דייוויד לין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סר דייוויד לין (אנגלית: David Lean; ‏25 במרץ 1908 - 16 באפריל 1991) היה במאי ומפיק קולנוע בריטי. נודע בעיקר בזכות סרטיו רחבי היריעה כ"הגשר על הנהר קוואי", "לורנס איש ערב" ו"ד"ר ז'יוואגו".

דייוויד לין נולד בשטחה המוניציפלי של העיר לונדון, להורים שהשתייכו לאגודת הידידים. לתעשיית הקולנוע נכנס לין מהתחתית. החל מעבודה זוטרה כעוזר במה ומשם המשיך כעורך סרטוני החדשות, עד אשר הגיע לעריכת סרטי קולנוע (1930).

הוא ערך 25 סרטים בטרם ביים את סרטו הראשון, "בו אנו משרתים" (In Which We Serve), ביחד עם נואל קווארד. היה זה סרט מלחמתי על מלחמת העולם השנייה שקיבל מועמדות לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר. שנתיים אחר כך ביים סאגה קולנועית בשם "הגזע המאושר" שהתבססה על מחזה של נואל קווארד, וכמו סרטו הראשון, גם סרט זה עסק במלחמת העולם השנייה. בהמשך ביים עוד שני סרטים על פי מחזות של נואל קווארד, וכמו כן שני סרטים על פי ספריו של צ'ארלס דיקנס, "תקוות גדולות" ו"אוליבר טוויסט", אשר זכו להצלחה רבה. על סרטו הרביעי "היכרות חטופה" ("Brief Encounter") משנת 1945, קיבל מועמדות ראשונה, מתוך שבע, לפרס האוסקר על בימוי.

בשנת 1955 ביים את הדרמה הרומנטית "ימי קיץ" בכיכובה של קתרין הפבורן, שצולם כולו בוונציה. הסרט, שזכה להצלחה קופתית רבה, הביא את לין לביים סרטים שוברי קופות ורבי תקציב. כששלושת הסרטים שביים מאז, "הגשר על נהר קוואי", "לורנס איש ערב" ו"ד"ר ז'יוואגו" זיכו אותו בשני פרסי אוסקר ושלל פרסים אחרים, וכמו כן זכו להצלחה חובקת עולם. לאחר מכן ביים את הדרמה בתו של ריאן, שעסקה במלחמת העולם הראשונה ומאז לא ביים אף סרט קולנוע במשך 14 שנים, עד שב-1984 יצא לאקרנים שירת הברבור שלו, "המעבר להודו", על פי ספרו של א.מ. פורסטר, במין נסיון לשחזר את ימיו הגדולים בסוף שנות החמישים וראשית שנות השישים. הביקורות התלהבו, והסרט גרף 11 מועמדויות לאוסקר, אולם לא זכה בקטגוריות החשובות. באותה שנה קיבל את תואר האבירות ממלכת בריטניה. הוא החל לעבוד על עיבוד קולנועי לספרו של ג'וזף קונרד, "נוסטרומו", אולם מחלת הסרטן הכריעה אותו והוא נפטר בגיל 83. "נוסטרומו" הפכה לבסוף למיני סדרה של ה-BBC.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]