דיוויזיית האס אס השלישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: בעיות ניסוח ותעתיק לקוי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דיוויזיית האס אס השלישית
3rd SS Division Logo.svg
גולגולת, סמל היחידה
"Meine Ehre heißt Treue
(הכבוד שלי הוא נאמנות)"
פרטים
כינוי Totenkopf ('ראש המוות')
מדינה Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
שיוך Flag Schutzstaffel.svg אס אס
סוג דיוויזיה
תאריכים וזמנים
הקמה אוקטובר 1939
פירוק 9 במאי 1945
מלחמות

מלחמת העולם השנייה

המערכה על צרפת
החזית המזרחית

הדיוויזיה האס אס השלישית טוטנקופףגרמנית: Totenkopf; 'ראש המוות') הייתה דיוויזיית משוריינת של הואפן אס אס, כחלק מצבא גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. ראשיתה של הדיוויזיה הייתה ביחידות האס אס טוטנקופפפרבנדה, אשר הופקדה על השמירה במחנות הריכוז.

היסטורית שירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה נוסדה באוקטובר 1939 כחודש לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה. חייליה באו מקרב יחידות הטוטנקופפוורבנדה (גולגולת המת) ושם זה דבק ביחידה עד פירוקה בשנת 1945. מקור גיוס נוסף לחיילים היו היחידות להגנת המולדת של דנציג. רוב הקצינים היו ותיקי המערכה בפולין. הפיקוד העליון נמסר לאס אס אובר גרופן פיהרר תאודור אייקה (Theodor Eicke).

בראשית המערכה על צרפת הדיוויזיה הוצבה כעתודה, אך עברה תוך פרק זמן קצר לחזית והשתתפה בלוחמה בבלגיה, שם ביצעה פשע מלחמה; רצח שבויי מלחמה בריטים. לאחר הלחימה בבלגיה הדיוויזיה עברה שוב לעתודה ולא השתתפה באופן פעיל בלוחמה בחזית.

מבצע ברברוסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1941 סופחה הדיוויזיה לקבוצת ארמיות צפון של גנרלפלדמרשל וילהלם פון לב. מטרת קבוצת ארמיות זו הייתה כיבוש לנינגרד תוך חבירה עם הכוחות הפינים. הלחימה נפתחה ב-22 ביוני והדיוויזיה השתתפה בקרבות בליטא ולטביה. ביולי השתתפה בפריצת קו סטלין ולאחר מכן בלחימה כבדה במהלך אוגוסט באזור דמיאנסק.

הדיוויזיה ספגה חלק נכבד ממתקפת הנגד הסובייטית באזור לחימתה, מה שהפך לאחר מכן לכיס דמיאנסק שבו כותרו חלקים גדולים מהצבא הנאצי. הדיוויזיה ספגה אבדות כבדות ביותר וכ-80% מכוח האדם המקורי שלה נמחק מהמצבה. בסופו של דבר, באפריל 1942 הצליחה הדיוויזיה להחלץ וטבעת הכיתור נשברה. בגלל האבדות הכבדות הועברה הדיוויזיה לצרפת שבה שהתה עד פברואר 1943 לצורכי ארגון מחדש. במהלך הארגון מחדש גיוסו חיילים חדשים ורוענן ציוד שנהרס בקרבות. בזכות השתתפותה בקרבות אלו שודרגה מדיבייזת חי"ר לדיבייזית חרמ"ש וקיבלה רגימנט טנקים.

החזרה לברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת פברואר 1943 קיבלה הדיוויזיה פקודה להצטרף לקבוצת ארמיות דון בפיקודו של אריך פון מאנשטיין שנועדה לחלץ את הארמייה השישית שהייתה מכותרת בסטלינגרד. פון מנשטיין לא הצליח לחלץ את הארמייה המכותרת והדיוויזיה, שעדיין הייתה תחת פיקודו עברה צפונה על מנת להשתתף במתקפת הקיץ הנאצית שהגיעה לשיאה בקרב קורסק ביולי 1943. הדיוויזיה נלחמה באגף הדרומי של המתקפה הגרמנית והתבלטה בקרב פרוחורובקה, אך נשחקה ונאלצה לעבור לעתודה.

לאחר קרב קורסק סופחה הדיוויזיה לארמייה השישית שהוקמה מחדש והוצבה בדרום אוקראינה, שם השתתפה בקרבות נגד ראש הגשר הסובייטי על נהר המיאוס. זמן קצר לאחר מכן, נאלצה לשוב צפונה על מנת לתגבר את המגננה הנאצית במבצע רומיאנצב, בו ניסוי הרוסים לכבוש את חארקוב. למרות הלחימה העקשנית של היחידות הנאציות, הסובייטים הצליחו לאגף את המגינים והנאצים נאלצו לסגת.

