דומיניקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קהילת דומיניקה
Dominica
Flag of Dominica.svg Coat of arms of Dominica.jpg
דגל סמל
מוטו לאומי: אחרי אלוהים באה האדמה
המנון לאומי: אי של יופי, אי של פאר
מיקום דומיניקה
יבשת אמריקה, אמריקה המרכזית
שפה רשמית אנגלית
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
רוזו
15°18′N 61°23′W / 15.300°N 61.383°W / 15.300; -61.383
משטר דמוקרטיה פרלמנטרית
ראש המדינה
- נשיא
- ראש ממשלה
נשיא
ניקולס ליברפול
רוזוולט סקריט
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
3 בנובמבר 1978
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
751 קמ"ר 
189 בעולם
1.6%
אוכלוסייה[2]‏ (הערכה ליולי 2014)
- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות
73,449 נפש 
200 בעולם
97.80 נפש לקמ"ר
105 בעולם
תמ"ג[3]‏ (הערכה לשנת 2013)
- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש
1,015 מיליון $ 
203 בעולם
13,819 $
95 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]‏ (2012)
- דירוג עולמי
0.745 
72 בעולם
מטבע דולר מזרח קריבי ‏ (XCD)
אזור זמן UTC -4
סיומת אינטרנט .dm
קידומת בינלאומית 1-767+

דומיניקהאנגלית: Dominica) היא מדינת אי בים הקריבי וחלק מהאיים הקאריביים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היסטוריה של דומיניקה

תושביה הראשונים של דומיניקה הגיעו אליה בסביבות שנת 3100 לפנה"ס, אך הם לא נותרו בה לאחר שנת 400 לפנה"ס. בני הארוואק הגיעו אליה מדרום אמריקה בסביבות שנת 400 עד שגורשו ממנה על ידי הקאריבים במאה ה-14.

כריסטופר קולומבוס הגיע לאי ב-3 בנובמבר 1493, והוא שנתן לו את שמו, על שם יום ראשון בשבוע, שבו הגיע אליו. אף שספינות ספרדיות עגנו באי מעת לעת, הספרדים לא הצליחו להקים בו יישובי קבע, בשל התנגדותם העיקשת של הקאריבים.

צרפת הייתה המדינה האירופית הראשונה שהקימה באי יישובי קבע בשנת 1635, אך גם היא נאלצה לנטוש תוך זמן קצר. היא חידשה את ההתיישבות בהדרגה במהלך המאה ה-18, אך בסופו של דבר, במסגרת ההסכמים שנחתמו עם סיום מלחמת שבע השנים, עברה דומיניקה לידי בריטניה ב-1763.

הגעתם של הבריטים שינתה את הרכבו האתני של האי. הם החלו לגרש את הקאריבים לדרום אמריקה, והמחלות שהביאו עימם גרמו לתמותה אצל הילידים. במקביל, הביאו עימם הבריטים עבדים מאפריקה. ב-1831 הוענקו זכויות פוליטיות גם לשחורים (למעט עבדים), ולמשך זמן מה נשלטה האסיפה המחוקקת של דומיניקה בידי הרוב השחור. בלחץ בעלי האדמות האנגלים, נשחקו בהדרגה זכויותיהם של השחורים. ב-1871 עברה דומיניקה לניהול אדמיניסטרטיבי של איי וינדווארד, וב-1896 בוטל הממשל העצמי.

לאחר מלחמת העולם הראשונה גברה המודעות הפוליטית של תושבי האי, והממשל העצמי חזר בהדרגה. ב-1958 הצטרפה דומיניקה לפדרציה של איי הודו המערבית, ועם פירוקה ב-1962, הייתה למדינת חסות בריטית. ב-1967 הוקנתה לה האחריות המלאה על ענייני הפנים וב-3 בנובמבר 1978, תאריך סמלי שנקבע על פי התאריך בו הגיע קולומבוס לאי, זכתה בעצמאות.

