טבעונאות

טבעונאות (הלחם בסיסים של המילים "טבעונות" ו"נא"), הנקראת גם "מזון צמחי חי" (באנגלית: Raw veganism), היא אורח חיים תזונתי המשלבת את מושג הטבעונות המבוססת על מזון צמחי עם תפיסת דיאטת המזון הגולמי, כלומר שלא עבר בישול או חימום מכל סוג שהוא (חימום מתחת ל-C°42 או 48°C, ובהעדפה לעיבוד מינימלי). הטבעונאות נכללת בתוך הקטגוריה של Raw foodism, דיאטות מזון נא, גולמי, לא מעובד, הכוללת גם דיאטות שבמרכיביהן גם מזון מן החי שלא בושל כלל.

התפריט הטבעונאי משתנה בהתאם לתפיסות וגישות שונות לתזונה והוא כולל ברוב הגישות דגש גדול על אכילת פירות, ועלים ירוקים ובנוסף שאר ירקות, גבעולים, שורשים, זרעים - כולל דגנים וקטניות חיים (כמו תירס ואפונה טריים), נבטים שונים (כולל נבטי קטניות), אגוזים, פטריות, מזונות מותססים, אצות ועוד. חלק מהדוגלים בשיטה נמנעים גם מאכילת מזונות מותססים, פטריות, מלחים ותבלינים אינטנסיביים כמו שום ובצל. "פירותנות" (Fruitarianism), הנכללת בתוך טבעונאות לוקחת את ההשראה מהתזונה של יצורים פרוגיבורים (Frugivore (אנ')) כמו שימפנזות ובייחוד קוף הבונובו, שנחשב הקרוב ביותר ביולוגית לבני האדם, ישנן תפיסות ששמות דגש גדול יותר על אכילת נבטים, או אגוזים. רוב הדוגלים בשיטה שמים גם דגש על אכילת מזון אורגני. ההגדרה לדיאטה "טבעונאית" יכולה להתרחב גם לאכילה של רק 80% מזונות טבעוניים וגולמיים מכלל המזון הנצרך.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיטה התפתחה במהלך המאה ה-20 במערב, כאשר מטפלים כמו הרברט שלטון קידמו דיאטה שמבוססת על פירות וירקות לא מבושלים. עם זאת, רעיונות ברפואה האלטרנטיבית המצדדים באכילת מזון גולמי בלבד היו קיימים גם בקרב חלק מן המרפאים במחצית הראשונה של המאה ה-20, למשל מקס גרסון, שהשפיע על שלטון, ואן ויגמור, מצדדת נוספת ידועה בתזונה טבעונאית.

תרגום ופירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתרגום המונחים לעברית נוצרו חילוקי דעות בהקשר לשם המתאר זאת בצורה הטובה ביותר. המלה Raw ניתנת לתרגום לעברית הן כ"גולמי", הן כ"חי" והן כ"נא", ועקב כך השתרשו בעברית שמות שונים לתיאור המזון הנאכל וישנם חילוקי דעות בקשר לתרגום המדויק ביותר, בהם "מזון נא", "מזון חי". בנוסף, יש המכנים מזון זה בשם "רו פוד" (תעתיק של Raw food). אך כאמור, Raw food מתייחס גם למזון לא מבושל מן החי.