דיאן סויר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לִילה דיאן סויראנגלית: Lila Diane Sawyer; נולדה ב-22 בדצמבר 1945) היא מגישת חדשות וכתבת בכירה בתוכנית "בוקר טוב אמריקה", המשודרת משנת 1975 ברשת הטלוויזיה ABC האמריקאית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סויר נולדה בגלזגו שבמדינת קנטאקי, ארצות הברית. בתם של ז'אן וו סויר, מורה בבית ספר יסודי, וארבון פאוורס "טום" סויר, שופט. שושלת היוחסין שלה כוללת מוצא אנגלי, אירי, סקוטי וגרמני. זמן קצר לאחר לידתה, עברה משפחתה ללואיוויל, בה אביה עלה לגדולה מקומית כפוליטיקאי רפובליקני ומנהיג הקהילה. בשנת 1969 הוא נהרג בתאונת דרכים ובעקבות פטירתו נקרא על שמו פארק באזור לואיוויל.

סויר למדה בבית הספר התיכון סנקה ובשנת 1963 זכתה במלגה בתחרות "ג'וניור מיס אמריקה" כנציגת מדינת קנטאקי. בין השנים 1962-1965, יצאה לסיבוב ברחבי ארצות הברית כחלק מתפקידה, כדי לקדם את ביתן "קוקה קולה" ביריד העולמי בניו יורק בשנים 1964 - 1965.

בשנת 1967 סיימה סויר תואר ראשון עם התמחות באנגלית מוולסלי קולג' שבולסלי, מסצ'וסטס. היא החלה שם בלימודי משפטים ולאחר סמסטר אחד עברה לעיתונות.

ב-29 באפריל 1988 נישאה לבמאי מייק ניקולס. אין להם ילדים. לניקולס יש שלושה ילדים מנישואיו הקודמים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סויר החלה את הקריירה המקצועית שלה בפוליטיקת המפלגה הרפובליקנית בשנת 1970, כשדובר הבית הלבן רון זייגלר שכר אותה לשרת בממשלו של נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון. סויר המשיכה לעבוד עם ניקסון גם בתקופה בה הגיש את התפטרותו מהנשיאות בשנת 1974 ועבדה בצוות המעבר בין ניקסון לג'רלד פורד; לאחר מכן עזבה איתו לקליפורניה ועזרה לו לכתוב את ספר זכרונותיו שפורסם בשנת 1978. בנוסף, סייעה לו בהכנה לסדרת הראיונות המפורסמים עם דיוויד פרוסט בשנת 1977.

שנים מאוחר יותר, סויר הייתה חשודה כ"גרון עמוק" שהיה מקור ההדלפות של מידע מסווג לעיתונאי בוב וודוורד במהלך פרשת ווטרגייט. בשנת 2005 "גרון עמוק" זוהה כמארק פלט, וסויר הייתה אחד משישה אנשים שביקשו וקיבלו הכחשה ציבורית מוודוורד על כך שלא לקחה חלק בהדלפות.

בשנת 1978 הצטרפה סויר ל-CBS News ככתבת פוליטית והפכה למגישת חדשות שותפה. בשנת 1984 הפכה לכתבת בתוכנית "60 דקות", תפקיד בו החזיקה במשך חמש שנים.

ב-1989 עברה סויר לחדשות ABC ומשנת 1998 עד שנת 2000 הפכה למגישה בתוכנית "20/20" יחד עם ברברה וולטרס. בשנת 1999 חזרה סויר לחדשות הבוקר יחד עם צ'ארלס גיבסון, בתחילה למשרה זמנית, אולם הצלחתה בתפקיד החזיקה אותה במשרה זמן רב. עם פרישתו של גיבסון בספטמבר 2009 היא הוכרזה כיורשו.

סויר זכתה בשנת 2009 בפרס פיבודי עבור עבודתה על הילדים הנסתרים החיים בהרים.‏[1] בנוסף, היא נכללת כבר מספר שנים ברשימת הנשים הבולטות של פורבס[2]

ראיונות בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סויר ראיינה דמויות פוליטיות רבות, כולל נשיאי ארצות הברית ג'ורג' בוש וברק אובמה. היא ערכה את הראיון הראשון עם הנשיא ביל קלינטון והגברת הראשונה הילרי רודהם קלינטון לאחר הבחירות הראשונות שלו לנשיאות בשנת 1992.

ב-12 בפברואר 2007 היא ראיינה את נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד. ב-14 בנובמבר 2011, סויר זכתה בראיון בלעדי ראשון לחברת הקונגרס גבריאל גיפורדס, עשרה חודשים לאחר שניצלה מניסיון התנקשות; סויר בילתה את היום עם הפוליטיקאית הפצועה ובעלה, מארק קלי, וצפתה בה במהלך טיפול בדיבור.

בנוסף, ראיינה את פידל קסטרו; רוברט מקנמארה, מזכיר ההגנה של ארצות הברית; מנואל נורייגה, דיקטטור צבאי של פנמה בין השנים 1983-1989; ננסי פלוסי, האישה הראשונה שהייתה יושבת ראש בית הנבחרים של ארצות הברית; ננסי רייגן; האדמירל היימן ריקובר; שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית אנטונין סקאליה; והנחטפת המפורסמת ג'ייסי לי דוגארד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרס פיבודי ה-69 (באנגלית)
  2. ^ דיאן סויר, ברשימת פורבס (באנגלית)