דייוויד הוקני

דייוויד הוקני
David Hockney

לידה	9 ביולי 1937 (בן 86) ברדפורד, הממלכה המאוחדת
לאום	בריטים
מקום לימודים	הקולג' המלכותי לאמנות, לונדון בית ספר ברדפורד המכללה לאמנות ועיצוב צ'לסי קולג' ברדפורד
תחום יצירה	אמנות חזותית, צילום, גרפיקה, סצנוגרפיה, פופ ארט
זרם באמנות	היפר-ריאליזם, פופ ארט, אמנות עכשווית, ריאליזם חדש
הושפע על ידי	Frank Lisle
יצירות ידועות	A Bigger Splash, A Bigger Grand Canyon, American Collectors (Fred and Marcia Weisman), Portrait of an Artist (Pool with Two Figures)
פרסים והוקרה	פרימיום אימפריאל (1989) עמית כבוד (14 ביוני 1997) היכל התהילה של קליפורניה (2015) John Moores Painting Prize (1967) פרס מעגל המבקרים להצטיינות באמנויות בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו
www.hockney.com

דייוויד הוקני (באנגלית: David Hockney; נולד ב-9 ביולי 1937) הוא אמן בריטי שמקום מושבו בקליפורניה. עיקר יצירתו היא אישית ואוטוביוגרפית, כאשר הנודעות שביצירותיו הן ציוריו של בריכות שחיה בלוס אנג'לס.

במכירה פומבית שנערכה ב-15 בנובמבר 2018, נמכרה יצירתו "דיוקן של אמן (בריכה עם שתי דמויות)" בשווי של 90.3 מיליון דולר, ובכך הפכה את הוקני לאמן החי שציורו נמכר במחיר הגבוה ביותר. המכירה התרחשה בבית המכירות כריסטי'ס, ניו יורק.

קורות חייו

Pearblossom Highway

מכונית BMW מאוירת בידי הוקני

הוקני נולד בברדפורד שבאנגליה ולמד שם בבית היסודי ובקולג' המלכותי לאומנות בלונדון, שם פגש את R. B. Kitaj. הוא החל ליצור פופ ארט, אך עבודותיו המוקדמות מכילות גם אלמנטים אקספרסיוניסטים, שמזכירים במעט יצירות של פרנסיס בייקון. לעיתים מוצאים ביצירותיו, כמו למשל בציור We Two Boys Together Clinging (1961), ששמו לקוח משיר של וולט ויטמן, אזכורים להומוסקסואליות שלו.

מאוחר יותר, ביקור בקליפורניה (בה התיישב בסופו של דבר) נתן להוקני את ההשראה ליצירתם של ציורי שמן של בריכות שחייה בלוס אנג'לס. ציורים אלו נעשו בסגנון ריאליסטי יותר והוא משתמש בהם בצבעים חיים יותר. הוא גם יצר הדפסים, דיוקנאות של חברים ועיצב תפאורות עבור גלינדבורן, לה סקאלה ואופרת המטרופוליטן בניו יורק.

הוקני למד ליתוגרפיה בבית ספר לאומנות בברדפורד שביורקשייר. ההדפס הראשן שלו היה Myself and My Heroes (1961), שבו הוא מופיע לצידם של מהטמה גנדי וולט ויטמן עטורי הילה. המיזם הגדול הראשון שלו ביצירת הדפסים היה סדרה של שישה-עשר תחריטים שבהם הוא מציג את Rake's Progress של הוגרת' באופן אוטוביוגרפי. בשנות השישים בקליפורניה הוא יצר, יחד עם קן טיילר, סדרה נוספת של הדפסים תחת הכותרת A Hollywood Collection. חלק ניכר מהליתוגרפיות שלו הן דיוקנאות של חברים, במקרים רבים מדובר בזה של סיליה בירתוול. ההדפסים הראשונים שלו בשנות השמונים היו שתי ליתוגרפיות גדולות של סיליה, שפורסמו על ידי הסטודיו Gemini G.E.L. שהקים ידידו טיילר. בשנת 1982 יצר הוקני שני תחריטים לכבוד פבלו פיקאסו, שאת עבודתו העריץ וממנה הושפע.

הוקני גם עסק בצילום, או ליתר דיוק, בקולאז'י צילום. הוא השתמש במספר משתנה (5 - 150) של תמונות פולרויד או תדפיסי מעבדות צילום של פריט אחד כדי ליצור תמונות מורכבות. בשל העובדה שתמונות אלו מציגות את אותו הדבר אבל מנקודות מבט שונות ובמרווחי זמן קצרים התוצאה היא יצירה שמזכירה יצירות קוביסטיות - דמיון שממש חלק ממטרותיו של הוקני - דיון בשאלה כיצד פועלת הראיה האנושית. חלק מהתמונות הללו הן תמונות נוף, בעוד אחרות הן דיוקנאות.

