דיאן ארבוס

דִיאן ארבוס (באנגלית: Diane Arbus;‏ 14 במרץ 1923 - 26 ביולי 1971) הייתה צלמת יהודיה-אמריקאית שנודעה בזכות צילומי הדיוקנאות שלה, שהתמקדו בדמויות דחויות ומוזרות, פריקים ואנשים משולי החברה.

ביוגרפיה

דיאן ארבוס (שמה המקורי: דיאן נמרוב) נולדה בניו יורק למשפחה יהודית אמידה, שבה בלט דווקא אחיה הגדול, המשורר הווארד נמרוב. כשהייתה בת 14, היא התאהבה בשחקן-לעתיד אלן ארבוס, וכשמלאו לה 18 הם נישאו, למרות התנגדות הוריה. כשאלן הוכשר כצלם בצבא האמריקאי, הוא חלק עם דיאן את שיעוריו והידע שצבר. לאחר זמן קצר הם הפכו לצוות שעבד ביחד, כשתפקידה של דיאן היה בעיקר לאפר את המודליות ולעזור בתאורה, בעוד אלן הוא אשר מצלם. ה"ארבוסים" זכו להצלחה רבה בעולם האופנה, ותמונה שצולמה על ידם אף השתתפה בתערוכה היוקרתית משפחת האדם (The Family of Man), שבה השתתפו גם חלק מהצלמים החשובים ביותר באותה תקופה, כגון דורותיאה לאנג, אנסל אדמס, רוברט קאפה ואנרי קרטייה ברסון.

כשדיאן החלה לצלם בעצמה, היא למדה אצל ליזט מודל, ב-New School בניו יורק.

לאלן ודיאן היו שתי בנות: הצלמת איימי ארבוס והסופרת והמעצבת הגרפית דון ארבוס. בני הזוג נפרדו ב-1959.

ביולי 1971, כשהיא בת 48, התאבדה דיאן ארבוס בגריניץ' ווילג'. היא נטלה מנת יתר של ברביטורטים וחתכה את הורידים. שמועה טענה שהיא צילמה את ההתאבדות, אך המשטרה לא מצאה אף תמונה כזאת.

קריירת הצילום

אחרי שנפרדה מבעלה ולמדה אצל צלמים נוספים, החלה ארבוס לעבוד כצלמת עיתונות, וצילומיה התפרסמו במגזינים כמו הניו יורק טיימס, סאנדיי טיימס, אסקווייר (Esquire),‏ Harper's Bazaar ועוד.

תאומות זהות, רוזל, ניו ג'רזי, 1967

העבודות המוקדמות של ארבוס צולמו במצלמות 35 מ"מ, אך במהלך שנות השישים ארבוס אימצה את מצלמת הרוליפלקס פורמט בינוני כפולת העדשה (Rolleiflex medium format twin-lens reflex), דבר שאיפשר לה לצלם תמונות מרובעות, רזולוציית תמונה גבוהה יותר ועינית בגובה המותן (waist-level) שאפשרה לארבוס להתחבר עם מושאי הצילום שלה באופן שלא היה אפשרי בצילום בעינית כוונת רגילה (eye-level). ארבוס השתמשה גם בטכניקת צילום עם מבזק באור יום, טכניקה שאפשרה לה להבליט את האובייקט בתמונה משאר הרקע.

ארבוס כונתה פעמים רבות מציצנית וסוטה, שפולשת לפרטיות של אנשים חסרי אונים. כתוצאה מכך נדחתה האמנות שלה בתחילה, אולם לבסוף היא קיבלה ב-1963 את מענק ה-Guggenheim fellow, שאפשר לה להתמקד באמנות שלה. ארבוס קיבלה מענק נוסף ב-1966. ב-1967, ארבוס הציגה לראשונה במוזיאון – במוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, במסגרת תערוכה שנקראה New Documents. היא גם לימדה צילום ב-Parsons School of Design בניו יורק, ובהמפשייר קולג' באמהרסט, מסצ'וסטס.

ארבוס הושפעה עמוקות מן הצלם ויג'י, שלדבריה הוא הצלם אליו היא מרגישה את הקרבה הגדולה ביותר. בדומה לויג'י ארבוס צילמה ברחובות ניו יורק והיא בעלת רקע יהודי.‏‏

למגזין Aperture היה תפקיד חיוני בהחייאת המוניטין האמנותיים של ארבוס; עורכו היה היחיד שהסכים להוציא לאור, ב-1972, מונוגרפיה של צילומיה. מאז הספר הודפס מחדש 12 פעמים, ונמכר בלמעלה מ-100,000 עותקים. הרטרוספקטיבה של עבודותיה, שהוצגה תחילה במוזיאון לאמנות מודרנית (MOMA) הוצגה בכל צפון אמריקה וצפו בה כ-7 מיליון מבקרים. כמו כן, ב-1972 ארבוס הפכה לצלמת האמריקאית הראשונה שהוכרה על ידי הביאנלה של ונציה – תערוכת האמנות העכשווית הדו-שנתית של ונציה. הצילום שלה, תאומות זהות, רוזל, ניו ג'רזי, 1967 היה בזמנו העשירי ברשימת הצילומים היקרים ביותר, ונמכר ב-2004 ב-$478,400.

עם זאת, ארבוס "נעלמה" מעט מהתודעה הציבורית לאחר מותה, בעיקר מכיוון שביתה דון שמרה כמעט בקנאות על תמונתיה של דיאן, למשל בכך שסירבה לפרסם את התמונות בעיתונות, כל עוד הכתבה לא קשורה באופן ישיר לאמא או לתמונה. רק שנים רבות לאחר מותה דון הסכימה להשתמש שוב בתמונותיה של ארבוס, והיא התפרסמה שוב.

ארבוס מוכרת היום בזכות צילומיה המציגים לרוב "אאוטסיידרים", כמו טרנסוויסטים, גמדים, ענקים, זונות, ואנשים רגילים בתנוחות ומצבים שיוצרים תחושת אי-נוחות ומוּזרוּת מטרידה. על מושאי הצילום שלה אמרה פעם: "רוב האנשים עוברים את החיים שלהם בפחד שהם יחוו חוויה טראומטית. פריקים נולדו עם הטראומה שלהם. הם כבר עברו את המבחן שלהם בחיים. כעת הם אריסטוקרטים".^{[דרוש מקור]}

ב-2006 יצא לאור הסרט "פרווה" (Fur: An Imaginary Portrait of Diane Arbus), בבימויו של סטיבן שיינברג ובכיכובה של ניקול קידמן, שמבוסס על חייה של דיאן ארבוס.

צילומים מפורסמים

• תאומות זהות, רוזל, ניו ג'רזי, 1967
• Child with Toy Hand Grenade in Central Park (ילד עם רימון-יד צעצוע בסנטרל פארק), ניו יורק 1962
• Jewish Giant at Home with His Parents in The Bronx, NY (ענק יהודי בביתו עם הוריו בברונקס, ניו יורק), 1970.

קישורים חיצוניים

• מבחר צילומים של דיאן ארבוס. Diane Arbus - Photography
• עומק שדה- דיאן ארבוס, מאמר מאת אליסיה שחף
• יוסי רובננקו, אשה קטנה וצנומה שהפכה על פיו את עולם צילומי הרחוב. קבוצת הצילום של שלומי
• אורי קליין, התצלום הלא נכון, באתר הארץ - ביקורת על הסרט "פרווה" העוסק בחייה של דיאן ארבוס
• הילרי מק אוסטין, דיאן ארבוס, ב-Jewish Women Encyclopedia (באנגלית)