דייוויד אקסלרוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-edit-clear.svg ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
דייוויד אקסלרוד, 2008

דייוויד אקסלרודאנגלית: David Axelrod; נולד ב-22 בפברואר 1955) הוא יועץ פוליטי יהודי אמריקאי מאזור שיקגו, אילינוי. הוא ידוע בעיקר כיועץ בכיר לנשיא הנבחר, ברק אובמה, תחילה בבחירות לסנאט של ארצות הברית ב-2004, ומאוחר יותר כיועץ תקשורת בבחירות לנשיאות ארצות הברית ב-2008.

בנוסף אקסלרוד הוא שותף בכיר בחברת AKP&D Message and Media, ושימש בעבר גם כפרשן פוליטי לעיתון ה"שיקגו טריביון", מנהל את חברת ASK Public Strategies ומשמש כיועץ פוליטי לחבר מועצת המחוז של מחוז קוק שבשיקגו, פורסט קלייפול.

ב-19 בנובמבר 2008, הודיע "צוות המעבר" של הנשיא הנבחר אובמה כי אקסלרוד נבחר לשמש כיועץ בכיר לבית הלבן ‏‏[1], בתפקיד מקביל לזה שבו שימש היועץ הפוליטי לשעבר של הנשיא ג'ורג' וו. בוש, קארל רוב ‏‏[2].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקסלרוד נולד בעיר ניו יורק, בצד המזרחי התחתון, בסטיבנט טאוון[3] לזוג הורים יהודים ממעמד הביניים והראה להיטות פוליטית כבר בגיל צעיר. אביו של אקסלרוד הוא פסיכולוג ‏‏[4], ואימו עבדה כעיתונאית בעיתון "פי.אם", עיתון שמאלני בשנות ה-40. הוריו נפרדו כשהיה בן שמונה. כבר בגיל 13 הוא החל ב"פעילות פוליטית" כאשר מכר סיכות בחירות של רוברט קנדי.

אחרי שסיים את תיכון סטיבנט[4] במנהטן, החל אקסלורד ללמוד באוניברסיטת שיקגו, שם התמחה במדעי המדינה. באוניברסיטה הוא פגש את סוזן לנדאו סטודנטית למנהל עסקים, לה נישא ב-1979. כסטונדט לתואר ראשון הוא עבד ככתב פוליטי בשבועון "הייד פארק הראלד", המופץ באזור עוני של אוכלוסייה שחורה בשיקגו. משיישם את לימודיו, עשה סטאז' בעיתון החשוב שיקגו טריביון ונשכר לעבוד בו, עם סיום לימודיו הסטאז' ב-1977.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 27, אקסלרוד הפך להיות בעל טור בעיתון השיקגו טריביון. עבור הטריביון עבד כשמונה שנים בכיסויי פוליטיקה מקומית וארצית והיה לכותב הצעיר ביותר בעיתון מאז 1981 ‏‏[5]. כשהוא לא שבע רצון מהעתיד הצפוי לו בשיקגו טריביון, הוא הצטרף ב-1984 לקמפיין הבחירות לסנאט של פול סיימון כמנהל תקשורת; בתוך שבועות קודם להיות מנהל-משותף לקמפיין ‏‏[6].

הוא ייסד חברת ייעוץ פוליטי, "אקסלרוד ושותפיו", ב-1985. ב-1987, הוא עבד בקמפיין המנצח של הרולד וושינגטון, ראש העיר השחור הראשון של שיקגו. זה העניק לו את הניסיון הראשון עם פוליטיקאים שחורים ומאוחר יותר הפך להיות איש מפתח במרוצים דומים לראשות עיריות אצל מועמדים שחורים ‏‏[3]. אקסלרוד הוא גם האסטרטג מאחורי ראש העיר הנוכחי של שיקגו, ריצ'רד אם. דיילי וטוען לסגנון עצמי של "מומחיות בתחום הפוליטיקה האורבנית".

