דו-סוכר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מולקולת סוכרוז - דו-סוכר המורכב ממולקולת גלוקוז ומולקולת פרוקטוז

דו-סוכר (בלועזית: דיסכריד - disaccharide) הוא פחמימה המורכבת משתי מולקולות של חד-סוכר. הדו־סוכרים נוצרים לרוב על ידי ריאקציות דחיסה (קונדנסציה) של חד-סוכרים. סיווגם מתבצע על פי מולקולות החד-סוכר שמהן הם בנויים ועל פי טיב הקשר בין שתי אבני הבניין - מספרי הפחמנים המחוברים והאיזומריה - אלפא או בטא. ניתן לפרק דו-סוכר לחד-סוכרים המרכיבים אותו על ידי הידרוליזה. בדומה לחד-סוכרים, הדו-סוכרים הם לרוב מתוקים, מסיסים ומתגבשים. חלקם מתקבלים כתוצאה מפירוק רב-סוכרים.

הדו-סוכרים הנפוצים בטבע הם:

  • סוכרוז (סוכר לבן) - מורכב ממולקולת גלוקוז ומולקולת פרוקטוז.
  • לקטוז (סוכר חלב) - מורכב ממולקולת גלוקוז ומולקולת גלקטוז.
  • מלטוז (סוכר לתת) - תוצר פירוק של תאית המורכב משתי מולקולות גלוקוז המחוברות בקשר 1-4 אלפא.
  • טרהלוז - מצוי במספר פטריות ומורכב משתי מולקולות גלוקוז המחוברות בקשר 1-1 אלפא.
  • צלוביוז - תוצר פירוק עמילן המורכב משתי מולקולות גלוקוז המחוברות בקשר 1-4 בטא.