דון האו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דון האו
Don Howe.jpg
מידע אישי
שם מלא דונלד האו
תאריך לידה 12 באוקטובר 1935 (בן 78)
מקום לידה וולברהמפטון, אנגליה
עמדה מגן ימני
מועדונים כשחקן
1952 - 1964
1964 - 1966
וסט ברומיץ' אלביון
ארסנל
342 (17)
70 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1957 - 1959 אנגליה 23 (0)
קבוצות כמאמן
1971 - 1973
1974 - 1975
1983 - 1986
1989 - 1991
1992
וסט ברומיץ' אלביון
גלאטסראיי
ארסנל
קווינס פארק ריינג'רס
קובנטרי סיטי (זמני)

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

דונלד "דון" האו (אנגלית: Donald 'Don' Howe;‏ נולד ב-12 באוקטובר 1935 בוולברהמפטון) הוא שחקן ומאמן כדורגל אנגלי לשעבר.

האו שיחק לאורך רוב הקריירה שלו במועדון וסט ברומיץ' אלביון, אליו הצטרף בדצמבר 1950. הוא חתם על חוזה מקצוען בנובמבר 1952, אך רק ב-1955 ערך את הופכת הבכורה שלו במשחק נגד אברטון. האו שיחק בעמדת המגן, והשתתף בכ-350 משחקים במדי המועדון במשך 12 שנים, במקביל למשחקיו עבור נבחרת אנגליה שכללו בין השאר השתתפות במשחקי מונדיאל 1958.

האו הוחתם על ידי ארסנל של בילי רייט ב-1964, וזכה לקבל את סרט הקפטן של המועדון. אולם, במרץ 1966 הוא שבר את רגלו במשחק נגד בלקפול, ומעולם לא הצליח להתאושש מספיק מהפציעה על מנת לחזור להרכב הראשון. האו פרש מכדורגל והתמנה למאמן קבוצת המילואים של ארסנל תחת ברטי מיי, והחל לאמן את הקבוצה לאחר עזיבתו של דייב סקסטון ב-1968. המועדון זכה בדאבל ב-1971 כאשר האו הוא חלק חשוב מהצוות, אך זמן קצר לאחר מכן הוא חזר לווסט ברומיץ' כמאמן.

האו לא זכה להצלחה רבה בווסט ברומיץ', שירד לליגה השנייה ב-1973. לאחר מכן הוא עבר לטורקיה והחל לאמן את גלאטסראיי, חזר לאנגליה ואימן את לידס יונייטד, ולבסוף הצטרף לארסנל ב-1977 כעוזרו של טרי ניל. האו גם היה חלק מצוות האימון של נבחרת אנגליה ב-1981, ועבד תחת רון גרינווד. כאשר גרינווד פרש ב-1982 האו המשיך לעבוד תחת המאמן החדש בובי רובסון.

טרי ניל פור ב-16 בדצמבר 1983 כאשר האו מתמנה לממלא מקומו. הוא קיבל את מינוי הקבע לאחר המשחק נגד לסטר סיטי ב-28 באפריל 1984. למרות הבאתם של שחקנים צעירים חדשים כגון טוני אדמס, דייוויד רוקאסל וניאל קווין, הוא לא הצליח להוביל את המועדון לתארים כלשהם. בשלוש עונותיו של האו בארסנל המועדון סיים במקום ה-6 וה-7 (פעמיים), אם כי למשך תקופה קצרה באוקטובר 1984 הוא הוליך את הליגה.

האו התפטר מתפקידו ב-22 במרץ 1986, זמן קצר לאחר המשחק נגד קובנטרי סיטי. בעיתוני הספורט הועלתה השערה כי ההתפטרות היא בעקבות כוונתה של הנהלת ארסנל להחליף את האו בטרי ונבלס, אך לבסוף היה זה ג'ורג' גרהאם שקיבל את המשרה.

האו הצטרף לווימבלדון כעוזרו של בובי גולד, וסייע לתכנן את האסטרטגיה שהובילה לניצחון בגמר גביע ה-FA נגד ליברפול. האו אימן את קווינס פארק ריינג'רס בין 1989 ל-1991, ואת קובנטרי סיטי ב-1992 כמאמן זמני. האו החל לעסוק גם בעיתונאות ובשדרנות, והפך לפרשן משחקי הסרייה א' בערוץ 4 הבריטי.

האו חזר לתחום האימון והתמנה לתפקיד עוזר המאמן של טרי ונבלס בנבחרת אנגליה באמצע שנות ה-90 (כולל יורו 1996), וב-1997 חזר לארסנל בפעם האחרונה כמאמן קבוצת הנערים. הוא פרש מאימון בקיץ 2003 (אם כי מדי פעם מאמן קבוצות נערים ברחבי הממלכה המאוחדת), אך ממשיך לכתוב מדי פעם טורי פרשנות עבור אתר האינטרנט של ה-BBC. להאו יש טור קבוע במגזין הרשמי של ארסנל.

בשנת 2004 הוא הוכתר כאחד מ-16 השחקנים הטובים ביותר בתולדות וסט ברומיץ' אלביון, לאחר משאל שאורגן לרגל חגיגות 125 שנים להקמת המועדון. בשלהי 2007 ובתחילת 2008 הוא עבד עם התאחדות הכדורגל של אירלנד כחלק מפאנל של שלושה אנשים שמינה את ג'ובאני טרפטוני למאמן נבחרת אירלנד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • טוני מתיוס, The Who's Who of West Bromwich Albion (עמוד 117),‏ Breedon Books ‏(ISBN 1-85983-474-4)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


מאמני ארסנל

הוליס (1894 - 1897) · מיצ'ל (1897 - 1898) · אלקוט (1898 - 1899) · ברדשו (1899 - 1904) · קלסו (1904 - 1908) · מורל (1908 - 1915) · מק'יואן (1915 - 1919) · נייטון (1919 - 1925) · צ'פמן (1925 - 1934)
שו (1934) · אליסון (1934 - 1947) · ויטאקר (1947 - 1956) · קרייסטון (1956 - 1958) · סווינדין (1958 - 1962) · רייט (1962 - 1966) · מיי (1966 - 1976) · ניל (1976 - 1983) · האו (1983 - 1986)
ברטנשו (1986) · גרהאם (1986 - 1995) · יוסטון (1995) · ריוק (1995 - 1996) · יוסטון (1996) · רייס (1996) · ונגר (1996 - )