ב-2004, אקסלרוד עבד בקמפיין לנשיאות ארצות הברית של ג'ון אדוארדס. במהלך הקמפיין, הוא נושל מהאחריות על עשיית מודעות הבחירות, אבל המשיך לכהן כדובר הקמפיין. מכשהגיב להפסד שספג הקמפיין הנ"ל של אדוארדס ב-2004, אמר כי "יש לי המון כבוד לג'ון, אבל בנקודה מסוימת המועמד הוא זה זצריך לסגור את העסקה ו-אני לא יכול להגיד לך מדוע זה מעולם לא קרה עם ג'ון" ‏‏[7] ‏‏[8].

ב-2006, אקסלרוד ייעץ לכמה וכמה קמפיינים, כולל הקמפיין המוצלח של אליוט ספיצר למושל מדינת ניו יורק, ועבור הקמפיין המנצח של דיבאל פטריק למושלות מדינת מסצ'וסטס. אקסלרוד גם כיהן כיועץ פוליטי ראשי לוועדה הדמוקרטית לבחירות לקונגרס (DCCC), האחראית על הובלת מועמדים דמוקרטים בבחירות לבית הנבחרים לתפיסת כמה שיותר מושבים עבור המפלגה הדמוקרטית בבית הנבחרים, מה שהפך בחירות "אמצע הקדנציה" של שנת 2006 למהפך הדמוקרטי שהחזיר להם את השליטה בבית הנבחרים (כמו גם בסנאט), כשהם מוסיפים לעצמם 31 מושבים בבית הנבחרים.

הבחירות לנשיאות 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקשרים בין אקסלרוד וברק אובמה החלו כבר יותר מלמעלה מעשור. אקסלרוד פגש באובמה לראשונה ב-1992, כאשר אובמה עשה רושם על אישה בשם בטי לו סולצמן, מארגון "הקהל הליברלי של לייקפרונט", במהלך מבצע שאקסלרוד הריץ להרשמת בוחרים שחורים, כשהיא עושה הכרה בין השניים. אובמה גם התייעץ עם אקסלרוד לפני שנתן את נאומו המפורסם האנטי מלחמתי ב-2002 ‏‏[9], וביקש ממנו לקרוא את הטיוטות של ספרו, "התעוזה של התקווה" ‏‏[10].

אקסלרוד שימש כאסטרטג ראשי ויועץ תקשורת בקמפיין של ברק אובמה לנשיאות ב-2008. אקסלרוד שקל לקחת פסק-זמן לתקופה של המרוץ לנשיאות של 2008, בגלל שמועמדי הפריימריס הדמוקרטים, ברק אובמה, ג'ון אדוארדס, הילארי קלינטון, כריס דוד וטם וליסאק היו לקוחות בעבר. קשרים אישיים עם הילארי קלינטון גם כן הוסיפו לקושי, בשל העובדה שהיא ביצעה עבודה נהדרת לשם אנשים הלוקים במחלת הנפילה, וסייעה לארגון שייוסד בשם אשתו של אקסלרוד, "אזרחים מאוחדים למען מחקר למחלת הנפילה" (CURE) (בתו של אקסלרוד סובלת מבעיות התפתחותיות הקשורות התפרצויות נפילה כרוניות). אשתו של אקסלרוד אף אמרה כי הכנס שכינסה קלינטון ב-1999 למציאת מרפא היה "אחד הדברים החשובים ביותר שמישהו יכל לעשות לנושא מחלת הנפילה" ‏‏[11]. לבסוף ראה את הפוטנציאל הטמון במועמדות של אובמה כבעלת השראה והיסטורית. לעתים קרובות הוא רואה קשר בין אובמה לרוברט קנדי, אחיו הצעיר של הנשיא לשעבר, ג'ון קנדי, ואמר לעיתון הוושינגטון פוסט, "חשבתי כי אם אוכל לסייע לברק אובמה להגיע לוושינגטון, אז אוכל להשיג משהו גדול בחיי"[4].