הקולאז'ים המצולמים הללו הופיעו ביצירותיו בעיקר בין השנים 1970 - 1986. הוא קרא להם "joiners". תחילתו של הסגנון הזה ביצירתו היה בכך שצילם תמונות פולרויד של עצם אחד וסידר אותם ברשת. נושא הצילום זז בעת שצולם ועל כן בתמונות נראית תנועתו של המצולם מנקודת המבט של המצלם. ביצירות המאוחרות יותר שינה הוקני את הטכניקה שלו והזיז את המצלמה סביב נושא הצילום.

הוקני לא תכנן ליצור את ה-joiners. הוא פשוט "גילה" אותם. הוא שם לב בשנות השישים המאוחרות שצלמים השתמשו במצלמות בעלות עדשות רחבות-מפתח כדי לצלם. הוא לא אהב את זה כיוון שתצלום שכזה מעוות את התמונה ויוצר תמונה שונה מזו הנקלטת בעין אנושית. הוא עבד על תמונה של סלון בלוס-אנג'לס שבה הסלון והגינה הופיעו יחד. הוא צילם מספר תמונות פולרויד של הסלון והדביק אותן זו לזו, מבלי שהתכוון ליצור מהן יצירה נפרדת. כשהביט בתמונות המחוברות הבין הוקני שזה עתה יצר נראטיב כאילו הצופה נע בחדר. לאחר תגלית זו החל הוקני לעבוד יותר ויותר עם מצלמה ואף הפסיק לצייר למשך פרק זמן כדי להקדיש את זמנו לסגנון צילום חדש זה.

עיסוקו של הוקני במצלמה בשירות הציור הלך וגבר. בינואר 1999, במהלך ביקור בגלריה הלאומית, לונדון, הוקני הגה את הרעיון שעזרים אופטיים הם גורם המפתח בהתפתחות הריאליזם האמנותי בתקופת הרנסאנס. הוקני העמיק בחקר נושא זה, ובשנת 2001 הוציא לאור את הספר "גילוי מחדש של הטכניקות האבודות של המאסטרים הגדולים" (: Secret Knowledge: Rediscovering the Lost Techniques of the Old Masters), שבו תיאר את התיזה פרי מחקרו שידוע בשם התיזה של הוקני-פאלקו.

הוקני התבקש לעצב את הכריכה ומספר עמודים של מהדורת דצמבר 1985 של מגזין הגרסה הצרפתי של מגזין האופנה "ווג" (Vogue). בהתאמה לעניין שגילה בקוביזם והערצתו לפבלו פיקאסו, בחר הוקני לצייר את סיליה בירתוול (שמופיעה במבחר מיצירותיו) במצגים שונים של תווי פניה כאילו העין סרקה אותן באלכסון.

יצירה מוזמנת חשובה נוספת הייתה לצייר בעזרת Quantel Paintbox, תוכנת מחשב שאיפשרה לאמן לצייר ישירות על מסך המחשב. הוקני קיבל את ההזמנה בדצמבר 1985. השימוש בתוכנה היה דומה לציור על מיילר לשם הכנת הדפסים, דבר שהיה לו ניסיון רב בו. יצירותיו היו כה מוצלחות עד שסרט שהוכן בעת שעבד עם התוכנה שודר על ידי ה-BBC.

בשנת 1974 עמד הוקני במרכז סרטו של ג'ק הזן A Bigger Splash (שנקרא על שם אחד מציורי בריכות השחיה של הוקני משנת 1967). הוקני זכה לכיבודים שונים במהלך השנים. רבות מיצירותיו מוצגות כיום במנסרה הישנה Salts Mill בסלטייר Saltaire שליד עיר הולדתו ברדפורד.

בשנת 2018 קתרין קוסט פרסמה ספר Life of David Hockney: A Novel המוקדש לחייו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא דייוויד הוקני בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של דייוויד הוקני (באנגלית)
• קרול קינו, הניו יורק טיימס, לתפוס עץ, פורסם בעכבר העיר, 25 באוקטובר 2009
• ניקולס רו, הגרדיאן, דייוויד הוקני חי ביער ויוצר על אייפד, באתר הארץ, 16 במרץ 2012
• נדב הולנדר, שמש זה סקסי, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2012
• ג'ורי פינקל, הניו יורק טיימס, למה דייוויד הוקני מתעקש להחזיק במכחול, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2013
• ניו יורק טיימס, דיוויד הוקני לא מוטרד מטהרני עולם האמנות: "לדעתי זה טוב, וזה מה שחשוב", באתר הארץ, 5 במרץ 2023
• Salts Mill בסלטייר, יורקשייר, שנמצאת בבעלות חלקית של אחיו של הוקני, כוללת תצוגה קבועה של יצירותיו
• DavidHockney.com
• Peter getting out of Nick's pool (1966). במוזיאון ליברפול
• דייוויד הוקני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• דוד הוקני (1937-), דף שער בספרייה הלאומית