ד. וו. גריפית'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ד. וו. גריפית'
David Lewelyn Wark Griffith
ד.וו גריפית (1916)
ד.וו גריפית (1916)
לידה 22 בינואר 1875
לה גראנג', ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 ביולי 1948 (בגיל 73)
הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Mount Tabor Methodist Church Graveyard עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה David Llewelyn Wark Griffith עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19081931 (כ־23 שנים)
בן או בת זוג Linda Arvidson (19061936) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דייוויד לוולין וורק גריפית'אנגלית: David Lewelyn Wark Griffith;‏ 24 בינואר 187523 ביולי 1948), הידוע יותר בשם ד.וו גריפית', היה במאי ועורך קולנוע אמריקאי, שנודע בעיקר בזכות סרטיו "הולדתה של אומה" (1915) ו"אי-סובלנות" (1916).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גריפית' נולד בקרסטווד, קנטקי כבנו של ג'ייקוב גריפית', קולונל בצבא הקונפדרציה וגיבור מלחמת האזרחים האמריקנית. גריפית' נחשב לאבי ה"דקדוק הקולנועי", ומוערך בשל קביעת הכללים המשמשים עד ליום זה כעמוד השדרה של השפה הקולנועית. גריפית' פיתח ושכלל טכניקות רבות של עריכה ו"Mise en Scene" (כלומר, בניית הסצנה).

גריפית' היה דמות שנויה במחלוקת. סרטו הידוע "הולדתה של אומה" ("The Birth of a Nation") נחשב אחד מהגורמים שהובילו לעלייה בכוחו של הקו קלוקס קלאן בארצות הברית בשנות ה-20. ב-15 בדצמבר 1999 החליטה גילדת הבמאים האמריקאית לשנות את שמו של פרס ד.וו גריפית' מכיוון שגריפית' "סייע באימוץ סטריאוטיפיים גזעניים". פרס זה, שנחשב למוערך ביותר מבין פרסי הגילדה, הוענק לראשונה ב-1953. בין הבמאים המפורסמים שזכו בו: סטנלי קובריק, וודי אלן, אינגמר ברגמן, אקירה קורוסאווה, אלפרד היצ'קוק וחברו של גריפית' ססיל ב. דה-מיל.

The Adventures of Dollie - 1908

גריפית' החל את הקריירה שלו כשחקן "תיאטרון" ומחזאי. בשנת 1907 (ימי הסרט האילם) החל גריפית' את הקריירה הקולנועית שלו כשחקן בסרט "ניצול מקן הנשר" (של הבמאי אדווין פורטר) במהרה הצטרף לחברת ההפקות של אדיסון "ביוגרף", כשחקן ותסריטאי. שנה לאחר מכן 1908 גריפית' התחיל לביים סרטים קצרים. בין השנים 1907 ו-1913 הוא ביים בערך 100 סרטונים קצרים כל שנה. אורך ממוצע של הסרטונים דאז היה 10 דקות בקירוב. כמות כזו של חומר גלם אפשרה לו להתנסות בטכניקות שונות של עריכה ומניפולציות של זמן-חלל. בשנים 1913 - 1914 ביים חמישה סרטים באורך של שעה בקירוב, ביניהם יהודית מבתוליה בכיכובה של בלאנש סוויט בתפקיד יהודית. בשנת 1915 ביים גריפית' את הולדתה של אומה, אפוס היסטורי בכיכובו של רוברט הארון על מלחמת האזרחים בארצות הברית. תקציבו היה 100,000 דולר.

הסרט הזה נחשב לחשוב במיוחד בתולדות הקולנוע למרות שצולם כראינוע, בשל העובדה שכשיצא לאור השאיר רושם עז על קולנוענים ברחבי העולם במיוחד על קולנוענים רוסיים, שהתחילו להבין את הפוטנציאל הגלום במדיה הקולנועית. מעבר לכך גריפית' לא רק שינה את המתכונת הממוצעת של אורך סרט מ-10 דקות ל-90 דקות, אלא גם תרם להתפתחות השפה הקולנועית בכמה מישורים. החשובים שבהם הם עריכה בתוך סצנה (עד אז החיתוך התבצע במעבר מסצנה לסצנה), שימוש בקלוז אפ (גודל שוט) כחלק מעריכה בתוך סצנה, שימוש בתנועות מצלמה - doly להדגשת מהלכים דרמטיים, שכלול העריכה המקבילה (עריכת שתי סצנות המתרחשות במקביל אך במקומות שונים), וקצב העריכה. סרט זה גם החל את המגמה הרווחת, המספרת סיפור או מאורע היסטורי, דרך סיפורו של הפרט.

גריפית' נחשב אחד היוצרים שהובילו את הקולנוע להיות מכשיר למהפכה חברתית ולהכרה בקולנוע כאמנות לכל דבר. הוא עשה זאת על ידי שכלול ה"דקדוק" הקולנועי ועל ידי הסרטים שביים - שהעלו את רף הציפיות של צופים וקולנוענים ברחבי העולם.

כששוכנע כי סרטים באורך מלא משתלמים יותר כלכלית, הקים את חברת ההפקות "טריאנגל" ב-1915, שהפיקה את הולדתה של אומה וב-1916 את אי-סובלנות ("Intolerance") בתגובה לביקורת על הראשון. הסרט נכשל בקופות, ו"טריאנגל" פשטה רגל ב-1917. גריפית' עבר בין חברות הפקה שונות, ובשנת 1919 הקים את חברת "יונייטד ארטיסטס" (United Artists, או UA) יחד עם צ'ארלי צ'פלין, דאגלס פיירבנקס ומרי פיקפורד.

ב-1975 הנפיק הדואר האמריקני בול לזכרו, בשווי 10 סנט.

מסרטיו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "D.W. Griffith: An American Life", ריצ'רד שיקל, 1996.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]