דיבור זול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בתורת המשחקים, דיבור זול (באנגלית: Cheap talk) הוא תקשורת בעלות נמוכה (או ללא עלות כלל) בין שחקנים שלא משפיעה ישירות על התועלות (רווחים) במשחק, אך עשויה להשפיע על בחירת האסטרטגיות של השחקנים. יש לשים לב, שקיימים משחקים בהם שליחת מסרים היא בעלת עלות משמעותית לשחקנים - זהו לא המקרה.

באופן כללי, ניתן להוסיף דיבור זול לכל משחק בו יש אפשרות להגדלת אוסף מצבי שיווי המשקל במשחק. עם זאת, אין הבטחה שהוספה זו אכן תשיג את מטרתה. למשל, כאשר מוסיפים דיבור זול ל"מלחמת המינים" (ראו גם למטה) יש לו השפעה על בחירת האסטרטגיות של השחקנים. מאידך, במשחק דילמת האסיר, היות ששיוויי המשקל הם באסטרטגיות שולטות, כל דיבור זול מוקדם למשחק יזכה להתעלמות מוחלטת, והשחקנים ידבקו באסטרטגיות השולטות שלהם.

מחקרים רבים הוכיחו כי לדיבור זול השפעה רבה על בחירת האסטרטגיות של השחקנים אולם מידת ההשפעה של דיבור זול בתורת המשחקים לא נקבעה עדיין באופן חד משמעי.

המודל של קרופורד-סובל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל כללי של משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אינטראקציה אסטרטגית והעברת מידע בין סוכן (שולח המידע) שבידו כל המידע לבין מקבל ההחלטות (מקבל ההודעה) מוצג לראשונה במאמר של קרופורד וסובל ב-1982. המודל הבסיסי של המשחק מכיל את השחקן השולח (הסוכן), נסמנו ב-S, ואת השחקן המקבל (מקבל ההחלטות), נסמנו ב-R. שחקן S יודע את ערכו של משתנה כשלהו t \in T ומכונה הטיפוס של S.

ערכו של t מוגדר על ידי הפונקציה (\pi .\pi(t זו ההסתברות שהטיפוס של S יהיה t. כמו כן יש את קבוצת ההודעות M אותן R שולח ל-S ואת הקבוצה A שהיא קבוצת האסטרטגיות. הרווח של שחקן i מוגדר להיות U^i:T \times M \times A \rightarrow R

במשחק דיבור זול U^i אינו תלוי ב-s לכל (t,a). ובמילים מתקיים כי אם יש שימוש בדיבר זול הרווח של השחקנים אינו תלוי בהודעה s שנשלחת לשחקן R אלא רק בטיפוס השחקן S והאסטרטגיות של השחקנים. ולכן הרווח של השחקנים מוגדר להיות U^i:T \times A \rightarrow R.
ומשחק דיבור זול מוגדר כ: <G := <{S,R}, (T,\pi), A, M, U^s, U^R

תיאור המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במודל של קרופורד-סובל למשחק העושה שימוש בדיבור זול, הסוכן מודע לערך של t. הוא שולח למקבל ההחלטות הודעה ללא מחיר שאינה ניתנת לאימות (קרי, ייתכן שהשולח לא דובר אמת ואין דרך לבדוק את זה). מקבל ההחלטות בוחר באסטרטגיה שעלולה להשפיע על הרווח של השחקנים. נשים לב כי לא ההודעה היא זאת שמשפיעה על הרווחים - אלא ההחלטות של מקבל ההודעה ואלה יכולות להיות מושפעות מההודעה אם השחקן המקבל בוחר בכך. הדיבור מכונה זול כיוון שההודעות אינן עולות (או עולות מעט) ואינן מחייבות. השולח יכול להטעות או לאמר את האמת והמקבל מצידו יכול לבחור בין אם להאמין להודעה או לא.

קרופורד וסובל הראו שאם ההעדפות (המטרה של השחקנים) אינן תואמות לחלוטין, חשיפה מוחלטת של המידע מצד השולח איננה אפשרית. משום שאם יש התנגשויות בהעדפות של שני השחקנים, חשיפת כל המידע על ידי השולח תאפשר למקבל להשתמש בו לטובתו האישית ובכך יפגע ברווח של השולח. לכן, במקרה כזה השולח יעדיף להסתיר חלק מהמידע.

