דייוויד ריקארדו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דייוויד ריקארדו

דייוויד ריקארדו (18 באפריל 1772 - 11 בספטמבר 1823) היה כלכלן בריטי, נחשב לאחד המשפיעים המרכזיים בכלכלה הקלאסית. כמו כן היה איש עסקים מצליח, איש פיננסים וספקולנט אשר צבר הון רב.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דייוויד ריקארדו נולד באנגליה כצאצא למשפחה יהודית-פורטוגזית שברחה מפורטוגל להולנד בתחילת המאה ה-18 בעקבות גל של רדיפות נגד היהודים. המשפחה הגיעה תחילה לאמסטרדם, ואחר כך עברה ללונדון שבה נולד ריקארדו. אביו היה סוכן בורסה מצליח שהכניס את בנו לעסקיו, והקנה לו חינוך מוקדם בפיננסים. לאחר שנשא אישה קוויקרית למורת רוחו של אביו, החליט ריקארדו בן ה־21 לפתוח עסק משלו, שבו הצליח מאוד. בגיל 40 פרש מעסקיו ורכש לו אחוזה בכפר.

ריקארדו החל להתרועע עם קבוצת אינטלקטואלים, שאחד מהם, ג'יימס מיל (אביו של ג'ון סטיוארט מיל), דחק בו להיכנס לבית הנבחרים ולהעלות על הכתב את משנתו הכלכלית. כפי שהיה נהוג באותם ימים, רכש ריקארדו חלקת קרקע שזיכתה את בעליה במושב בפרלמנט הבריטי. שם הוכיח את עצמו כליברל תקיף, שתמך אף בעניינים שנגדו את האינטרסים הפרטיים שלו.

משנתו הכלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריקארדו הושפע מכתביהם הכלכליים של אדם סמית ותומאס מלתוס. בכתביו זיהה כמה מנקודות הכשל העיקריות שלהם וגיבש את הכלכלה לכלל תאוריה מקיפה אחת, המתייחסת הן לטווח הארוך והן לטווח הקצר. כחלק מתפקידו כמדינאי פרסם ריקארדו מספר כתבים הנוגעים לענייני מדיניות שעמדו על הפרק, כמו למשל ההצעה לבטל את המכסים על יבוא התבואה ("חוקי התבואה") והצעות שונות לגבי אופן גיוס הכספים של השלטון. במקביל, תרם גם לפיתוח הכלכלה כתחום נפרד ממדע המדינה באמצעות ספריו המקיפים על התאוריה הכלכלית.

בשנת 1815 יצא לאור ספרו "עקרונות הכלכלה הפוליטית והמיסוי" שבו פיתח את כלל התועלת השולית הפוחתת. חידוש נוסף של ריקארדו הוא עקרון היתרון היחסי: המניע להתמקצעות אישית ולסחר עם אחרים הוא היתרון היחסי שיש לאנשים או למדינות בייצור מוצר מסוים.

ריקארדו נאבק נגד הכוח הכלכלי הרב של מעמד בעלי הקרקעות אל מול כוחם המוחלש של בעלי ההון (אליהם השתייך) והפועלים. מאוחר יותר, השפיעו עקרונות אלו על קרל מרקס, ששם דגש על מאבקם של הפועלים בבעלי ההון.

בזמן מלחמת הבריטים בנפוליאון התלבטה הממשלה אם לממן את המלחמה בעזרת מסים או נטילת מלוות כגון הנפקת אגרות חוב. ריקארדו הראה ששתי האפשרויות בעצם זהות מבחינה מקרו-כלכלית, והוביל לטביעת המונח "שקילות ריקארדו". העיקרון לשקילות הוא שגיוס אגרות חוב שקול להטלת מסים בעתיד, מכיוון שבזמן הפירעון של אגרות החוב תאלץ הממשלה לממן את ההחזר מתקציב המדינה שמגיע מהאזרחים, ולכן, אם יהוון את מחיר ההחזר לזמן הנוכחי תתקבל שקילות בין ערך זה לערך הטלת מסים כיום.

P Economy.png ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.