דונה גרציה נשיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דונה גרציה נשיא (15101569; נקראה בעברית: חנה; שמהּ הנוצרי: ביאטריס דה לונה מיקז), אשת עסקים, נדבנית ומדינאית יהודייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה דונה גרציה בטבריה

ביאטריס גרציה דה לונה נשיא נולדה ב-1510 בליסבון פורטוגל למשפחת יהודים אנוסים שברחה מאראגון לפורטוגל עקב גירוש היהודים מספרד בשנת 1492 ואשר אולצה, יחד עם יתר היהודים שהחליטו להישאר בפורטוגל, להמיר את דתה לנצרות בשנת 1497. היא הייתה בתו של אוגושטינו מיקז, אשר לימד רפואה באוניברסיטה של ליסבון, ושמו היהודי היה שמואל נשיא. ב-1528 נישאה לפרנשיסקו מנדש (שמו העברי: צמח בנבנשתי) בן למשפחת סוחרים שהתעשרו ממסחר באבני חן ותבלינים ובמיוחד בפלפל שחור שהמסחר בו בפורטוגל היה בפיקוח המוסד המלכותי בית הודו. חשיבות סחר התבלינים לכלכלת פורטוגל הייתה כה גדולה, עד כי לא אחת ניצלה משפחת מנדש מאימי האינקוויזיציה הפורטוגזית, הודות לתפקיד שמלאה בתחום המסחרי הזה. הם נישאו בטקס יהודי חשאי ולאחר מכן התחתנו בטקס פומבי בכנסייה.

הימים ימי שגשוגה של האימפריה הפורטוגזית כמעצמה עולמית. משפחת בנבנשתי/מנדש הייתה בין המשפחות העשירות בפורטוגל. ב-1536 נפטר בעלה וגרציה נשארה עם בתם היחידה אנה - ריינה. דונה גרציה ירשה את רכוש בעלה והמשיכה לנהל אותו. עושרה של דונה גרציה היה מופלג, והיא נחשבה במאה ה-16 לגבירה העשירה בעולם. עם מות בעלה התגבר לחץ האינקוויזיציה הפורטוגזית והיא נאלצה לעזוב את פורטוגל ועברה לאנטוורפן, שם ניהל גיסה, דיוגו (שמו העברי: מאיר בנבנשתי - אחיו של פרנשיסקו מנדש), את העסק המשפחתי שכלל גם עסקי בנקאות גדולים. היא עברה לאנטוורפן עם אחותה הצעירה בריאנדה דה לונה ובן אחיה שמואל מיקז - נשיא שנפטר צעיר - ז'ואאו מיקז הידוע בשמו היהודי יוסף נשיא. בריאנדה התחתנה בשנת 1539 עם דיוגו מנדש. עם מותו של דיוגו בשנת 1543 שימשה דונה גרציה כמנהלת העסק של משפחת בנבנשתי/מנדש ביחד עם אחיינה יוסף נשיא.

מצפה דונה גרציה בטבריה

המשפחה עברה בשנת 1544 לוונציה שבאיטליה. בשנת 1547 הסתכסכו האחיות מיקז-נשיא בנוגע לירושת דיוגו בנבנשתי/מנדש ופנו לבית המשפט בעיר. השלטונות בעיר רצו לקחת מחצית הרכוש של המשפחה ולהחזיקו כפיקדון לטובת בתה הקטנה של בריאנדה. דונה גרציה פנתה לדוכס של פרארה שבאיטליה שבשנת 1549 הכיר בתוקף ירושת דיוגו ונתן מחסה למשפחה בעירו. המשפחה חזרה בגלוי ליהדות והחלו להשתמש בשם נשיא כשם משפחה. בזמן שהותה בפרארה היא השתמשה בכוחה ובהונה להגן על יהודים אנוסים ולפדות שבויים. היא כנראה תרמה רבות להוצאת התנ"ך בתרגום ללדינו (תנ"ך פרארה). בשנת 1552 חזרה דונה גרציה לונציה וסיימה את הסכסוך הכספי עם אחותה בסיוע השלטונות בעיר. באותו זמן היא קבלה את הזמנת השולטן סולימאן הראשון ובאותה שנה היא עברה לקושטא שבאימפריה העות'מאנית. שם היא חיתנה את בתה אנה - ריינה עם אחיינה, דון יוסף נשיא בשנת 1553.

דונה גרציה הייתה פעילה מאד בחיים היהודיים באימפריה העות'מאנית ובאיטליה. בשנת 1555 פרסם האפיפיור פאולוס הרביעי בולה נגד "היהודים החבויים". בשנת 1556, בעיר אנקונה שבמחוז מארקֶה בצפון-מזרח איטליה, גזר האפיפיור להעלות על המוקד קבוצה של אנוסים פורטוגלים באשמת חזרה ליהדות. בתגובה ארגנה גרציה את חרם אנקונה - הטלת חרם מסחרי של יהודים על נמל אנקונה. החרם נכשל והאנוסים הוצאו להורג בשריפה. היא בנתה בקושטא בתי כנסת, ישיבות ובתי חולים. אחד מבתי הכנסת שבנתה עודנו עומד באיסטנבול ונקרא על שמה "לה סניורה". בשנת 1561 היא פנתה ביחד עם דון יוסף נשיא לסולימאן הראשון בבקשת חכירה של ערים בארץ ישראל, תחילה הם ביקשו את ירושלים, ונענו בשלילה, ולבסוף חכרו את טבריה באלף דוקטים זהב לשנה והחלו לבנות את העיר וליישב בה יהודים מאירופה.

ב-1569 נפטרה דונה גרציה נשיא לא רחוק מקושטא, טרם הגשימה את חלומה לעלות לארץ ישראל.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010, במלאת 500 שנים להולדתה של דונה גרציה, הוקם בטבריה מצפה דונה גרציה ובו סלע הנצחה ופרטים על פועלה. המצפה נמצא ליד הכניסה הצפונית ליער שווייץ.

רחובות על שמה נקראו בטבריה, חיפה ונתניה. הצעה לקריאת רחוב על שמה הוגשה גם בירושלים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]