אקסלרוד תרם להודעת האינטרנט המקורית של הקמפיין של אובמה, על ידי יצירת וידאו באורך חמש דקות, שיצא לשידור אינטרנטי ב-16 בינואר 2007 [1]. הוא היה זה שעמד מאחורי הרעיון של וידאו-ביוגרפי של בסגנון "האיש מהרחוב", על מנת ליצור אימפקט של תחושה של אינטימיות ואותנתיות במודעות הפוליטיות.

בעוד הקמפיין של הילארי קלינטון בחר באסטרטגיה מיושנת המדגיש את הרעיון של "נסיונה" של קלינטון, אקסלרוד עזר לצייר קו מרכזי לקמפיין של תימת ה-"שינוי". אקסלרוד ביקר את מיצוב הקמפיין של קלינטון באומרו כי "להיות איש פנים-וושינגטוני מושלם הוא לא היכן שאתה רוצה להיות בשנה בה אנשים רוצים שינוי... המיצוב האסטרטגי המקורי [של קלינטון] היה שגוי ואיכשהו שיחק לידיים שלנו". המסר של "שינוי" היה פאקטור חשוב בניצחונו הראשון של אובמה באייווה. לדברי פרשן הבחירות של רשת CNN, ביל שניידר, "רק מעט מלמעלה ממחצית מהדמוקרטים של משתתפי ועידת ההצבעה [באייווה], אמרו כי שינוי היה הפאקטור מספר 1. שהם מחפשים במועמד, ו-51 אחוז מהבוחרים האלו בחרו בברק אובמה", וכי "זה בהשוואה ל-לרק 19 אחוז של משתתפי ה"שינוי" של ועידת ההצבעה שהעדיפו את קלינטון[12]. אקסלרוד גם האמין כי הקמפיין של קלינטון הפחית בערך של חשיבות של מדינות המקיימות ועידות ההצבעה, "עם כל הכשרון והכסף שהיה להם שם", אמר אקסלרוד, "הם - באופן מביך - נראו כמי שיש להם מעט הבנה לוועידות ההצבעה וכמה חשוב זה הולך להיות"[12]. בפריימריס הדמוקרטים של 2008 אובמה ניצח ברוב המדינות שקיימו פורמט של ועידות הצבעה.

אקסלרוד קיבל קרדיט על יישום אסטרטגיה שמעודדת השתתפותם של אנשים, דבר שלמד, באופן חלקי מהמרוץ של הווארד דין לנשיאות בפריימריס של 2004, כמו גם מטרה אישית שהציב לעצמו ברק אובמה. אקסלרוד הסביר למגזין הרולינג סטון כי "כשהתחלנו את המרוץ, ברק אמר לנו שהוא רוצה שהקמפיין יהווה כמנוע למעורבות של אנשים וייתן להם השקעת סיכון בסוג הארגון שהוא מאמין בו" ‏‏[13]. זה כלל גם את שיטת טכנולגיית "וב 2.0" ו-"ויראל מדיה", על מנת לתמוך אסטרטגיה של תנועות שורש. הפלטפורמה האינטרנטית של אובמה מאפשרת לתומכיו להפעיל בלוג, ליצור דף משלהם ואף להפעיל בנק-טלפונים מהבית הפרטי שלהם. ההרחבה של אקסלרוד בשימוש האינטרנטי סייעה לאובמה לארגן את הבוחרים שמתחת לגיל 30 ולבנות למעלה מ-475,000 תורמים אינטרנטיים וכל זה רק בשנת 2007, כשרוב התורמים נותנים פחות מ-100$ כל אחד (שהסתכם למליוני דולרים) ‏‏[14]. האסטרטגיה של אובמה עמדה בניגוד לזה של הילארי קלינטון, אשר הרוויח מהכרות שמה של קלינטון, תורמים גדולים (לעומת תורמים קטנים, אך בהמוניהם), ותמיכה חזקה בקרב מנהיגי הממסד הדמוקרטי.

