דום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Doom
Doom-boxart.jpg
שם בעברית דוּ‏ם
תאריך הוצאה 10 בדצמבר 1993
סוגה משחקי יריות מגוף ראשון
פיתוח id Software
הוצאה לאור id Software
הפצה id Software
עיצוב ג'ון רומרו וסנדי פטרסן
גרסה 1.9
מנוע משחק (id Tech 1 (Doom Engine
מצבי משחק שחקן יחיד
מרובה משתתפים (קואופרטיבי)
מרובה משתתפים (עד המוות)
דירוג על פי ESRB מגיל 17 או מגיל 13 עבור גירסת GBA
פלטפורמות במקור פותח עבור מחשב אישי (DOS), בהמשך עבר התאמה למערכות רבות אחרות.[1]
מדיה תקליטון "½3, CD
המשחק הבא בסדרה דום II: גיהנום על כדור הארץ
דרישות מערכת
מעבד מעבד 386 במהירות 33MHz לפחות
זיכרון 4MB RAM
בקרים מקלדת בלבד או בשילוב עם עכבר או ג'ויסטיק

דוּ‏םאנגלית: Doom או DOOM, תרגום: אבדון) הוא משחק פעולה מסוגת משחקי יריות מגוף ראשון שפותח על ידי חברת id Software וראה אור בשנת 1993. המשחק מהווה ציון דרך בתחומו בזכות החלוציות שלו בשימוש בגרפיקת תלת ממד, באפשרות למשחק מרובה משתתפים ברשת מחשבים ובתמיכה ביצירת הרחבות אישיות למשחק (קובצי WAD). עקב הגרפיות של המשחקיות האלימה, עורר המשחק עם יציאתו מחלוקת בנוגע להשפעת משחקי מחשב על התנהגות האדם מחוץ לעולם המשחק.

דום, שהופץ כתוכנה שיתופית והורד על ידי כ-10 מיליון אנשים בפרק זמן של שנתיים, העלה את הפופולריות של משחקי השלבים וייסד תת-תרבות משחק שלמה[דרוש מקור]. משחקי יריות מגוף ראשון ששווקו בשנות ה-90 אף מכונים תכופות "שיבוטי דום".

הזיכיון של דום המשיך עם המשחק דום II: גיהנום על כדור הארץ משנת 1994, ומספר רב של חבילות הרחבה, בהן נמנות "דום האולטימטיבי" ו"שלבים מתקדמים לדום 2" משנת 1995 ו"דום הסופי" משנת 1996. במקור המשחקים פותחו לסביבת DOS, אך מאוחר יותר עברו התאמה למערכות רבות אחרות, בהן תשע קונסולות משחקים שונות[1]. המשחק אף עבר התאמה ל-iPhone בשנת 2009.[2] סדרת המשחקים איבדה את השליטה בשוק באמצע שנות ה-90 עם התפתחות הטכנולוגיה וירידת קרנו של מנוע המשחק של דום. למרות זאת, מעריצי המשחק המשיכו לייצר הרחבות אישיות ולשנות את קוד המקור שפורסם ב-1997.

הזיכיון קיבל תשומת לב נוספת ביציאתו של המשחק דום 3 ב-2004, שהיה למעשה עיבוד מחודש ועתיר גרפיקה לעלילת המשחק המקורי, כמו גם ביציאתו של סרט הקולנוע "דום" ב-2005 וכן ביציאתו של המשחק "Doom Resurrection" למערכות ההפעלה של מכשיר ה-iPhone.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדום עלילה פשוטה שהמוטיבים המרכזיים בה הם מדע בדיוני ואימה, כאשר ההשראות המרכזיות לפי המפתחים הם מערכה אחת של מבוכים ודרקונים שבה שדים מהגיהנום פולשים לעולם החומרי, כמו גם סרטי האימה שובו של הנוסע השמיני ומוות אכזרי 2. הרקע העלילתי ניתן רק במדריך למשחק, ואילו העלילה עצמה נגלית בעיקרה בסדרה של הודעות קצרות המוצגות במעבר בין ההרפתקאות במשחק (ראו רשימת הרפתקאות בהמשך).

