דיטריך פון קולטיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיטריך פון קולטיץ

גנרל דיטריך פון קולטיץגרמנית: Dietrich von Choltitz, נולד ב-9 בנובמבר 1894 בטירת ויזה, שלזיה - נפטר ב-4 בנובמבר 1966 בבאדן באדן) היה גנרל בחיל הרגלים והמושל הצבאי הגרמני של פריז בעת סיום הכיבוש הגרמני של העיר בזמן מלחמת העולם השנייה. הפר את פקודתו של היטלר להחריב את פריז בשלב הלחימה האחרון.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1907 הצטרף קולטיץ כשוחר למסגרת קדם-צבאית בדרזדן. במרץ 1914 הצטרף לרגימנט ה-8 של חיל הרגלים המלכותי הסקסוני בלייפציג בדרגת פאהנריך (Fähnrich, מקביל למועמד לקצונה). במלחמת העולם הראשונה שירת פון קולטיץ בחזית המערבית וזכה לדרגת לויטננט בספטמבר 1914. מאוחר יותר שימש כשליש הגדוד השלישי באותו רגימנט. הוא המשיך לשרת ברייכסווהר בתקופת רפובליקת ויימאר, והגיע לדרגת האופטמן בחיל הפרשים בשנת 1929. מאוחר יותר הפך למפקד הגדוד השלישי של הרגימנט המוצנח השישה עשר של חיל הרגלים (Luftlande-Infanterieregiment), ראשית בדרגת מיור ומ-1938 כאוברסט-לויטנטט.

במלחמת העולם השנייה פון קולטיץ נטל חלק, בשנת 1940, בכיבוש רוטרדם בצניחה (ועוטר על חלקו בקרב בצלב האבירים); בספטמבר 1940 מונה למפקד הרגימנט, והועלה לדרגת אוברסט ב-1941. ביוני 1942, בזמן המלחמה נגד ברית המועצות, היה הרגימנט של קולטיץ מעורב במצור על העיר סבסטופול. באותה השנה הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-1943 הועלה לדרגת גנרל לויטננט. תפקידיו הפיקודיים כללו את סגנות הפיקוד על דיוויזיית חיל הרגלים ה-260 ומפקד הגיס הפאנצר ה-48 (XLVIII Panzer Corps). מאז מרץ 1944 שירת באיטליה ומיוני אותה שנה היה בחזית המערבית. מאוחר יותר, כשבוי של בעלות הברית באנגליה, התוודה בשיחה עם אסירים שכנים (שהוקלטה על ידי בריטי שלא הוא ולא שכניו הכירו) ש: "מילוי הפקודה הקשה ביותר בחייו שקיבל ברוסיה [...] היה חיסול היהודים. אף על פי כן ביצעתי פקודה זו בשלמותה..." - הקלטה מה-29 באוגוסט 1944. משפטים אלו, שנמצאו בתקצירים כתובים של הקלטות בארכיון הבריטי, הוכרזו כזיוף על ידי בנו של קולטיץ. ההקלטות המקוריות לא נמצאו.

מושל פריז[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוגוסט 1944 הועלה פון קולטיץ לדרגת גנרל חיל רגלים, וב-שבעה בחודש מונה למושל הצבאי של פריז. הוא הגיע לעיר בתשעה בחודש, זמן קצר לפני שהחלה בה התקוממות של כוחות רזיסטנס. בשישה-עשר הימים הבאים הפר קולטיץ מספר פקודות מפורשות של אדולף היטלר להחריב את העיר. פקודתו של היטלר מה-23 באוגוסט הייתה: "אל לעיר ליפול בידי האויבים אלא כשהיא עיי חורבות". סברה מקובלת טוענת שהיטלר טילפן אל קולטיץ בזעם, וצווח לעברו "האם פריז בוערת?" ("Brennt Paris?")

פון קולטיץ הצליח לסכל התקוממות רחבה של תושבי פריז, וקרבות פנים אל פנים בתוככי העיר, בעזרת מגעים פעילים מסוגים שונים עם אויביו; משא ומתן עם הרזיסטנס מחד, והפגנת שרירים מאידך, שסייעו לו למנוע נזק חמור לעיר המפורסמת. קולטיץ, יחד עם 17,000 איש שהיו תחת פיקודו, נכנעו לגנרל הצרפתי פיליפ לֶקלֶרק דֶ‏ה אוֹטקלוֹק‏‏ ומנהיג הרזיסנטנס אנרי רול טנגי, בתחנת הרכבת מונפרנאס ב-25 באוגוסט 1944. הודות לכך שמנע גרסה נוספת של סטלינגרד, נחשב פון קולטיץ על ידי רבים כ"מצילה של פריז". ‏‏‏[1]

פון קולטיץ הוחזק בשבי לתקופה מסוימת בטרנט פארק שבצפון לונדון. במתקן שבי זה הוחזקו שבויים גרמנים רמי-דרג רבים. הוא שוחרר משבי בעלות הברית באפריל 1947 ועבר להתגורר בעיר המרפא באדן באדן. הוא נפטר בנובמבר 1966, כתוצאה ממחלה הקשורה למלחמה, בעיר מגוריו. הוא נקבר בבית הקברות העירוני של באדן באדן בנוכחות קצינים צרפתיים וגרמנים רמי-דרג.

סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏Gen. Dietrich von Choltitz Dies; 'Savior of Paris' in '44 was 71", The New York Times, November 6, 1966, p. 88‏

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]