דיולקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפת האיסתמוס הקורינתי
הממשה בקצה הדיולקוס.
המסילה המרוצפת, עליה נגררו הספינות.

דִיוֹלקוֹסיוונית: δίολκος) הייתה דרך סלולה מרוצפת, שנבנתה במאה ה-7 לפנה"ס לרוחב האיסתמוס הקורינתי שביוון, ושימשה להעברת ספינות ביבשה מהמפרץ הקורינתי אל המפרץ הסרוני ולהפך.

השיט מן הים האגאי אל הים האיוני סביב הפלופונסוס נתון לסכנות רבות, הן משום חופיו הסלעיים של חצי האי הן משום מיעוט נמליו. אוניות סוחר רבות נטרפו במהלך ההיסטוריה על שלושת כפיו, ובמיוחד על כף מטפן וכף מאליאה. המפרץ הקורינתי והמפרץ הסרוני, לעומת זאת, הם מקווי מים מוגנים יחסית. גרירת האוניות ומטעניהן ביבשה, על גבי הדיולקוס, איפשרה להימנע מן השיט המסוכן, ובנוסף לכך קיצרה בצורה משמעותית את משך ההפלגה. הדיולקוס נותר בשימוש למעלה מאלף שנים, עד תחילת ימי הביניים.

הדיולקוס נבנה כפי הנראה על ידי פריאנדרוס (625-588 לפנה"ס לערך), טיראן קורינתוס. הביוגרף היווני דיוגנס לארטיוס, בן המאה ה-3 לספירה, מספר כי הוא היה הראשון לחשוב על כריית תעלה לרוחבו של האיסתמוס, אך נמלך בדעתו לאחר שמדענים מצרים הזהירו אותו, כי הוא מסתכן בהצפת הפלופונסוס כולו.[1] הדיולקוס היה החלופה השנייה אותה הגה, ורעיון התעלה הקושרת את שני הימים עתיד להמתין עוד 2300 שנים עד מימושו עם חפירת תעלת קורינתוס.

הדיולקוס נמתח מסכינוס (Schinous) שבמפרץ הסרוני עד פוסיידוניה (Poseidonia) שבמפרץ הקורינתי, מרחק 6 ק"מ לערך, באותו נתיב בו נכרתה לימים התעלה הקורינתית. רוחב המסילה 3-3.5 מטרים, והיא נבנתה מרפידת חול וחצץ מרוצפת באבני גיר. שני חריצים מקבילים נחרצו למלוא אורכה של המסילה במרחק 1.5 מ' זה מזה, ובתוכם נעו גלגלי ה"הולקוס" (ὁλκός) – אותה עגלת גרירה מיוחדת, עליה הועמסה הספינה ואשר נגררה על ידי עבדים או בהמות משא. מטעני הספינות נפרקו מהן והובלו בנפרד.

המסילה המרוצפת נותרה בשימוש כל תקופת הכיבוש הרומי של יוון (146 לפנה"ס330 לספירה) ובתקופת הקיסרות הביזנטית עד המאה ה-9 לפחות. ב-1893 נפתחה לשיט התעלה הקורינתית, אשר נחפרה סמוך מאוד לנתיב הדיולקוס. חלק גדול משרידיו נהרס בעבודות כריית התעלה, אך כ-500 מטרים ממנו נחפרו ונחקרו על ידי ארכאולוגים בין השנים 1956-1962. עדיין ניתן לראות את שרידי הדיולקוס בצד הדרומי של הכניסה המערבית לתעלה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cook, R. M., "Archaic Greek Trade: Three Conjectures 1. The Diolkos", The Journal of Hellenic Studies, 1979, 99: 152-155
  • Legion, Ronald, P., The Megarian Decree and the Balance of Greek Naval Power. Classical Philology, 1973, 68: 161-171
  • MacDonald, Brian R., "The Diolkos", The Journal of Hellenic Studies, 1986, 106: 191-195
  • Raepsaet, G. & Tolley, M.: "Le Diolkos de l’Isthme à Corinthe: son tracé, son fonctionnement", Bulletin de Correspondance Hellénique, 1993, 117: 233–261
  • Verdelis, N. M., "Der Diolkos am Isthmus von Korinth", Mitteilungen des deutschen Archäologischen Instituts, Athenische Abteilung, 1956b, 71: 51–59
  • Verdelis, N. M., "Die Ausgrabungen des Diolkos während der Jahre 1957–1959", Mitteilungen des deutschen Archäologischen Instituts, Athenische Abteilung, 1958, 73: 140–145
  • Werner, Walter, "The largest ship trackway in ancient times: the Diolkos of the Isthmus of Corinth, Greece, and early attempts to build a canal", The International Journal of Nautical Archaeology (1997) 26.2: 98–119

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיולקוס בוויקישיתוף
  • רשימות ומאמרים על הדיולקוס באתר Corinthian Matters. (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Flavius Philostratus, The Life of Apollonius 24.