דוש

ערך זה עוסק בקריקטוריסט ישראלי. אם התכוונתם למתקן רחצה המכונה "דוּ‏ש", ראו מקלחת.

קריאל גרדוש

שרוליק אופייני, בכובע טמבל, בסנדלים תנ"כיים ובמכנסיים קצרים

דוֹש הוא כינויו האמנותי של קָרִיאֵל גַרדוֹש (15 באפריל 1921 - 28 בפברואר 2000), שהיה קריקטוריסט ומאייר ישראלי יליד הונגריה. דוש הוא יוצר הדמות "שְׂרוּלִיק", פרסוניפיקציה של ישראל.

ביוגרפיה

קריאל גרדוש נולד בשם קרל גרדוש (למעשה שם המשפחה במקור: גולדברגר) בבודפשט בשנת 1921 במשפחה יהודית מתבוללת. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשלח לעבודת כפייה. בשובו לבודפשט נודע לו שהוריו ומרבית בני משפחתו נרצחו בידי נאצים.

בתחילת 1946 עזב את הונגריה ועבר לצרפת. למד ספרות השוואתית באוניברסיטת סורבון. ב־1948 עלה לישראל. עקב חוסר שליטתו בשפה העברית בחר להשתלב בעיתונות העברית כקריקטוריסט. בשנת 1953 הצטרף למערכת "מעריב", ופרסם בעיתון קריקטורה פוליטית יומית במשך שנים רבות. בהדרגה החל לעסוק גם בכתיבה של מאמרים, סיפורים ומערכונים.

דוש, ושלושת עמיתיו ל"מעריב": יוסף לפיד, אפרים קישון ויעקב פרקש ("זאב"), כונו בחיבה "המאפיה ההונגרית".

ב־1981–1983 כיהן כנספח תרבות בשגרירות ישראל בלונדון.

ב-1983–1984 אייר את ספרי "100 סיפורים ראשונים" בהוצאת כנרת. כמו כן אייר את ספרי "100 שירים ראשונים" של ההוצאה.

זכה בפרס הרצל, פרס נורדאו ופרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר.

ב-28 בפברואר 2000, הלך לעולמו. הוא נקבר בבית העלמין ירקון. הוא היה נשוי לשחקנית טובה פרדו. על שמו קרוי רחוב בתל אביב.

עמדתו הפוליטית

קריקטורה פוליטית של דוש

כקריקטוריסט פוליטי בעיתון יומי, נדרש דוש להביע את עמדתו הפוליטית בכל קריקטורה שפרסם.

דוש אהד את המתנחלים וההתנחלויות והתנגד לשמאל הקיצוני. אחת הקריקטורות המפורסמות שלו היא "החלוצים", שבה חלוץ מראשית המאה העשרים מושיט יד לחלוץ מחומה ומגדל שמושיט ידו לחלוץ הבא וכן הלאה. בסוף השורה ניצב המתנחל, אך יד אוחזת במספרים שעליה כתוב "השמאל הקיצוני" מנסה לחתוך אותו מהתמונה.

דוש אמר ש"מדינת ישראל קמה כדי לרפא את העם מהמחלה היהודית של ביקורת עצמית כרונית, אך השמאלנים הישראלים סירבו להירפא".

ספריו

פרסם ספרים אחדים ובהם:

• "עלילות שוא",
• "מה קרה",
• "תשובה חלקית"
• "סליחה שניצחנו" (בשיתוף אפרים קישון).

פרס דוש לקריקטורה

ערך מורחב – פרס דוש לקריקטורה

החל משנת 2002 מוענק אחת לשנתיים, ביחד עם פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה גם פרס דוש לקריקטורה מטעם עיריית תל אביב-יפו.

לקריאה נוספת

• מיכל ברושי, דוש – קריקטוריסט 1921–2000, יד בן-צבי, 2007. לדף הספר באתר יד בן-צבי

קישורים חיצוניים

• מרותי ועד שרוליק: עולם הקריקטורות והקומיקס של דוש באתר היקום של אלי אשד
• מירב קריסטל, געגועיי לשרוליק - שני ראיונות טלוויזיה עם דוש
• דוש בתוך התערוכה "כאן ביתי: ניצולי השואה בישראל", באתר יד ושם