דיודת מפולת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דיודת מפולת (APD) היא התקן אלקטרוני, מוליך למחצה, רגיש מאוד, שמתבסס על האפקט הפוטואלקטרי כדי להפוך אור שמגיע אליו לאות חשמלי. דיודת המפולת יכולה להיחשב כגלאי עם הגבר מפולת. מבחינה פונקציונלית, היא נחשבת כאנלוגיה מוליכה למחצה מכפיל אור (photomultipliers).

אפקט המפולת נגרם כתוצאה מיינון: כשהדיודה מחוברת בממתח אחורי ונופל עליה מתח נמוך הדיודה כמעט ולא מוליכה כלל וזורם דרכה רק זרם זליגה. כשהשדה החשמלי בצומת p-n חזק מספיק, האנרגיה של האלקטרונים המעטים שזורמים מספיקה ליינן את האטומים בסיליקון. תהליך היינון מגביר את עצמו וגורם לעליה מהירה בזרם (בתאוריה משך הזמן לשיא הזרם הוא פיקו שנייה). אפקט המפולת אינו הרסני כל עוד הדיודה לא מתחממת יתר על המידה.

ההגבר האופייני של דיודת המפולת הוא פי 100, למרות שקיימות דיודות מפולת המיוצרות על ידי תהליכי סימום שונים, המאפשרות הגבר גבוה יותר.

דיודת זנר משיגה תוצאה דומה על ידי אפקט אחר שנקרא אפקט זנר. שני האפקטים מתרחשים בשני סוגי הדיודות אבל אחד האפקטים בדרך כלל יותר בולט מהשני.