דייגו סימאונה
| דייגו סימאונה | ||
|---|---|---|
| מידע אישי | ||
| שם מלא | דייגו פבלו סימאונה | |
| תאריך לידה | 28 באפריל 1970 | |
| מקום לידה | בואנוס איירס שבארגנטינה | |
| גובה | 1.77 מטר | |
| עמדה | קשר אחורי | |
| מועדונים כשחקן | ||
| 1987–1990 1990–1992 1992–1994 1994–1997 1997–1999 1999–2003 2003–2005 2005–2006 |
ולס סארספילד פיזה סביליה אתלטיקו מדריד אינטר מילאנו לאציו אתלטיקו מדריד ראסינג קלוב |
76 (14) 55 (6) 64 (12) 98 (21) 57 (12) 91 (16) 36 (2) 37 (3) |
| נבחרת לאומית כשחקן | ||
| 1988–2002 | ארגנטינה | 106 (11) |
| קבוצות כמאמן | ||
| 2006 2006–2007 2007–2008 2009–2010 2011 2011 2011– |
ראסינג קלוב אסטודיאנטס לה פלאטה ריבר פלייט סן לורנצו קטאניה ראסינג קלוב אתלטיקו מדריד |
|
|
* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
דייגו פבלו סימאונה Diego Pablo Simeone (נולד ב-28 באפריל 1970 בבואנוס איירס, ארגנטינה) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל ארגנטינאי, המאמן כיום את אתלטיקו מדריד. סימאונה החזיק עד לא מזמן בשיא ההופעות במדי נבחרת ארגנטינה עם 106 הופעות, שיא אשר נשבר על ידי רוברטו אז'אלה. סימאונה היה ידוע בסגנון משחקו הקשוח ומכונה צ'ולו (Cholo).
תוכן עניינים |
[עריכה] קריירה
[עריכה] כשחקן כדורגל
סימאונה החל את הקריירה בקבוצת ולז סרספילד ב-1987, בה שיחק שלוש שנים ועבר לקבוצת פיזה האיטלקית, אחרי שנתיים בשורות הקבוצה האיטלקית, עבר סימאונה לסביליה בה שיחק שנתיים.
בקיץ 1994, אחרי שהופיע במדי ארגנטינה במונדיאל שנערך בארצות הברית, עבר לאתלטיקו מדריד, אחת מקבוצות הפאר של ספרד. במדריד הפך סימאונה לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה ולאהוב הקהל. סימאונה זכה יחד עם הקבוצה ב"טריפל" (אליפות, גביע וסופר קאפ ספרדי בעונה אחת) ב-1996.
בקיץ 1997 עבר לאינטר, למרות חוסר ההצלחה של המועדון, היה סימאונה מהשחקנים הבודדים שהציגו יכולת טובה, הוא זכה עם הקבוצה בגביע אופ"א ב-1998 ועבר כעבור שנה ללאציו, אז אחת הקבוצות העשירות והטובות באיטליה, יחד עם חבריו הארגנטינאים חואן סבסטיאן ורון והרנן קרספו, סייע סימאונה לקבוצה לזכות ב"טריפל" בשנת 2000, שנה קודם לכן זכתה הקבוצה ב"סופר קאפ האירופאי".
בשנת 2003 הוא חזר לאתלטיקו מדריד ושיחק בשורותיה עונה וחצי נוספת בטרם החליט לחזור לארגנטינה וחתם בקבוצת ראסינג קלוב, אחרי שהקבוצה נקלעה לקשיים והתדרדרה לתחתית, הציעה לו ההנהלה את תפקיד מאמן הקבוצה.
[עריכה] הנבחרת הלאומית
סימאונה הופיע ב-106 משחקים במדי הנבחרת מאז ערך את הופעת הבכורה שלו ביולי 1988 במשחק מול אוסטרליה וכבש 11 שערים. הוא החזיק בשיא ההופעות עד פברואר 2007. כיום השיא עומד על 107 הופעות אותו מחזיק רוברטו אז'אלה. הוא הופיע במונדיאל 1994, מונדיאל 1998 ובמונדיאל 2002, בנוסף, הוא זכה עם הנבחרת פעמיים בגביע הקופה אמריקה (1991, 1993), בגביע הקונפדרציות ב-1992 וכן במדליית הכסף באולימפיאדת אטלנטה (1996). המשחק המפורסם ביותר בו הופיע במדי הנבחרת היה במשחק שמינית הגמר מול אנגליה במונדיאל 1998 לאחר שגרם להרחקתו של דייוויד בקהאם.