בתקופה שלאחר קבלת העצמאות סבלה דומיניקה מחוסר יציבות כלכלית, אך בסוף שנות ה-80 השתפר מעט מצבה. מאז 1995 שולטת בה קואליציה בראשות מפלגת הלייבור.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דומיניקה היא דמוקרטיה פרלמנטרית. בראש הרשות המבצעת עומד ראש הממשלה, שהוא מנהיג סיעת הרוב בפרלמנט. ראש המדינה הוא הנשיא, שנבחר לתקופה של חמש שנים לאחר שמועמדותו עולה על ידי ראש הממשלה בהתייעצות עם ראש האופוזיציה ומאושרת על ידי הפרלמנט. שרי הממשלה ממונים על ידי הנשיא, מבין חברי הפרלמנט של מפלגת השלטון, בהתייעצות עם ראש הממשלה.

הרשות המחוקקת נקראת House of Assembly of Dominica, ומונה 32 חברים. 21 מחברי האסיפה נבחרים בבחירות אזוריות, נציג אחד לכל מחוז בחירה (ברוב פשוט). נוסף להם ישנם 9 סנטורים, שחברי האסיפה הנבחרים מחליטים אם לבחור בעצמם, או לתת לנשיא למנותם. אם הנשיא ממנה את הסנטורים, עליו להיוועץ בראש הממשלה על מינוי חמישה מהם ובראש האופוזיציה על מינוי ארבעה. שני חברים נוספים באסיפה הם היושב ראש, שנבחר על ידי החברים, ומזכיר הבית הנחשב לחבר מתוקף תפקידו (אקס אופיציו).

ראש הממשלה ושריו אחראים בפני האסיפה ואפשר להדיחם בהצעת אי אמון.

המערכת המפלגתית הייתה מורכבת בעבר משלוש מפלגות, אך נעשתה לדו-מפלגתית עם הזמן. הבחירות האחרונות נערכו ב-2009, וזכתה בהם מפלגת הלייבור הסוציאל-דמוקרטית עם 18 מ-21 המושבים הנבחרים.

דומיניקה היא חברה מלאה בקהילייה הקריבית (CARICOM), בארגון מדינות מזרח הים הקריבי המאגד את מדינות האנטילים הקטנים, וכן בחבר העמים הבריטי. בינואר 2008 הצטרפה דומיניקה כחברה החמישית בארגון "הברית הבוליבריאנית למען עמי אמריקה שלנו" (ALBA) ארגון לשיתוף פעולה ברוח סוציאליסטית בין מדינות אמריקה, שייסדו ונצואלה וקובה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת דומיניקה תלויה במידה רבה בחקלאות ובתיירות. כ-40% מן המועסקים באי עוסקים בחקלאות, ומוצרי הייצוא העיקריים הם תוצרת חקלאית: טבק, בננות, ירקות, פרי הדר, קופרה (קוקוס מיובש), שמן קוקוס ושמנים אתריים. מלבד עיבוד תוצרת חקלאית, התעשייה במדינה כוללת גם ייצור סבון, רהיטים, לבנים ונעליים. מקור הכנסה נוסף מספקת נוכחותו של בית הספר לרפואה של אוניברסיטת רוס, הממוקם בעיר פורטסמות', ולומדים בו כאלף סטודנטים, בעיקר אמריקניים וקנדיים.

דומיניקה סובלת משיעורים גבוהים של עוני ואבטלה, והתוצר לנפש נמוך יחסית - 5400$ בשנה. התלות בענף הבננות גורמת לטלטלה כלכלית כאשר תנאי מזג האוויר פוגעים ביבול או שמחיר הבננות צונח בשוקי העולם.

הממשלה מנסה לקדם את הכלכלה על ידי פיתוח ענף התיירות, ובעיקר התיירות האקולוגית. התיירות במדינה מפותחת פחות מאשר בשכנותיה, בין היתר כיוון שאין בה חופים חוליים והיא חסרה שדה תעופה בינלאומי גדול ומלונות של רשתות בינלאומית. יתרונה היחסי הוא שימורו של טבע פראי וצורות חיים ייחודיות ביערות האי, שאפשר שהוא היחיד מאיי הים הקריבי שהיה כריסטופר קולומבוס מזהה אילו ביקר בו כיום.

אחת לשנה מתקיים בדומיניקה קרנבל, אליו מגיעות ספינות תענוגות רבות. עם זאת, עקב מחסור בבתי מלון ראויים נשארים התיירים ללון באניות והתרומה הכלכלית לאי אינה גבוהה.