רשת התקשרת "דה פוליטיקו" תיארה את אקסלרוד כ"דובר רך" ו"בעל גינונים קלים" ‏‏[15] וציטט את אחד מעוזריו של אובמה בשיקגו כאומר, "אתה יודע כמה ברי מזל אנחנו שהוא המארק פן [יועץ של קלינטון] שלנו?" ‏‏[16]. היועץ הדמוקרטי ועמית לשעבר, דן פי אמר על אקסלרוד כי "הוא נוכחות מרגיעה". "הוא לא צעקן, כמו כמה משאר הבחורים", אמר עליו היועץ ביל דיילי בעיתון שיקגו טריביון, "יש לו חוש הומור טוב, אז הוא מסוגל לנטרל דברים" ‏‏‏‏[6].

בסוף אפריל ותחילת מאי, הכומר לשעבר של ברק אובמה, ג'רמיה ראייט, ביקר את ההשפעה של אקסלרוד על אובמה. עיתון הניו יורק טיימס דיווח כי ראייט אמר על אקסלרוד כי "למרות שהוא היה מומחה בקידום מועמדים שחורים אצל בוחרים לבנים, הוא לא ידע הרבה על להקשר עם הקהילה השחורה... הם מרחיקים אותו מהקהילה האפרו-אמריקאית. דייוויד לא מכיר את הסצנה של הכנסייה האפרו-אמריקאית" ‏‏[17]

חברות הייעוץ של אקסלרוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירות הייעוץ הפוליטי של אקסלרוד פועל דרך החברה שלו AKP&D Message & Media ("איי.קיי.פי, אנד די. מסר ותקשורת"). הוא גם מפעיל עסק נוסף מאותו משרד, ASK, אשר עוסק בתכנון אסטרטגיה עבור קמפיינים פרסומיים לחברות ‏‏[18]. השותפים בחברה, אריק סדלר (ה-S בראשי התיבות של שם החברה ASK), בן 39, מנהל יחסי ציבור לשעבר בחברת הטלפונים AT&T, ומומחה במונטין תאגידי בחברת פי.אר ג'יאנט אידלמן והמנהל השותף של החברה, וג'ון קופר (ה-K בראשי התיבות של שם החברה ASK), בן 51, מנהל תקשורת בקונגרס של ארצות הברית ויועץ לתעשיית הפרסום[18].

רשימת הלקוחות ומבצעי הפרסום של חברת ASK היא חסויה[18], אבל הרקורד הציבורי מצביע כי החברה הריצה קמפיינים פרסומיים לחברות כגון AT&T וחברות נחשבות אחרות, וסייעה לארגונים נחשבים שרשומים כממני קמפיינים לנושאים ציבוריים, פרקטיקה שמכונה "אסטרוטורפינג"[18] (פרסום נושא ציבורי במטרה לקדמו כתנועה שורשית למען הנושא).

ב-2006, חברת החשמל קום-אד שכרה את ASK כדי שתיצור עבורה מעין קבוצה-תנועה שורשית כ-CORE (תנועה מתקופת הלחימה לזכויות האזרח באמריקה), אשר תיארה את עצמה באתר האינטרנט שלה כ"קואליציה של אינדיווידואלים, אנשי עסקים וארגונים", התומכים בהעלאת מחירים. אחרי הגשת תלונה לאחראי הרגולציה של מדינת אילינוי, קום-אד הכירה בכך שהיא השקיעה מאמץ שהסתכם ב-15 מיליון דולר שלמים[18].

ב-2004, חברת הכבלים קייבלויז'ן שכרה את ASK גם כן למטרת הקמת מעין קבוצה-תנועה שורשית בסגנון CORE, על מנת לסייע לבנות אצטדיון חדש לקבוצת הפוטבול הניו יורק ג'טס במנהטן[18]. העמלה בסך של 1.1 מיליון דולר נרשמה כ"חוזה הלובי הגדול ביותר" של השנה בדו"ח השנתי של ועדת לנושא הלובי של מדינת אילינוי ‏‏[19].