[עריכה] קריירה כמאמן
סימאונה ערך את משחקו האחרון כשחקן ב-17 בפברואר 2006 ומונה כמאמן ראסינג קלוב בה שיחק. סימאונה הצליח לשקם את הקבוצה ולסיים את העונה בצורה מכובדת. סימאונה עזב את תפקידו כמאמן ראסינג קלוב לאחר שהנהלת הקבוצה התחלפה וב-18 במאי 2006 מונה כמאמן אסטודיאנטס לה פלאטה. לקבוצה חזר בינתיים חואן סבסטיאן ורון ויחד עם שחקנים צעירים מוכשרים כדוגמת מריאנו פאבונה וחוסה סוסה הציגה הקבוצה יכולת מצוינת והצליחה להדביק פער גדול מהמוליכה בוקה ג'וניורס ולסיים את העונה עם אותו מספר נקודות. כחלק מחוקי ליגת העל הארגנטינאית נערך משחק אליפות שהתקיים ב-13 בדצמבר 2006 ואסטודיאנטס ניצחה במשחק וזכתה באליפות הראשונה שלה אחרי 23 שנים. הוא נבחר על ידי העיתון 'אולה' (Ole) כמאמן הטוב ביותר בארגנטינה לשנת 2006.
בדצמבר 2007 מונה סימאונה כמאמנה של ריבר פלייט, ענקית הכדורגל הארגנטינאי שמצויה בקשיים מזה תקופה ארוכה, במקומו של דניאל פסארלה. כבר בעונתו הראשונה בקבוצה הוביל סימאונה את הקבוצה לזכייה באליפות הקלאסורה לשנת 2008. עם זאת, הוא נכשל לשחזר את הצלחת הקבוצה בטורניר האפרטורה של אותה שנה, והתפטר מתפקידו ב-7 בנובמבר 2008 אחרי שקבוצתו התדרדרה למקום האחרון בליגה והודחה בשלב רבע גמר גביע הסוד-אמריקנה.
אחרי התפטרותו של אלפיו באסילה מתפקיד מאמן הנבחרת הלאומית, נחשב סימאונה לאחד המועמדים המובילים לקבל את התפקיד אך לבסוף החליטה התאחדות הכדורגל הארגנטינאית לבחור בדייגו מראדונה.
[עריכה] תארים
[עריכה] כשחקן כדורגל
- אליפות ספרד - 1 (1996)
- גביע המלך הספרדי - 1 (1996)
- סופר קאפ ספרדי - 1 (1996)
- גביע אופ"א - 1 (1998)
- אליפות איטליה - 1 (2000)
- גביע איטלקי - 1 (2000)
- סופר קאפ איטלקי - 1 (2000)
- סופר קאפ אירופאי - 1 (1999)
- קופה אמריקה - 2 (1991, 1993)
- גביע הקונפדרציות - 1 (1992)
[עריכה] כמאמן כדורגל
- אליפות ארגנטינה - 1 (אפרטורה 2006)
- אליפות ארגנטינה - 1 (קלאוסורה 2008)
- הליגה האירופית - 1 (2012)
| נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 1994 | ||
|---|---|---|
|
1 גויקואצ'אה | 2 ואסקז | 3 צ'אמוט | 4 סנסיני | 5 רדונדו | 6 רוג'רי | 7 קאניג'ה | 8 בסואלדו | 9 בטיסטוטה | 10 מראדונה | 11 מדינה בז'ו | 12 איסלאס | 13 קאסרס | 14 סימאונה | 15 בורז'י | 16 דיאז | 17 אורטגה | 18 פרז | 19 באלבו | 20 רודריגז | 21 מאנקוזו | 22 סקווני | מאמן: באסילה |
||
| נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 1998 | ||
|---|---|---|
|
1 רואה | 2 אז'אלה | 3 צ'אמוט | 4 פינדה | 5 אלמיידה | 6 סנסיני | 7 ק. לופז | 8 סימאונה | 9 בטיסטוטה | 10 אורטגה | 11 ורון | 12 בורגוס | 13 פאז | 14 ויואס | 15 אסטרדה | 16 ברטי | 17 קבאז'רו | 18 באלבו | 19 קרספו | 20 גז'ארדו | 21 דלגאדו | 22 זנטי | מאמן: פסארלה |
||
| נבחרת ארגנטינה - מונדיאל 2002 | ||
|---|---|---|
|
1 בורגוס | 2 אז'אלה | 3 סורין | 4 פוצ'טינו | 5 אלמיידה | 6 סמואל | 7 ק. לופז | 8 זנטי | 9 בטיסטוטה | 10 אורטגה | 11 ורון | 12 קבאז'רו | 13 פלסנטה | 14 סימאונה | 15 חוסאין | 16 איימר | 17 ג. לופז | 18 קילי גונזאלס | 19 קרספו | 20 גז'ארדו | 21 קאניג'ה | 22 צ'אמוט | 23 בונאנו | מאמן: בייאלסה |
||