השחקן נכנס לדמות של נחת חלל חסר שם‏‏[3]. הנחת, "אחד מהקשוחים ביותר של כדור הארץ, חושל בקרב ואומן לפעולה", הוגלה למאדים לאחר שתקף קצין בכיר אשר פקד עליו להרוג אזרחים לא חמושים, ונאלץ למצוא תעסוקה בחברת איגוד התעופה והחלל (The Union Aerospace Corporation) – תאגיד צבאי-תעשייתי המבצע ניסויים סודיים בטלפורטציה בין הירחים של מאדים, פובוס ודימוס. באחד הימים, עקב תקלה במתקני החברה, יצורים מהגיהנום מגיחים דרך שערי הטלפורטציה. תגובת ההגנה של יחידות האבטחה לא מצליחה לעצור את הפלישה, ובמהרה השדונים משתלטים על הבסיסים הצבאיים; כל אנשי הצוותים בבסיסים נהרגים או הופכים לזומבים. באותו הזמן, דימוס נעלם לגמרי. צוות של חברת איגוד החלל נשלח ממאדים לפובוס כדי לחקור את המקרה, אבל תוך זמן קצר ניתק עמו הקשר. חברי הצוות, למעט שורד אחד בודד – הנחת, מצאו כולם את מותם. משימת השחקן לשמור על הנחת בחיים, לגלות מה קרה, ולהשמיד את היצור האחראי למתקפה.

כדי לסיים את המשחק, השחקן צריך לעבור דרך ארבע הרפתקאות[4] המכילות תשעה שלבים כל אחת. שבעת השלבים הראשונים בכל הרפתקה הם שלבים רגילים, בעוד שהשלב השמיני הוא שלב קרב עם אויב חזק (בוס) והשלב התשיעי הוא שלב סודי שניתן להגיע אליו מתוך אחד מהשלבים הרגילים. השלבים מכונים כ-ExMy (הרפתקה x, "מפה" y – כאשר מפה היא שם נרדף לשלב), אך בנוסף לכל שלב יש שם ספציפי.

ההרפתקה הראשונה, הידועה בשם "שקוע עד הברכיים במתים" (Knee-Deep in the Dead) והיחידה שמופיעה בגרסת השותפה, ממוקמת בבסיסים הצבאיים עתירי ההיי טק על פובוס, כאשר בסופה, בשלב "אנומליית פובוס" (Phobos Anomaly) השחקן נלחם בזוג "ברונים מהגיהנום" (Barons of Hell) ולאחר מכן נכנס לטלפורטר שמוביל לדימוס, שם הוא מוכנע על ידי מפלצות ולכאורה נהרג. בהרפתקה השנייה, הידועה בשם "חופי הגיהנום" (The Shores of Hell), הנחת, אשר חזר להכרתו ומגלה את עצמו על פני השטח של דימוס, משוטט במתקנים של UAC על אותו ירח, שהאזורים בו שזורים בשילוב בין ההיטק של ההרפתקה הקודמת ואדריכלות מפלצתית. בסוף הרפתקה זו, בשלב "מגדל בבל" (Tower of Babel – התייחסות אירונית למגדל בבל התנ"כי, שם הוא תואר כמגדל המטפס עד לשמיים) לאחר שהשחקן מתעמת עם "סייבר-שד" (Cyberdemon), מתגלה האמת על דימוס שנעלם: הירח נשאב לגיהנום (שמתברר כאן שהוא למען האמת מימד מקביל הנמצא בין דימוס למאדים) ומרחף מעל השטח שלו. השחקן יורד במגדל לפני השטח וההרפתקה השלישית והאחרונה, "השאול" (Inferno), מתחילה[4]. לאחר השמדת הבוס הסופי של דום, שהוא גם השני הכי חזק במשחק (הראשון הוא שד הסייבר), "העכביש הגאון" (Spider Mastermind), נפתחת דלת סתרים המובילה לכדור הארץ עבור השחקן, שהוכיח כי "הוא קשוח מדי עבור הגיהנום". בחבילת ההרחבה "דום האולטימטיבי" נוספה הרפתקה רביעית, "בכלות בשרך" (Thy Flesh Consumed), המתרחשת בכדור-הארץ. יש לציין כי השמות של כמעט כל השלבים בפרק זה לקוחים מהתנ"ך ומהברית החדשה, למעט השלב הסודי E4M9, "פחד" ("Fear"), שאינו לקוח מאף אחד מהשניים. העלילה במשחק דום II ממשיכה בקו רציף מסיום ההרפתקה הרביעית במשחק הראשון.

משחקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי במשגר רקטות

דום הוא משחק יריות מגוף ראשון, כלומר, השחקן רואה את העולם דרך העיניים של הדמות הראשית. המטרה בכל שלב היא למצוא את חדר היציאה המוביל לשלב הבא (לרוב מסומן בשלט "EXIT"). בדרך על השחקן להתגבר על סכנות ומכשולים שונים כגון מפלצות, תקרות הצונחות על השחקן, שטחים מזוהמים בפסולת רדיואקטיבית ודלתות נעולות שעבורן נדרש למצוא מפתח או מפסק הפותח אותן.

ברוב השלבים קיימים חדרים סודיים המכילים כלי נשק וחפצים חיוניים אחרים כגון ערכות עזרה ראשונה, שריון ותחמושת. פרט לחדרים הסודיים, קיים בכל אחת מההרפתקאות גם שלב סודי (שלב מספר 9). כדי להגיע לשלב הסודי של הרפתקאה מסוימת, השחקן נדרש למצוא יציאה חלופית באחד משלבי ההרפתקה. יציאה זו נמצאת בדרך-כלל בחדר סודי או במקום שקשה להגיע אליו.

אחד העקרונות שהנחו את מעצבי השלבים היה קיומו של לפחות פתרון אחד לכל שלב, כך ששחקן עם מיומנות טכנית סבירה והכרה טובה של השלב יוכל להתחיל ממצב בסיסי (עם הנשק החלש ביותר במשחק בלבד – אקדח, שהוביל לביטוי Pistol Start המבטא מצב תחילתי זה) ולסיים את השלב בהצלחה. גישה זו לפיתוח שלבים ננטשה במשחקים שירשו את דום. בחלק מהשלבים הפתרון דרש "חשיבה מחוץ לקופסה" והיווה אתגר מחשבתי.

המשחק מעמיד לרשות השחקן ארסנל כלי נשק מגוון ורחב, שהפך בעקבות המשחק למודל לחיקוי בקרב משחקי יריות מגוף ראשון. תחילה, הנחת חמוש באקדח ובאגרופן, שנועד למקרה שהתחמושת אזלה, אך בהמשך יכול השחקן לאסוף כלי נשק כבדים יותר, כמו מסור חשמלי, רובה ציד[5], מיניגאן, משגר רקטות, רובה פלזמה מהיר-ירי (שלפי העלילה הוא עדיין בשלבי פיתוח על ידי UAC) ורובה פלזמה-מפציץ בשם BFG-9000 (ראשי תיבות של Big Fucking Gun), הנחשב לכלי הנשק העוצמתי ביותר במשחק. נוסף לכלי הנשק, קיים מגוון רחב של חפצים שמועילים מיידית לשחקן, כמו תרמיל המגביר את יכולת נשיאת התחמושת, שריון, תיקי עזרה ראשונה, ציוד ראייה לילית, חליפת הגנה מקרינה רדיואקטיבית ומגוון "כדורי נשמה" המשפרים את בריאות השחקן עד כדי 200% ונראים כמו כדורי בדולח כחולים עם תווי פנים, בנוסף לעוד כדורים כאלה בצבעים שונים, כולל אחד המאפשר לו להיות בלתי-נראה לזמן מוגבל, עוד אחד המאפשר לו להיות חסין לגמרי לכל דבר לזמן קצר, אחד נוסף המגביר את עוצמת כל הנשקים, וכו'.

במהלך המשחק מתמודד השחקן מול שלל יצורים ודמויות מפלצתיות, בהם שדים, רוחות רעות ואנשים אחוזי-דיבוק. יריבים אלה הם גורם משחקיות עיקרי, ומכונים בז'רגון המשחק "מפלצות". עולם המשחק מאכלס עשרה סוגי מפלצות שכאלה[6], כאשר מספרן, סוגן והתנהגותן תלויים ברמת הקושי שנבחרה. ברמת קושי גבוהה עשוי השחקן להיתקל אף בעשרות מפלצות בחדר אחד. המפלצות מתנהלות לפי דפוסי פעולה פשוטים; מפלצת תישאר במקומה עד שתשמע צליל שבא משחקן או תראה אותו, ובמקרה הזה תתקדם לעבר השחקן ותתקוף אותו (או מפלצות אחרות) בצורה האופיינית לה, בין אם באמצעות כלי נשק, טפריה או על ידי זריקת כדורי-אש. אפשר לתאר זאת כך: המפלצת עוברת לעמדת התקפה, מתקיפה, זזה למקום אחר שממנו היא מתקיפה שוב, וחוזר חלילה.