ב-2007, בית החולים של אוניברסיטת שיקגו שכר את ASK לסייע בשיווק תוכנית להכוונת חולים שאין להם ביטוח רפואי למוסדות רפואיים אחרים. התוכנית ספגה ביקורת מצד אנשים מהקהילה באזור, אולם, יש הרואים בתוכנית דרך להפטר מחולים שעולים הרבה כסף ובכך להעלות שרותי בית החולים ‏‏[20] ‏‏[21].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל אגם: פרופיל ספינולוג: דויד אקסלרוד, באתר הספין היומי, 4 בספטמבר 2012

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏קארו בוהן, היועץ הקרוב לאובמה אקסלרוד הולך לבית הלבן, ‏סוכנות רויטרס, 19 בנובמבר 2008
  2. ^ ‏ג'ון מקורמיק וקריסטי פארסונס, אובמה לוקח את אקסלרוד לתפקיד יועץ בכיר לבית הלבן, שיקגו טריביון, 19 בנובמבר 2008‏
  3. ^ 3.0 3.1 כריסטופר הייז, ‏מומחה התקשורת של אובמה‏, עיתון "דה ניישן", 6 בפברואר 2007
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 רוברט ג'י קייזר, שחקן המחבט‏, עיתון וושינגטון פוסט, 2 במאי 2008‏
  5. ^ איי.קיי.פי מסר ותקשורת, אתר החברה של אקסלרוד, לשונית שותפים‏
  6. ^ 6.0 6.1 פטריק טי. רירדון, ‏היסורים והיסורים, 24 ביוני 2007‏
  7. ^ דייוויד מונטגומרי, ‏איש נקודת-המסר של אובמה, עיתון וושינגטון פוסט, 15 בפברואר 2007‏
  8. ^ בן וולאס-ווילס, ‏הנארטור של אובמה, ניו יורק טיימס, 1 באפריל 2007‏
  9. ^ ג'ו בקר וכריסטופר דרו, ‏פוליטיקה פרגמטית חודרת לצד המערבי, עיתון ניו יורק טיימס, 11 במאי 2008‏
  10. ^ ‏ג'ני סקוט, הסיפור של אובמה, הכתוב בידי אובמה‏, עיתון ניו יורק טיימס, 18 במאי 2008
  11. ^ בן וולאס-וולס, ‏הכוכב האסטרטגי מציע לדמוקרטים חזון חדש, עיתון ניו יורק טיימס, 30 במרץ 2007‏
  12. ^ 12.0 12.1 קנדי קרולי, ‏אובמה מנצח את אייווה כמועמד של שינוי, CNN, פורסם ב-4 בינואר 2008‏
  13. ^ טים דיקנסון, ‏מכונת התקווה‏, מגזין רולינג סטון, 20 במרץ 2008
  14. ^ הטכנולוגיה של האובמניה:בנק-טלפונים מקוון, שליחת מסרונים מאסיבית ובלוגים‏, אתר weird.com, פורסם ב-14 בפברואר 2008
  15. ^ רוג'ר סיימון, ‏הדמוקרטים הופכים לקשוחים -- אחד כלפי השני, אתר politico.com, פורסם ב-20 במרץ 2007‏
  16. ^ ‏קרי בודוף בראון, אובמה נותר ללא טלטלה, אתר politico.com, פורסם ב-27 באפריל 2008‏
  17. ^ מישל פאוול וג'ודי קנטור, ‏קשר אובמה-ראייט המתוח סוף סוף נשבר, עיתון ניו יורק טיימס, 1 במאי 2008‏
  18. ^ 18.0 18.1 18.2 18.3 18.4 18.5 ‏הווארד וולינסקי, הצד הסודי של דייוויד אקסלרוד, ‏עיתון הביזנסוויק, 14 במרץ 2008
  19. ^ ‏מייקל איסיקופ, הקשר הלוביסטי של אובמה, מגזין ניוזוויק, 2 ביוני 2008‏
  20. ^ ‏טים נובאק וכריס פאסקו, אוניברסיטת שיקגו מנדה חולים עניים?‏, 23 באוגוסט 2008
  21. ^ שאל את האסטרטגים הציבוריים, Sourcewatch: פרויקט של המרכז לתקשורת ודמוקרטיה‏