שיווי משקל בדיבור זול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נבחין בכמה סיטואציות אפשריות במשחקי דיבור זול:

  • כל המידע מועבר למקבל - מצב זה קורה כאשר אין שום תמריץ מצד השולח לשקר ולהסתיר מידע. כלומר כאשר יש התאמה בין ההעדפות של שני השחקנים.
  • חלק מהמידע מועבר למקבל - מתקיים כאשר השולח לא רוצה לחשוף מידע שעלול לגרות למקבל לבחור באסטרטגיות שיפגעו ברווח של השולח.
  • שום מידע לא מועבר - כשאר כל פיסת מידע עלולה לפגוע בשולח.

קרופורד וסובל חקרו את כל מרחב שיווי המשקל האפשריים במשחקי דיבור זול. נתמקד ונסביר את חלקם:

שיווי משקל במידע מלא (שיווי משקל באמירת אמת)
שווי משקל המתקבל כאשר כל המידע מועבר מהשולח למקבל וכמו כן המקבל בוחר להאמין למידע המתקבל. מצב זה הוא אינו אינטואיטיבי וקורה במקרים בהם לשני הצדדים את אותן ההעדפות.
שיווי משקל בברבורים 
זוהי הקיצוניות השנייה. שווי משקל המתקבל כאשר לא חשוב איזו הודע השולח שולח, המקבל בוחר לא לאמין לכלום ולא מסתמך על ההודעות בבחירת האסטרטגיות שלו.
שיווי משקל מיידע (אינפורמטיבי) ביותר 
שווי משקל המתקבל במצב בו השולח העביר את כל המידע שמוכן להעביר. ברור כי אם אין התאמה מוחלטת בהעדפות של שני השחקנים שוקי משקל זה ילווה בטשטוש חלק מהמידע.

קרופורד וסובל הראו כי בשווי משקל קיים חסם עליון *N לספר הפעולות השונות ששחקן R מבצע בהסתברות חיובית ולכל *N=1,...,N קיים שיווי משקל בו R מבצע N פעולות.

דוגמה לשימוש בדיבור זול[עריכת קוד מקור | עריכה]

נציג שתי דוגמאות מתחומים שונים ונראה כיצד דיבור זול בא לידי ביטוי בדוגמאות אלו.

בעיית מלחמת המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נראה שימוש של דיבור זול בבעיית "מלחמת המינים". בבעיה זו שני שחקנים, בעל ואישה כאשר הבעל רוצה ללכת למשחק ספורט ואילו האישה לאופרה ולשניהם מעדיפים ללכת לאותו מקום מאשר למקומות נפרדים.

כדורגל אופרה
כדורגל 1,2 0,0
אופרה 0,0 2,1
מלחמת המינים

במשחק הנ"ל כל אחד רוצה ללכת למקום אחר אולם שני השחקנים מעדיפים להימצא באותו המקום. אם יש צד שמודיע מראש את הבחירה שלו הרי שלמידע זה יכולה להיות השפעה על האסטרטגיה של השחקן השני. נשים לב כי דיבור זול הוא אינו מחייב. כלומר, הגבר ,לצורך העניין, יכול לומר כי ילך לאופרה ובפועל ללכת למשחק ספורט. האישה מצידה יכולה להחליט האם להאמין לגבר או לא. דוגמה זו ממחישה את העובדה כי אין השפעה ישירה של דיבור זול על תוצאות המשחק אולם כן יכולה להיות השפעה על השחקנים עצמם ועל הבחירות שלהם.

המודל של אקרלוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודל זה מדבר על "שוק הלימונים" כאשר במילה לימונים יש התייחסות למוצר שהוא פגום או באיכות ירודה. יש שני שחקנים - המוכר והקונה.המוכר יודע מידע על המוצרים שלא נמצא בידי הקונה. כדי שהמוכר יהיה מוכן למכור את המוצר צריך להתקיים שהמחיר המוצע למוכר יהיה גבוה מערכו של המוצר, כי אחרת המוכר מפסיד. מכאן שאם המוכר הסכים לעסקה אז הוא חשף מידע פרטי שעלול לגרום לביטול העסקה ולנסיון הקונה להוריד את המחיר.

סירובו של המוכר הוא דיבור זול – אין תוספת מידע חיוני במקרה זה. הסירוב אינו בהכרח מעיד על כך שהמחיר נמוך מהערך האמיתי של המוצר. מאידך, הסכמה של המוכר היא לא דיבור זול. הסכמה של המוכר מעידה על כך שהמחיר שהוצע גבוה מערך המוצר ולכן זוהי עסקה משתלמת מבחינתו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Crawford, VP, J Sobel (1982) "Strategic Information Transmission." Econometrica, Vol 50, No. 6, pp. 1431-1451

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]