חוץ ממצב משחק של שחקן יחיד, קיימים בדום שני מצבי משחק מרובי משתתפים שניתן לשחק ברשת מחשבים: משחק קואופרטיבי (Cooperative), בו שניים עד ארבעה שחקנים נלחמים במפלצות כצוות, ומשחק עד המוות (Deathmatch), בו שניים עד ארבעה שחקנים נלחמים אחד נגד השני.

רמות קושי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדום חמש רמות קושי מתוכן יכול השחקן לבחור. לרמת הקושי השפעה על היבטים שונים של המשחק, ובכללם על ציוד השחקן ואויביו; כמות וסוגי כלי הנשק, התחמושת והחפצים הזמינים לשחקן משתנים, ובדומה גם כמות, סוגי ואף התנהגות המפלצות במשחק.

רמות הקושי הן:

  1. I'm Too Young To Die – "אני צעיר מדי כדי למות"
  2. Hey, Not Too Rough – "היי, לא יותר מדי קשה"
  3. Hurt Me Plenty – "תכאיבו לי הרבה"
  4. Ultra-Violence – "אולטרה-אלימות"
  5.  !Nightmare – "סיוט!"[7]

פיתוח המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפיתוח של דום החל בשנת 1992 כשג'ון קארמק עבד על מנוע משחק תלת ממדי חדש, המנוע של דום, בעוד שאר אנשי הצוות של חברת id Software סיימו את משחק הפריקוול לוולפנשטיין 3D, "חנית הגורל" (Spear of Destiny). כששלב עיצוב המשחק החל בשלהי 1992, ההשראות למוטיב המרכזי היו סרט הפעולה המדע בדיוני "שובו של הנוסע השמיני" משנת 1986 וסרט האימה "מוות אכזרי 2" משנת 1987.

כותר המשחק נהגה על ידי קארמק ונלקח מסצנה בסרט "צבע הכסף". בסצנה הגיבור (המגולם על ידי טום קרוז) מגיע לאולם ביליארד עם מזוודה ובה מקל הביליארד שלו. כשנשאל מה נמצא במזוודה, עונה הגיבור "Doom" (אבדון). התשובה, והטבח שבא בעקבותיה היו הדרך שבה קארמק ראה את המשחק פורץ לשוק.[8]

המעצב טום הול כתב מסמך עיצוב מפורט בשם "התנ"ך של דום", שלפיו עוצב ונכתב המשחק עצמו. גוף המסמך הכיל לפרטים מאפייני משחק כמו עלילת המשחק, תכונת ריבוי המשתתפים ותכונות אחרות.[9] למרות זאת, רבים מרעיונותיו של הול נדחו בזמן הפיתוח לטובת עיצוב פשוט יותר, בו דגל קארמק. חילוקי הדעות בין הול לשאר חברי הצוות הובילו בסופו של דבר להתפטרותו של הול ולגיוסו של סנדי פטרסן, מעצב בעל ותק בתעשייה.

