דורון מייזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורון מייזל
לידה 12 בפברואר 1945
חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה 28 בנובמבר 1991 (בגיל 46)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות צבא הגנה לישראל
דרגה אלוף-משנה  אלוף-משנה
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מבצע אנטבה
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דורון מייזל (12 בפברואר 1945 - 28 בנובמבר 1991) היה קצין בחיל השריון הישראלי, רופא, מפקד בית הספר לרפואה צבאית והקצין הבכיר הראשון שצה"ל התיר לו להמשיך ולשרת למרות שהיה הומוסקסואל. לאחר מותו של מייזל ממחלת הסרטן הכיר משרד הביטחון באדיר שטיינר, בן זוגו, כאלמן של חייל צה"ל שנפטר במהלך שירותו, והעניק לו את הזכויות הנובעות מכך.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייזל נולד בחיפה ב-1945, למד בבית הספר הריאלי העברי בחיפה, התגייס לחיל השריון ונשלח לקורס קצינים. שירת כקצין שריון עד לשחרורו מצה"ל. יצא ללימודי רפואה בשווייץ. במהלך הלימודים חזר לישראל ונלחם כשריונאי במלחמת ששת הימים. המשיך בלימודי הרפואה בשווייץ וסיים אותם באוניברסיטת תל אביב. באוקטובר 1968 התגייס לשירות קבע בחיל הרפואה, במקביל להתמחותו בכירורגיה בבית חולים תל השומר. במלחמת יום הכיפורים שירת כרופא חטיבתי של חטיבה 14. השתתף במבצע אנטבה כרופא מוטס, ונבחר כרופא צבאי לכמה משלחות ממלכתיות. מילא שורת תפקידים כקצין רפואה בכיר, בהם מפקד מרפאות חוץ ומפקד בית הספר לרפואה צבאית.

מייזל נישא לאישה, הוליד שלוש בנות, התגרש ולאחר מכן חי במשך שבע שנים עם שטיינר. במהלך חייו המשותפים עם שטיינר התגלה לצה"ל שמייזל הוא הומוסקסואל. מייזל לא הכחיש את נטייתו המינית, ונאבק כדי שזו לא תפגע בקידומו הצבאי, בניגוד לנורמות המקובלות באותם ימים. בחינתו של חברו לחיים של מייזל, אדיר שטיינר במבחנים הביטחוניים המיועדים לבן זוג של קצין בכיר הייתה שינוי במדיניות זו, אולם לא שמה קץ למלחמתו של מייזל למימוש זכותו לשרת למרות היותו הומוסקסואל.

כדי להבטיח את קידומו נאלץ, למשל, לכתוב לרמטכ"ל משה לוי כדי שיופסק עיכוב העלאתו לדרגת אלוף-משנה. הוא אף דיבר אל לבה של מרים איתן, אשתו של הרמטכ"ל רפאל איתן, כדי שזו תשכנע את בעלה לא להדיחו מצה"ל. שטיינר טוען שהגורם המרכזי שסייע למייזל במאבקו היה הדוגמה האישית שנתן לטיפול בבעיותיהם האישיות של אנשי צבא רבים כמפקד מרפאות המומחים של צה"ל וכמתנדב בארגונים רפואיים.

גם לאחר שנודע כי הוא הומוסקסואל הוא מונה לתפקידים בכירים ואף הועלה לדרגת אלוף-משנה ומונה לקצין רפואה פיקודי בפיקוד הדרום. תפקיד אחד נמנע ממנו - הרופא הראשי של חיל הים, לאחר שבעת בחינת מועמדותו התגלתה עובדת היותו הומוסקסואל, דבר שהביא לדיון מחודש בהתייחסות הצבא אליו.

מייזל נפטר בשנת 1991 ממחלת המלנומה. בסיפור חייו באתר "יזכור" נאמר: "הותיר אחריו אם, שלוש בנות, אח ובן-זוג".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ורד לוביץ', הומוסקסואל דורש להכיר בו כבן זוג לצורכי מס, באתר ynet, 16 באוגוסט 2000