דיאן קנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיאן קנון
4 בינואר 1937 (בת 77)
אין תמונה חופשית
שנות הפעילות 1958-היום
בן זוג קרי גרנט (1965-1968)
סטנלי פינברג (1985-1991)

דיאן קנוןאנגלית: Dyan Cannon; נולדה ב-4 בינואר 1937) היא שחקנית קולנוע, תסריטאית, מפיקה ובמאית אמריקאית זוכת פרס גלובוס הזהב. האריס היא מועמדת שלושה פרסי אוסקר על הופעותייה בסרטים "בוב קרול טד ואליס" ו"השמיים יכולים לחכות" ועל סרטה הקצר "מספר אחד".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בעיר טקומה שבוושינגטון לקלייר ולבן קנון . אמה הייתה יהודייה שהיגרה מרוסיה ואביה היה נוצרי בפטיסטי. בשנת 1965 התחתנה קנון עם השחקן הבריטי מועמד שני פרסי האוסקר קרי גרנט שהיה מבוגר ממנה ב-33 שנה. משלוש שנות נישואיהם נולדה השחקנית ג'ניפר גרנט. בשנת 1985 נישאה לבעלה השני המפיק סטנלי פימברג, ממנו התגרשה לאחר שש שנים. קנון המירה את יהדותה לנצרות והיום היא מחשיבה את עצמה כנוצרית אדוקה.

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

קנון התפרסמה לראשונה ב-1969 בדרמה הקומית "בוב קרול טד ואליס" בדמותה של אליס הנדרסון אשתו של טד (אליוט גולד), הועמדה על התפקיד לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ולשני פרסי גלובוס הזהב בקטגוריות פריצת השנה והשחקנית הקומית הטובה ביותר. שיחקה לאחר מכן בסרטו של סידני לומט "קלטות אנדרסון" בתור אניגריד חברתו של האסיר המשוחרר ג'ון "דיוק" אנדרסון (שון קונרי) ובסרט השישי בסדרת סרטי "הפנתר הוורוד" של בלייק אדוארדס.

ב-1976 הועמדה קנון כתסריטאית, במאית ועורכת לפרס האוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר על סרטה "מספר אחד". בשנת 1978 זכתה קנון בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר ובפרס סאטורן על הופעתה בפנטזייה הקומית של וורן ביטי "השמיים יכולים לחכות" בתור ג'וליה אשתו הבוגדנית של המיליונר לאו פרנסוורת'. קנון הייתה הפייבוריטית לזכייה בפרס האוסקר על התפקיד, אך הפסידה בסופו של דבר למגי סמית'.

בשנות ה-80 התפרסמה לצידו של אל פאצ'ינו בקומדיה " אותור ! אותור !" בתור השחקנית אליס דטרויט ובדרמה "הדרך חזרה" בתור אשתו של הזמר באק בונהאם. ב-1997 הופיעה לצידם של ג'ק למון ווולטר מתאו בקומדיה "קומדיה בלב הים". קנון השתתפה ב-17 פרקים בסדרה "אלי מקביל" בתפקיד השופטת ג'ניפר קון. ב-2003 שיחקה בקומדיית הפשע "קנגורו ג'ק" בתור אנה אמו של מעצב השיער צ'ארלי קארבון (ג'רי אוקונל).

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]