דייוויד סינקלייר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דייוויד סינקלייראנגלית: David Andrew Sinclair, נולד ב-26 ביוני 1969) הוא פרופסור לגנטיקה וביולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד. מהידועים בחוקרי ההזדקנות והארכת תוחלת חייו של האדם.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינקלייר נולד בסיינט אייבס (St. Ives), פרבר של סידני, אוסטרליה. סבתו ורה, הונגריה במוצאה, ילדה את אביו בהיותה בת 15 בלבד. ב-1956 ברחה עם בנה, ממולדתם, לאוסטרליה, בעקבות כישלון המרד ההונגרי כנגד הסובייטים. אביו של סינקלייר שינה את שם המשפחה, מ-Szigeti ל-סינקלייר.

סינקלייר הוא בוגר אוניברסיטת ניו סאות' וויילס שבסידני, במדעים, בהצטיינות. גם את הדוקטורט שלו בגנטיקה מולקולרית, הוא סיים באוניברסיטה זו, ב-1995. מכהן באוניברסיטת ניו סאות' וויילס עד היום (2014), כפרופסור במחלקה לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה, בנוסף לעבודתו בהרווארד. את הפוסט דוקטורט שלו הוא עשה ב-MIT, שם היה החל מ-1995 תלמידו של לאונרד גוארנטה (Leonard Guarente) וגילה יחד עמו את אחד מגורמי ההזדקנות בשמרים. החל מ-1999 הוא חוקר, ומרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד והחל מ-2008 הוא מכהן שם כפרופסור מן המניין.

המעבדה של סינקלייר מתמקדת בחקר ההשפעה של החלבון סירטואין (Sirtuin) על ההזדקנות והמחלות הקשורות בה, כגון ניוון המוח, התדרדרות יכולת הלמידה והזיכרון, מחלת הסרטן ועוד. בקשר ישיר לכך, סינקלייר חוקר גם את השפעתו של החומר רסברטרול (resveratrol), אשר נטען כי הוא מעכב הזדקנות, על הסירטואין‏[1].

סינקלייר הקים יחד עם שותפים נוספים כמה חברות ביוטכנולוגיות, המתמקדות בניסיון למצוא תרופה להזדקנות. כמו כן, היה אחד ממייסדי כתב העת "אייג'ינג" (Aging), בו הוא מכהן גם נכון ל-2014, כאחד משלושת העורכים הראשיים‏[2]. בין החברות הביוטכנולוגיות שהוא היה ממייסדיהן, לפחות שלוש נסחרות כיום (2014) בנאסד"ק: Sirtris Pharmaceuticals ,OvaScience ,Genocea Biosciences. החברה האחרונה, סירטריס, שנוסדה ב-2004 נרכשה ב-2008 ב-720 מיליון דולר על ידי חברת התרופות הבריטית הענקית GlaxoSmithKline - GSK‏[3].

באפריל 2014 בחר בו ה"טיים מגזין", כאחד ממאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם‏[4].

הארכת תוחלת החיים הבריאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 2014, בראיון לטלוויזיה האוסטרלית ABC אמר פרופסור סינקלייר: "מצאנו מוליקולות, המאריכות את משך חייהם של עכברים למשל, בכ-20% עד 30%, וכעת השאלה איננה אם נוכל לעשות זאת גם בבני אדם, אלא רק מתי נוכל להגיע לכך.... הסיבה לאריכות ימים זו היא שמחלות הזיקנה בעכברים אלה, סרטן, מחלות לב, אלצהיימר וכו', נדחות לגיל מאוחר יותר.... בשנה האחרונה הצלחנו להראות היפוך של סימני זיקנה מסוימים, בתוך שבוע אחד בלבד מרגע שהוחל במתן התרופה.... אנו מנסים כיום את המוליקולות האלה על בני אדם בכל רחבי העולם ויש לנו סימנים ראשונים של השפעה חיובית, אף כי יעבור עוד זמן רב בטרם נוכל לדעת שאכן תוחלת החיים עלתה". ובהקשר אחרון זה, הוא הוסיף וגילה באותו ראיון, שהוא מנסה את הגלולה שלו על עצמו, מזה כעשר שנים כבר‏[5].

בראיון קודם הישווה סינקלייר את עכברי הניסוי שלו, לבני אדם בני 60, שלאחר קבלת התרופה במשך שבוע אחד בלבד, קיבלו שרירים של בני עשרים, העמידות שלהם לאינסולין ירדה דרמטית ועוד‏[6][7][8].

פרסים מדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכה בעשרות פרסים מדעיים שונים בגין מחקריו, ביניהם:

  • The Australian Commonwealth Prize
  • The Bright Sparks Award for Top Scientists under 40
  • Helen Hay Whitney Postdoctoral Award
  • The Nathan Shock Award, מטעם ה-NIH
  • MERIT Award, גם הוא מטעם ה-NIH
  • The Merck Prize
  • The Genzyme Outstanding Achievement in Biomedical Science Award
  • Bio-Innovator award
  • Teluride Technology Award
  • Excellence in Teaching at Harvard Medical School
  • The Denham Harman Research Award
  • The ASMR Medal מטעם Australian Society for Medical Research

ועוד.

מאמרים (מ-2014 בלבד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Yoon JC; Ling AJY; Isik M; Lee D-YD; Steinbaugh MJ; Sack LM; Boduch AN; Blackwell TK; Sinclair DA; Elledge SJ, 2014, ' GLTSCR2/PICT1 links mitochondrial stress and Myc signaling', Proceedings of the National Academy of Sciences of USA, vol. 111, no. 10, pp. 3781 - 3786, http://dx.doi.org/10.1073/pnas.1400705111
  • Wu LE; Gomes AP; Sinclair DA, 2014, ' Geroncogenesis: Metabolic Changes during Aging as a Driver of Tumorigenesis', Cancer Cell, vol. 25, no. 1, pp. 12 - 19, http://dx.doi.org/10.1016/j.ccr.2013.12.005
  • Hubbard BP; Sinclair DA, 2014, 'Small molecule SIRT1 activators for the treatment of aging and age-related diseases', Trends in Pharmacological Sciences, vol. 35, no. 3, pp. 146 - 154, http://dx.doi.org/10.1016/j.tips.2013.12.004
  • Hubbard BP; Sinclair DA, 2014, 'Small molecule SIRT1 activators for the treatment of aging and age-related diseases', Trends in Pharmacological Sciences, vol. 35, no. 3, pp. 146 - 154, http://dx.doi.org/10.1016/j.tips.2013.12.004
  • Sinclair DA; Guarente L, 2014, ' Small-Molecule Allosteric Activators of Sirtuins', Annual Review of Pharmacology and Toxicology, vol. 54, no. 1, pp. 363 - 380, http://dx.doi.org/10.1146/annurev-pharmtox-010611-134657
  • Hubbard BP; Sinclair DA, 2014, ' Small molecule SIRT1 activators for the treatment of aging and age-related diseases', Trends in Pharmacological Sciences, vol. 35, no. 3, pp. 146 - 154, http://dx.doi.org/10.1016/j.tips.2013.12.004

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]