ^ ‏Richard C. Connor; Dolphin social intelligence: complex alliance relationships in bottlenose dolphins and a consideration of selective environments for extreme brain size evolution in mammals; Phil. Trans. R. Soc. B (2007) 362, 587–602‏
  5. ^ ‏Kelly Jaakkola et al; Understanding of the Concept of Numerically “Less” by Bottlenose Dolphins (Tursiops truncatus); Journal of Comparative Psychology 2005, Vol. 119, No. 3, 296–303‏
  6. ^ DOLPHIN., The Columbia Encyclopaedia, Sixth Edition 2006
  7. ^ על פי סקרי מחמל"י ועבודת דוקטורט שהוגשה לאחרונה לבדיקה
  8. ^ Viaud-Martinez et al, 2008
  9. ^ שריר, 2008
  10. ^ פליניוס הזקן, תולדות הטבע, ספר 9
  11. ^ עדותם של מצילים בניו זילנד שדולפיננים הגנו על חייהם