המקום היחיד באי המתאים לתיירות נופש ובו מפרץ וחוף חולי הוא מפרץ הנסיך רוברט.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גאוגרפיה של דומיניקה
צילום לוויין של גוודלופ, דומיניקה ומרטיניק, מצפון לדרום

דומיניקה כולה שוכנת על אי אחד הממוקם בערך במרכזה של שרשרת האנטילים הקטנים, ונחשב לרוב לדרומי שבאיי ליווארד, החלק הצפוני של האנטילים הקטנים. (אם כי לעתים משויכת דומיניקה לאיי וינדווארד). האיים הסמוכים לו בשרשרת האיים הם גוודלופ מצפון ומרטיניק מדרום, שניהם בריבונות צרפת.

צורתו של האי מלבנית: שטחו 754 קמ"ר, אורכו 47 ק"מ ורוחבו 29 ק"מ. הנקודה הגבוהה ביותר באי היא פסגתו של הר הגעש מורן דיאבלוטינס (Morne Diablotins), שגובהו 1,447 מ' מעל פני הים.

התנאים הגאוגרפיים באי נחשבים קשים ביחס לאיים קאריביים אחרים. תוואי השטח כולל מצוקים ובתרונות רבים, הוא מכוסה ברובו (67%) ביער גשם טרופי סבוך, והוא אחד המקומות הגשומים בעולם. בשל תוואי השטח הקשה, רוב היישובים באי, ובהם הבירה רוזו, ממוקמים לאורך חופיו, ורק יישובים בודדים הוקמו בחלקיו הפנימיים. לפי האמונה המקומית, דומיניקה היא המקום היחיד באמריקה שאותו קולומבוס יכול היה לזהות גם כיום.

האי מהווה חלק ממערכת הרי הגעש של האנטילים הקטנים, והוא מרובה סלעים געשיים, במיוחד אנדזיט וריוליט. הרי הגעש לא התפרצו באלפי השנים האחרונות, והפעילות הסייסמית האחרונה נרשמה ב-1986. כן יש באי מעיינות חמים וגייזרים.

דומיניקה שוכנת בסמוך לקו הרוחב 15 צפון, באזור הטרופי, ולכן שורר באי אקלים טרופי, המאופיין בטמפרטורות ולחות גבוהות לאורך כל ימי השנה, עם הבדלים זניחים בין קיץ לחורף, וכן בגשמים רבים במשך כל ימי השנה. באזורים מסוימים באי יורדים לא פחות מ-9,000 מ"מ גשם מדי שנה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקה מדומיניקה ביום חג

בדומיניקה חיים כ-72,500 תושבים, על פי אומדן מ-2008. רובם הם צאצאי עבדים שהובאו לאיים מאפריקה, ומיעוטם מולאטים - צאצאים לאפריקאים ולאירופים. בנוסף, כ-3000 בני קאריב מתגוררים בשמונה כפרים בחלק המזרחי של האי, שהוקצה כאזור אוטונומי של השבט ביולי 1903. בני הכפרים הם בין הצאצאים האחרונים של העם שישב בכל איי הים הקריבי לפני בואם של האירופים. נוסף על התושבים הקבועים, מתגוררים באי כאלף סטודנטים לרפואה מארצות הברית ומקנדה, שלומדים באוניברסיטת רוס בפורטסמות'. שיעור גידול האוכלוסייה אפסי, עקב הגירה לאיים אחרים בקריביים וכן לארצות הברית, קנדה ובריטניה.

פרט לבירה רוזו, ישנה באי רק עיירה אחת, פורטסמות', שבה כ-3000 תושבים. שאר האוכלוסייה מתגוררת ביישובים קטנים יותר.

אנגלית היא השפה הרשמית ומובנת בכל מקום באי, אך כתוצאה מן השליטה ההיסטורית של צרפת וממיקומו של האי בין שני איים דוברי צרפתית, נפוצה באי שפה קריאולית המבוססת על צרפתית, והיא שפת-אם של כ-80% מן התושבים.

התושבים הם ברובם (כ-80%) נוצרים קתולים, אך מאז סוף המאה ה-20 הוקמו מספר כנסיות פרוטסטנטיות של זרמים שונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-5 באפריל 2014
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2012 בדו"ח 2013 של אתר מינהל הפיתוח של האומות המאוחדות