דורית אורגד
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
|
|
דורית אורגד (נולדה ב-5 באוקטובר 1936) היא סופרת ישראלית.
נולדה בברסלאו שבגרמניה (כיום בפולין), לאב רופא. בגיל 3 (1939) עלתה לארץ ישראל עם משפחתה, שהשתקעה בנתניה. בצה"ל הייתה מדריכת גדנ"ע. סיימה לימודים בכלכלה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1986 קיבלה תואר דוקטור לפילוסופיה יהודית מטעם אוניברסיטת בר-אילן, על עבודה בנושא "זיקתו של פרנץ רוזנצווייג לרבי יהודה הלוי".
עסקה בהוראה במוסדות אקדמיים ובעיתונאות.
פרסמה למעלה מ-60 ספרים לילדים, לנוער ולמבוגרים, כולל ספר שירים. חלק מספריה תורגמו לאנגלית, צרפתית, איטלקית, ספרדית, גרמנית, רוסית, ערבית ויפנית. אחדים מספריה הוסרטו לטלוויזיה, עובדו למחזות תיאטרון ושודרו ברדיו. בשנים האחרונות היא מנחה סדנאות כתיבה לילדים ולמבוגרים.
זכתה בפרסים ספרותיים אחדים, ובהם:
- פרס זאב לשנת 1987 על ספרה "הנער מסיביליה".
- פרס ברנשטיין על ספרה "שני חברים בממלכת הצלבנים".
- פרס למדן לשנת 1981 על ספרה "אבטיחים שלא בעונה".
- פרס אשמן על ספרה "סוכת הגפנים של פיאנדו".
- פרס ראש הממשלה לשנת תשנ"ט.
- אות "כלת האור" לשנת 2005.[1]
אורגד נשואה, אם לשלוש בנות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דורית אורגד ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של דורית אורגד באתר סימניה
- דורית אורגד באתר דףדף
- דורית אורגד, באתר של הוצאת עם עובד
- רותי קדוש, שני לבבות, שבר אחד, nrg מעריב, 31.1.2001
[עריכה] הערות שוליים
- ^ דנה שגב, הסופרת דורית אורגד - "כלת האור", באתר "אסימון", 16.12.2004