חיילי הדיוויזיה בדרכם ללנינגרד, 1941.

בראשית ספטמבר 1943 הגיעה הדיוויזיה לדנייפר ונלחמה נגד ארמיית המשמר המשוריינית ה-5 של הצבא האדום, בה נלחמה גם בקרב קורסק. באוקטובר זכתה הדיוויזיה לשינוי ייעוד נוסף, הפעם לדיוויזיית שריון. בנובמבר של אותה השנה, הסובייטים הצליחו לשבור את המגננה הגרמנית והדיוויזיה נסוגה לגבול הרומני.

הדיוויזיה הייתה מעורבת בקרבות סמוך לגבול הרומני כשקיבלה פקודה בינואר 1944 לעבור צפונה על מנת לחלץ כ-56,000 חיילים גרמנים שכותרו בכיס קורסון. במאמץ רב הגרמנים הצליחו לחבור לכוחות המכותרים ורובם נחלצו מהכיס. אחרי פעולה זו, הדיוויזיה שבה דרומה והייתה מעורבת בקרבות כבדים ליד הנהר בוג במרץ 1944. בתחילת אפריל הועברה הדיוויזיה לעתודה, חידשה את ציודה וקיבלה תגבורות. לאחר מכן השתתפה בקרב טרגול פרומוס ותרמה לניצחון הגרמני.

פולין והונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת יולי עברה הדיוויזיה לאזור גרודנו בפולין והשתתפה בהגנה על ורשה. הדיוויזיה השתתפה בקרבות נגד קורפוס משוריין של הצבא האדום שחוסל כמעט לחלוטין. עקשנותם של יחידות האס אס אפשרה לוורמאכט לייצב את החזית לאורך נהר הוויסלה. בדצמבר 1944 השתתפה הדיוויזיה במבצע קונרד שנועד לחלץ את הכוחות הגרמנים המכותרים באזור בודפשט. למרות ההצלחה הראשונית, המבצע נכשל והכוחות לא חולצו. יתרה מכך, הסובייטים פתחו במבצע לכיבוש וינה. במרץ 1945 כותרה הדיוויזיה יחד עם הדיוויזיה החמישית של האס אס (ויקינג) כמעט לחלוטין, ורק בעזרת הדיוויזיה ה-9 של האס אס הצליחה להיחלץ מהשמדה. החלקים הנותרים של הדיוויזיה המשיכו להתנגד לצבא האדום בצ'כוסלובקיה ונכנעו לאמריקאים ב-9 במאי. על פי הסכם מוקדם, העבירו האמריקאים את השבויים לידיים סובייטיות וחיילים גרמנים רבים מצאו את עצמם בגולאגים בסיביר.

דרכה הקרבית של הדיוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי הדיוויזיה ברוסיה, 1944.
חיילי הדיוויזיה לצד טנק T-34 הרוס, 1944.
תאריך קבוצת ארמיות אזור מפקד
12.1939 - שטוטגרט, גרמניה תיאודור אייקה
1.1940 - 5.1940 - אלצי-ברילון תאודור אייקה
6.1940 B בורדו וצפון צרפת תאודור אייקה
7.1940 - 8.1940 C בורדו, צרפת תאודור אייקה
9.1940 - 10.1940 C בורדו תאודור אייקה
11.1940 - 12.1940 D בורדו תאודור אייקה
1.1941 - 5.1941 D דאקס, מונט דה מרסן, צרפת תאודור אייקה
6.1941 צפון קובנו, ברית המועצות תאודור אייקה
7.1941 צפון פסקוב, ברית המועצות תאודור אייקה (עד 7.7),
מתיאס קליינהיישטרקמפ
(עד 18.7), גאורג קפלר
8.1941 צפון לוגה, ולדאי, ברית המועצות גאורג קפלר
9.1941 - 10.1942 צפון דמיאנסק, ברית המועצות גאורג קפלר (עד 19.9),
תאודור אייקה
11.1942 - 2.1943 D דרום צרפת תאודור אייקה
3.1943 - 4.1943 דרום חרקוב, ברית המועצות הרמן פרייס
5.1943 דרום חרקוב היינץ למברדינג (27.4 - 15.5)
, מקס סימון
6.1943 דרום חרקוב מקס סימון
7.1943 דרום בלגורוד, ברית המועצות מקס סימון
8.1943 דרום סטלינו מקס סימון
9.1943 - 10.1943 דרום דנייפר מקס סימון (עד 22.10), הרמן פרייס
11.1943 - 1.1944 דרום קריבוי רוג, ברית המועצות הרמן פרייס
2.1944 - 3.1944 דרום צ'רקסי, ברית המועצות הרמן פרייס

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Williamson, Gordon, The Waffen-SS (1): 1. to 5. Divisions, Oxford: Osprey Publishing, 2003.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]