רוב השלבים שהוכנסו לגרסת ההפצה של המשחק עוצבו על ידי ג'ון רומרו, סנדי פטרסן וטום הול (אם כי השלבים שנעשו על ידי הול שונו באופן נראה במיוחד לעין וסוימו על ידי פטרסן). הגרפיקה נוצרה על ידי אדריאן קארמק (אין קרבה משפחתית לג'ון קארמק), קווין קלוד וגרגור פונחץ במספר שיטות; למרות שגרפיקה רבה אוירה ונצבעה יש מאין, חלק מהמפלצות התבססו על פסלים מחמר או לטקס, ואחדים מכלי הנשק עוצבו לפי רובי-צעצוע של חברת הצעצועים טויס אר אס. מוזיקת הרקע הולחנה על ידי המלחין ומעצב הקול רוברט פרינס, שהלחין גם את מוזיקת הרקע של משחקי מחשב רבים אחרים, רובם משחקים אחרים של id Software ו-Apogee, כגון קומנדר קין, הטירה הנאצית, ושני משחקים בסדרת דיוק ניוקם - Duke Nukem II ו-Duke Nukem 3D. חלק גדול מהמוזיקה בדום היא בסגנון רוק כבד או מטאל ומבוססת על שירים של להקות כמו מטאליקה, AC/DC, פנטרה, Black Sabbath ו-סלייר - הרצועה שנשמעת ב-E1M1 (שנקרא במשחק "Hangar", או "האנגאר"), "At Doom's Gate", למשל, מבוססת למען האמת על "Master of Puppets" ו-"No Remorse" של מטאלקיה, כששומעים את הפריטה הראשית בשירים אלו מתנגנת שוב ושוב במהלך ההרמוני I - I - I - I / IV - IV - IV - IV / I - I - I - I / V7 - IV - I - I. הרצועה "I Sawed The Demons" שנשמעת ב-E2M1 ("אנומליית דיימוס" - "Deimos Anomaly") דומה באופן מובהק ל-"Big Gun" של AC/DC, פרט לתופים בפתיח המחליפים את הגיטרה עד תחילת הרצועה עצמה. הרצועה חסרת-השם שנשמעת ב-E2M9 ("מבצר המסתורין", Fortress of Mystery) ו-E3M1 ("מצודת הכניסה לגיהנום", Hell Keep) מבוססת על "Mouth for War" של פנטרה, ו-"Deep Into The Code" שנשמע ב-E3M3 ("התוהו ובוהו", Pandemonium), מבוסס על "Behind the Crooked Cross" של סלייר (יש לציין כי שם הרצועה, שעכול להיות מתורגם לעברית כ-"עמוק בתוך הקוד" בא לרוברט פרינס כאשר ראה את ג'ון קארמק מתכנת דרך חלון מחדר צמוד - פרינס התקרב לקארמק, ניסה לדבר איתו ולהשיג את תשומת לבו, אך הוא נראה עסוק בכתיבת המנוע לדום, מסוגר ב"בועה" מופשטת בלי כל תודעה לעולם מחוץ לחדר שלו). לעומת זאת, יש בדום גם מוסיקה מסוג Dark Ambient, מותאמת לאווירה המאיימת והמלחיצה של דום.

מנוע המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן יציאת המשחק לאור, המאפיין העיקרי בו דום נתייחד משאר משחקי זמן אמת של אותה תקופה, היה גרפיקת תלת-הממד הריאליסטית. יצירת הסביבה התלת-ממדית נעשתה אפשרית הודות למנוע הקניין החדש שנכתב ברובו על ידי ג'ון קארמק, בסיוע שאר חברי הצוות.

התכסיס התכנותי המשמעותי ביותר בו נעזר קארמק בכתיבת המנוע הוא ייצוג הסביבה באופן דו-ממדי באופן שיידמה תלת-ממד. למעשה, השלבים במשחק הנם מרחב דו ממדי המוצג על מישור, כאשר הגבהים מיוצגים בנפרד. שיטה זו, שעדיין משמשת משחקי-מחשב רבים ליצירת סביבות תלת-ממדיות טבעיות, כגון גבעות והרים, טומנת בחובה מספר מגבלות. מגבלה אחת, למשל, היא שלא ניתן למקם שני חדרים אחד מעל לשני. מצד שני, הייצוג הדו-ממדי מהווה יתרון שמתבטא בחישובים פשוטים ומהירים יותר ביצירת תמונת המסך. יתרון נוסף הוא הקריאוּ‏ת של מפות השלבים, כיוון שניתן להציגן בצורה דו-ממדית בלי סיכון לחפיפה.

עיקר החידושים שהציג מנוע המשחק של דום לעומת זה של קודמו, ששימש ליצירת וולפנשטיין 3D היו:

  • שינויי גבהים בין חדרים - ב-Wolfenstein 3D כל השלבים היו בגובה אחיד, ולא היו הבדלי גובה בין חלקים בשלב.
  • קירות בזוויות שונות (במקום חדרים מלבניים בלבד שהיו ב-Wolf3D).
  • תזוזה של הנשק תוך כדי הליכה - בWolf3D הנשק לא התנדנד בכלל בהליכה, אלא נשאר יציב.
  • צביעת כל המשטחים על פי טקסטורות שונות (בוולפנשטיין 3D התקרה והרצפה היו צבועים בצבעים אחידים).
  • שינויי רמות הארה בין חדרים - בוולפנשטיין 3D כל השלב היה בהיר באותה מידה.

