דונה גרציה נשיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דונה גרציה נשיא (15101569; נקראה בעברית: חנה; שמהּ הנוצרי: ביאטריס דה לונה מיקאס), אשת עסקים, נדבנית ומדינאית יהודייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה דונה גרציה בטבריה

ביאטריצ'ה (גרציה) דה לונה נולדה ב-1510 בליסבון פורטוגל למשפחת אנוסים שברחה לפורטוגל עקב גירוש היהודים מספרד ב-1492 ומפורטוגל ב-1497. היא הייתה בתו של אוגוסטינו מיקאס, אשר לימד רפואה באוניברסיטה של ליסבון, ושמו היהודי היה שמואל נשיא. ב-1528 נישאה לפרנשיסקו מנדש (שמו העברי: צמח בנבנשתי) בן למשפחת סוחרים שהתעשרו ממסחר באבני חן ותבלינים ובמיוחד בפלפל שחור שהמסחר בו בפורטוגל היה תחת פיקוח המוסד המלכותי בית הודו. חשיבות סחר התבלינים לכלכלת פורטוגל הייתה כה גדולה, עד כי לא אחת ניצלה משפחת מנדש מאימי האינקוויזיציה הפורטוגזית, הודות לתפקיד שמלאה בתחום המסחרי הזה. הם נישאו בטקס יהודי חשאי ולאחר מכן התחתנו בטקס פומבי בכנסייה.

הימים ימי שגשוגה של האימפריה הפורטוגזית כמעצמה עולמית. משפחת בנבנשתי/מנדש הייתה בין המשפחות העשירות בפורטוגל. ב-1536 נפטר בעלה וגרציה נשארה עם בתם היחידה אנה - ריינה. דונה גרציה ירשה את רכוש בעלה והמשיכה לנהל אותו. עושרה של דונה גרציה היה מופלג, והיא נחשבה במאה ה-16 לגבירה העשירה בעולם. עם מות בעלה התגבר לחץ האינקוויזיציה הפורטוגזית והיא הייתה צריכה לעזוב את פורטוגל ועברה לאנטוורפן, שם ניהל גיסה, דייגו (שמו העברי: מאיר בנבנשתי - אחיו של פרנשיסקו מנדש), את העסק המשפחתי שכלל גם עסקי בנקאות גדולים. היא עברה לאנטוורפן עם אחותה הצעירה בריאנדה דה לונה ובן אחיה שמואל מיקאס - נשיא שנפטר צעיר - ג'או מיקאס הידוע בשמו היהודי יוסף נשיא. בריאנדה התחתנה בשנת 1539 עם דייגו מנדש. עם מותו של דייגו ב-1543 שימשה דונה גרציה כמנהלת העסק של משפחת בנבנשתי/מנדש ביחד עם אחיינה יוסף נשיא.

מצפה דונה גרציה בטבריה

המשפחה עברה בשנת 1544 לונציה שבאיטליה. בשנת 1547 הסתכסכו האחיות מיקאס - נשיא בנוגע לירושת דייגו בנבנשתי/מנדש ופנו לבית המשפט בעיר. השלטונות בעיר רצו לקחת מחצית הרכוש של המשפחה ולהחזיקו כפיקדון לטובת בתה הקטנה של בריאנדה. דונה גרציה פנתה לדוכס של פרארה שבאיטליה שהכיר בתוקף ירושת דייגו ונתן מחסה למשפחה בעירו. המשפחה חזרה בגלוי ליהדות והחלו להשתמש בשם נשיא כשם משפחה. בזמן שהותה בפרארה היא השתמשה בכוחה ובהונה להגן על יהודים אנוסים ולפדות שבויים. היא כנראה תרמה רבות להוצאת התנ"ך בתרגום לספרדית (תנ"ך פרארה). בשנת 1552 חזרה דונה גרציה לונציה וסיימה את הסכסוך הכספי עם אחותה בסיוע השלטונות בעיר. באותו זמן היא קבלה את הזמנת השולטן סולימאן הראשון ובאותה שנה היא עברה לקושטא שבאימפריה העות'מאנית. שם היא חיתנה את בתה אנה - ריינה עם אחיינה, דון יוסף נשיא בשנת 1553.

דונה גרציה הייתה פעילה מאד בחיים היהודיים באימפריה העות'מאנית ובאיטליה. ב-1556, באנקונה שבמארקֶה. גזר האפיפיור להעלות על המוקד קבוצה של אנוסים פורטוגלים באשמת חזרה ליהדות. בתגובה ארגנה גרציה את חרם אנקונה - הטלת חרם מסחרי של יהודים על נמל אנקונה. החרם נכשל והאנוסים הוצאו להורג בשריפה. היא בנתה בקושטא בתי כנסת, ישיבות ובתי חולים. אחד מבתי הכנסת שבנתה עודנו עומד באיסטנבול ונקרא על שמה "לה סניורה". בשנת 1561 היא פנתה ביחד עם דון יוסף נשיא לסולימאן הראשון בבקשת חכירה של ערים בארץ ישראל, תחילה הם ביקשו את ירושלים, ונענו בשלילה, ולבסוף חכרו את טבריה באלף דוקטים זהב לשנה והחלו לבנות את העיר וליישב בה יהודים מאירופה.

ב-1569 נפטרה דונה גרציה נשיא לא רחוק מקושטא, טרם הגשימה את חלומה לעלות לארץ ישראל.

בשנת 2010, במלאת 500 שנים להולדתה של דונה גרציה, הוקם בטבריה מצפה דונה גרציה ובו סלע הנצחה ופרטים על פועלה. המצפה נמצא ליד הכניסה הצפונית ליער שווייץ.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]