דיוויזיית שרלמאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמל הדיוויזיה

דיוויזיית שרלמאן או רגימנט שרלמאן הם שמות קיבוציים ליחידות של מתנדבים צרפתיים בוורמאכט ובוואפן אס אס בתקופת מלחמת העולם השנייה.

דיוויזיית שרלמאן לא הייתה יחידה צבאית בודדת ומוגדרת, אלא אוסף של קבוצות משתפי פעולה צרפתיים ומתנדבים (למרות שמהות ה"התנדבות" שנויה במחלוקת). היחידה הראשונה הייתה Légion des Volontaires Français (לגיון המתנדבים הצרפתיים או LVF) שהורכב בעיקרו מאנשי ימין צרפתיים ומחיילים שנפלו בשבי במערכה על צרפת והעדיפו להילחם למען גרמניה על עבודת כפייה בגרמניה. היחידה השתתפה בקרב מוסקבה בנובמבר 1941 אך מפקדה, קולונל רוז'ה בלון, הועבר מתפקידו וב-1942 היא נשלחה למשימות אנטי-פרטיזניות בבלארוס.

למשך תקופה קצרה של 6 חודשים צורפה אליהם גם יחידת ה-La Légion Tricolore (הלגיון משולש הצבעים) אך זו נבלעה עד מהרה ב-LVF.

היחידה המשיכה למלא משימות שונות בחזית המזרחית לא תחת פיקוד צרפתי עד יוני 1943, אז קיבל קולונל אדגר פואו את הפיקוד עליה. היא נלחמה באוקראינה כנגד ההתקדמות הסובייטית ב-1944.

במשך תקופה זו, החל מיולי 1943, יזמה ממשלת וישי גיוס חדש. 3,000 מועמדים באו מקרב המיליציות של משתפי הפעולה ומקרב הסטודנטים באוניברסיטאות. היחידה החדשה שנקראה Sturmbrigade נשלחה לגליציה להילחם כנגד הסובייטים וסבלה אבידות כבדות שלאחריהן מוזגו הנותרים בה עם ה-LVF. בסוף 1943 צורפו כל המתנדבים הצרפתיים ששרדו ל Waffen-SS Französische SS-Freiwilligen-Grenadier-Regiment (רגימנט הגרנדירים של האס אס, המתנדבים הצרפתיים של הוואפן אס אס).

ב-1 בספטמבר 1944 נקראה יחידת הוואפן אס אס רשמית על שם המלך קרל הגדול - "שרלמאן" (Waffen-Grenadier-Brigade der SS Charlemagne), היחידה קלטה משתפי פעולה צרפתיים שנמלטו מפני התקדמות בעלות הברית, צרפתים מבריגדת הורסט ווסל ועובדים מ-Organisation Todt (יחידת בוני הביצורים של הרייך שהעסיקה כמיליון וחצי עובדי כפייה) וגם אנשי מיליציה של משטר וישי. ישנם מקורות הטוענים כי דיוויזיית שרלמאן כללה גם מתנדבים משווייץ וממושבות צרפת מעבר לים.

גנרל האס אס גוסטב קרוגנברג נטל את הפיקוד למעשה, בעוד אדגר פואו הפך לסגנו הצרפתי.

ב-2 בפברואר 1945 היחידה שודרגה רשמית למעמד דיוויזיה וניתן לה השם 33rd Waffen-Grenadier Division der SS Charlemagne (הדיוויזיה הממונעת ה-33 של הוואפן אס אס "שרלמאן") אך הייתה מאוישת מתחת לתקן עם 7,340 חיילים בלבד. היא נשלחה לפומרניה להילחם כנגד הכוחות המתקדמים של הצבא האדום.

ב-25 בפברואר הותקפה הדיוויזיה על ידי כוחות סוביטיים מהחזית הביילורוסית הראשונה, פוצלה לשלושה חלקים וספגה אבידות כבדות מאוד. שרידי הדיווזיה פונו מחוף הים הבלטי לדנמרק להתארגנות מחדש.

בתחילת אפריל שחרר קורגנברג, שפיקד על 1,100 איש בלבד שנותרו מהדיווזיה, את כל מי שלא רצה להמשיך להילחם למען גרמניה הנאצית. 700 איש נותרו עמו, אך 400 מהם החליטו לא לקחת חלק פעיל בלחימה ולעסוק בביצורים ובעבודות בנייה בלבד.

ב-24-‏25 באפריל נשלחה יתרת היחידה לברלין והושמה תחת פיקודו של אס אס שטנדרטנפיהרר וולטר צימרמן. 330 איש אכן הגיעו לברלין לפני תחילת המתקפה הסובייטית הסופית על העיר, ונלחמו עד לכניעה הסופית ב-2 במאי. בסיום המלחמה נותרו רק 30 בחיים ורובם נלקחו שבויים על ידי הצבא האדום. חלק הצליחו להמלט לצרפת, ומאלה, רובם הוצאו להורג ללא משפט. אחרים נשפטו למאסר ממושך.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]