בניגוד לשלבים הסטטיים בוולפנשטיין 3D, השלבים בדום הם דינמיים ואינטראקטיביים; תיתכן ירידה ועלייה של משטחים כמעלית או כגשר, לחלופין משטחים יכולים לעלות אחד אחרי השני וליצור גרם מדרגות. מערכת הקול הסטריאופונית תורמת לתחושה הריאליסטית של השחקן ומסייעת לו לאמוד את הכיוון והמרחק ממנו מגיע הקול.

תכונה חשובה נוספת של מנוע המשחק היא גישה מודולרית המאפשרת להחליף את תוכן המשחק על ידי טעינת קובצי WAD שונים. ניתן להחליף כמעט כל דבר במשחק: החל ממרקמי משטחים (קירות, תקרות ורצפות), דרך מפלצות, כלי-נשק וחפצים ועד לשלבים שלמים. מנוע המשחק של וולפנשטיין 3D לא תמך בתכונה זו, אך חובבי המשחק מצאו בכל זאת דרכים ליצירת שלבים משלהם. דום תוכנן באופן שאפשר את הרחבת התופעה. היכולת להחלפת תוכן במשחק ויצירת הרחבות אישיות תרמה באופן משמעותי לפופולריות של המשחק.

קבלה וביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דום נחשב לאחד ממשחקי הווידאו החשובים בתולדות התעשייה. בסקר "המשחק הטוב ביותר בכל הזמנים", שנערך ביולי 2001 בקרב מאה מפתחי משחקים ועיתונאים, זכה דום במקום הראשון[10]. בגיליון העשור שלו, שפורסם באפריל 2004, הכריז מגזין משחקי המחשב "PC Gamer" על דום כמשחק המשפיע בכל הזמנים. כעבור שנה, הכריז המגזין על דום כמשחק השני בטיבו בכל הזמנים, כאשר למקום הראשון זכה המשחק Half-Life.

מחלוקות הקשורות למשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק נחשב שנוי במחלוקת מאז יציאתו לשוק, בשל האלימות הגרפית והשטניזם המוצגים בו. גורמים שונים, בהם אנשי דת ופוליטיקאים הביעו דאגה מכך שהאנימציה התלת ממדית, שנחשבה בתקופת הופעתו של המשחק חדשנית, תשמש סימולטור הריגה, ותעודד אנשים לבצע מעשי אלימות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 רשימת הגרסאות של דום, באתר ויקיפדיה האנגלית (באנגלית)
  2. ^ דמיאן פרמוריסה, המשחק Doom מגיע ל-iPhone, באתר ynet‏, 5 בנובמבר 2009
  3. ^ ‏הדמות זכתה עם הזמן לכינוי "Doomguy"; הדמות הראשית בסרט דום, שנחשבת בעיני רבים כאותה דמות של נחת החלל מהמשחק, נקראת "ג'ון גרים"‏.
  4. ^ 4.0 4.1 ההרפתקה הרביעית נוספה בחבילת ההרחבה "דום האולטימטיבי" שיצאה לאור בשנת 1995.
  5. ^ במשחק ההמשך "דום II: גיהנום על כדור הארץ" נוספה גרסה דו-קנית של רובה הציד.
  6. ^ ‏שחקן המצליח לסיים את כל השלבים במשחק ההמשך דום II, זוכה לראות תצוגה מפורטת של כל המפלצות.‏
  7. ^ ברמת הקושי "!Nightmare" המפלצות חוזרות לחיים זמן קצר לאחר מותן.‏
  8. ^ ראיון עם ג'ון קארמק, באתר "עולם הדום" (באנגלית)
  9. ^ "התנ"ך של דום" מאת טום הול (1992), באתר "עולם הדום" (באנגלית)
  10. ^ סקר חמישים המשחקים הכי הטובים בכל הזמנים, באתר GameSpy (באנגלית) (הקישור אינו פעיל, 25 בספטמבר 2010)