דון פסקואלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

דון פסקואלה היא אופרה בופה בשלוש מערכות מאת מלחין האופרות האיטלקי גאטנו דוניצטי. דוניצטי חיבר את המוזיקה ואף היה שותף לכתיבת הליברטו ביחד עם ג'ובני רופיני. הצגת הבכורה של האופרה התקיימה בתיאטרון האיטלקים שבפריס ב-3 בינואר 1843, והשתתפו בה ארבעה מהזמרים הנודעים ביותר של התקופה: ג'וליה ג'ריזי בתפקיד נורינה, ג'ובני מריו בעלה בתפקיד ארנסטו,לואיג'י לבלש בתפקיד דון פסקואלה ואנטוניו טמבוריני בתפקיד הדוקטור מלטסטה.אופרה זו נחשבת לחביבת הקהל מאז ועד היום, בעיקר הודות למוזיקה התוססת ושופעת העליצות והעלילה המבדחת.

האוברטורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוברטורה, שאורכה כשש וחצי דקות, אופיינית לסגנון האופרה בופה. היא כוללת כמה נושאים מתוך האופרה עצמה, בהם האריה המפורסמת של נורינה מהמערכה הראשונה.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנפשות הפועלות:

  • דון פסקואלה -בס

סוריאן ג'ורג'יו, בס

ג'ורג'יו סוריאן, בס, נולד בקרואטיה. הרפרטואר הנרחב שלו כולל את בנקו במקבת, זכריה בנבוקו, התפקיד הראשי באטילה, ספרפוצ'ילה בריגולטו (ורדי), דון בזיליו בספר מסוויליה (רוסיני), מפיסטופלה בפאוסט (גונו), אסקמיו בכרמן (ביזה), סנקה בהכתרתה של פופאה (מונטוורדי), סקרפיה בטוסקה (פוצ'יני), ארבעת הנבלים בסיפורי הופמן (אופנבך), רוקו בפידליו (בטהובן) ותפקידים רבים נוספים. הוא מופעי בקביעות במטרופוליטן אופרה בניו יורק, באופרה הממלכתית של וינה, בלה סקאלה במילנו, באופרה המלכותי קובנט גרדן, בארנה בוורונה ובבתי האופרה של פלרמו, ברצלונה, ונציה, פריס, פירנצה, טורינו, נפולי, ציריך, בולוניה, ליסבון, רומא, טולוז, מונטה קרלו, מדריד, ניצה, פרנקפורט ורבים אחרים. זו הופעתו הראשונה באופרה הישראלית.

  • נורינה, אהובתו של ארנסטו, אלמנה צעירה-סופרן
  • דוקטור מלטסטה, ידידו ורופאו של דון פסקואלה-בריטון
  • ארנסטו, אחיינו של דון פסקואלה-טנור
  • נוטריון-בריטון


מקום המעשה: רומא, המאה השמונה עשרה

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון פסקואלה הוא רווק זקן ונרגן, שממונו הרב הוא הדבר החשוב לו ביותר. דון פסקואלה מעוניין לשאת לו עלמה צעירה, ובכך לשלול מאחיינו ארנסטו את הסיכוי לרשת את כספו - מה גם שארנסטו מסרב לשאת את האישה שדודו בחר לו, כיון שהוא מאוהב בנערה אחרת, נורינה. כעבור זמן מה מגיע דוקטור מלטסטה, רופאו וידידו של דון פסקואלה. הוא מספר לו שמצא בשבילו את האישה האידאלית, ושלדעתו אחותו סופרוניה תתאים לו מאוד. למעשה לדוקטור אין כלל אחות. הדוקטור, ששמע כי דון פסקואלה מונע מארנסטו לשאת את נורינה אהובתו ומעוניין לקחת לעצמו לאישה עלמה צעירה, רוקם מזימה שמטרתה לעזור לארנסטו ולהבהיר לדון פסקואלה כמה מגוחך שאדם בגילו ייקח לו אישה צעירה.

תמונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורינה מקבלת מכתב מארנסטו אהובה. במכתב נאמר שדוקטור מלטסטה שידך את אחותו לדון פסקואלה שבשל כך נישלו מהירושה וגרשו מן הבית. עתה, באין פרנסה וקורת גג הוא נאלץ, לדבריו, לוותר על הרומן עם נורינה. אולם אז מגיע דוקטור מלטסטה, המספר לנורינה על תוכניתו: נורינה תעמיד פנים שהיא אחותו של הדוקטור ותכבוש את דון פסקואלה הזקן בקסמיה. לאחר נישואים מדומים עם דון פסקואלה נורינה תהפוך את עורה ותיעשה לאישה איומה ובלתי נסבלת. היא תלמד את פסקואלה הזקן לקח שלא יישכח במהרה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוקטור מלטסטה מציג בפני דון פסקואלה את אחותו סופרוניה (שהיא נורינה, למעשה). נורינה מיטיבה לגלם את העלמה היפה התמה והענוגה, והזקן נופל שבי בקסמיה תוך זמן קצר. עתה מגיע נוטריון, היודע על תוכניתו של הדוקטור ועורך את טקס הנישואים בין השניים, בנוכחות מלטסטה וארנסטו (שבינתיים סופרו לו פרטי התוכנית). אולם לאחר טקס הנישואים המדומה, נורינה עורכת קניות שעולות הון עתק, לועגת לפסקואלה, מפלרטטת בגסות עם ארנסטו וממנה משרתים חדשים. התנהגותה של נורינה מעוררת את זעמו של דון פסקואלה, שאינו יודע מה לעשות.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דון פסקואלה הזועם, העד לשינוי שבהתנהגות אשתו הבזבזנית, העוקצנית והשתלטנית, מגלה מכתב שנפל מידיה של נורינה (בכוונה תחילה). במכתב נאמר שנורינה תיפגש עם מאהב בפגישה רומנטית בגינה. דון פסקואלה רוצה להשתמש בפגישה הרומנטית כאמתלה להיפטר מאשתו הטרייה והאיומה, והוא קורא למלטסטה כדי שיעזור לו להפתיע אותה בגינה ולתפוס אותה בשעת מעשה.

תמונה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נורינה וארנסטו שרים דואט אהבה. לפתע מגיעים דון פסקואלה ומלטסטה. פסקואלה מאשים את אשתו בבגידה, אך ארנסטו מתרחק בינתיים ונורינה מכחישה הכל. דון פסקואלה אובד עצות. אז מבקש הדוקטור חופש פעולה. הוא מספר ל"סופרוניה אחותו" שארנסטו ונורינה יעברו למחרת לגור יחד בביתו של דון פסקואלה. לשמע הבשורה נורינה ממש יוצאת מכליה. היא מציבה אולטימטום: שתי הנשים לא יוכלו לחיות יחד באותו הבית. על דון פסקואלה לבחור מי תישאר לגור ומי תעזוב. דון פסקואלה, שרוצה להיפטר מאשתו, מחליט לתת לארנסטו וזוגתו לגור בביתו והוא מעניק להם גם הכנסה שנתית בסך ארבעת אלפים כתרים. אז מגלה מלטסטה את התוכנית לדון פסקואלה, שמבין שסופרוניה היא למעשה נורינה אהובתו של ארנסטו ושנישואיו לנורינה היו נישואים מדומים. הוא מברך את הזוג הצעיר ונורינה מסיימת במוסר השכל: אסור לאיש זקן לשאת לו אישה צעירה, כי בכך יביא על עצמו רק צרות.

האופרה העליזה מכילה כמה קטעים מפורסמים מאוד, כמו האוברטורה, האריה של נורינה "ידעתי את סגולת הקסם""so anch'io la virt'u nagica", האריה של ארנסטו "אתור ארצות מרחקים "lontana terra Cercher'o", הקוורטט מהמערכה השנייה, בו מביע כל אחד מהמשתתפים את דעתו על התנהגותה של נורינה, והסרנדה של ארנסטו "מה ענוג הוא הליל" " come gentil".