דיינה וושינגטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיינה וושינגטון על עטיפת תקליט משנת 1956

דיינה וושינגטון (Dinah Washington; ‏ 29 באוגוסט 1924 - 14 בדצמבר 1963), זמרת ג'אז, בלוז ורית'ם אנד בלוז אמריקאית. בשל תדמיתה, הופעתה והגשת השירים שלה כונתה "מלכת הבלוז". על אף שנפטרה בגיל 39 בלבד, מצוינת פעמים רבות כמקור השפעה על זמרות ומוזיקאים רבים ובראשם מי שמכונה "מלכת הנשמה" של הדור שאחריה, אריתה פרנקלין ‏‏‏[1].

וושינגטון נולדה בשם רות לי ג'ונס בעיר קטנה (Tuscaloosa) במדינת אלבמה, משפחתה עברה לשיקגו בהיותה ילדה. עוד כנערה ניגנה פסנתר וניצחה על מקהלת הכנסייה בשכונתה. בגיל 16 הופיעה בקרב קהילת הגוספל ברחבי ארצות הברית, כאשר היא מלווה את הזמרת רוברטה מרטין ולהקת הגוספל שלה בפסנתר. במקביל הופיעה תחת שם הבמה דיינה וושינגטון במועדונים.

קולה הצלול ובעל הגוון, חוש התזמון שלה והדיקציה המושלמת שלה תרמו להצלחתה כזמרת ובשנת 1942 הצטרפה ללהקתו של ליונל המפטון, עמה נשארה כשלוש שנים. מאותה עת בה זוהתה כבר בשם דיינה וושינגטון, סירבה להופיע בשירי גוספל משום שסירבה לערב את העולם הדתי ממנו נבעה מוזיקת הגוספל עם העולם החילוני.

עד 1959 הקליטה בהצלחה מסוימת מספר תקליטים בחברת התקליטים Keynote Records בהפקתו של קווינסי ג'ונס ומספר שירים שלה (רובם ככולם ביצועים לסטנדרטי ג'אז נודעים) הגיעו למקומות גבוהים במצעד פזמוני הרית'ם אנד בלוז. אולם בשנת 1959 הקליטה את השיר What a Diff'rence a Day Makes שזיכה אותה בפרס גראמי על הופעת הרית'ם אנד בלוז הטובה ביותר והגיע למקום השמיני במצעד פזמוני הפופ של השבועון בילבורד. השיר והאלבום באותו שם (שהוקלט בחברת מרקורי), שכלל גם את הלהיטים Cry Me a River ו-I Remember You זכה להצלחה מסחרית עצומה והיווה עבור וושינגטון פריצה לקהל המוזיקה הפופולרית. עם זאת, מבקרי המוזיקה טענו ששירתה הפכה למסחרית מדי ושהתזמורת שליוותה אותה, שהייתה עשירה בכלי קשת, התרחקה מדי ממקורות הבלוז השורשיים. למרות הביקורות, ההצלחה המסחרית האירה לוושינגטון פנים והיא המשיכה להקליט להיטים שהגיעו למקומות ראשונים במצעדים כמו ביצוע מחודש לשירו של נט קינג קול Unforgettable, ‏ Smoke Gets in Your Eyes, ‏(Baby (You've Got What It Takes, ‏September in the Rain ו-Mad About the Boy (שזיכה את וושינגטון בהכרה מחודשת ב-1992, עת הושמע במסגרת פרסומת טלוויזיה).

הצלחת להיטי הסולו של וושינגטון נעצרה לפתע באמצע 1962. השירים שהוציאה לא זכו עוד להצלחה במצעדים. למרות שהחליפה מפיק מוזיקלי וחברת תקליטים, לא הצליחה לשחזר את ההצלחה.

וושינגטון התנשאה לגובה של 1.58 מטר בלבד והתמודדה כל ימיה עם עודף משקל. היא בנתה לעצמה תדמית מלכותית על ידי הופעה פומבית עטוייה בפרוות מינק, פיזור שמועות על כך שהיא נושאת בכליה שני אקדחים באופן קבוע ושלל פרשיות-אהבים. וושינגטון נישאה שבע פעמים, חתונתה האחרונה הייתה לשחקן הפוטבול דיק ליין, כששה חודשים לפני מותה. הניגוד בין תדמית המלכה שלה לבין שיריה שציירו נערה רומנטית ושברירית קסם לקהל והקנה לה קסם מיוחד.

וושינגטון נפטרה בת 39, לאחר שנטלה מנת יתר של גלולות שינה וגלולות לדיאטה על קיבה ריקה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Jim Haskins, Queen of the Blues: A Biography of Dinah Washington , 1987, William Morrow & Co. ISBN 0-688-04846-3
  • Ken Bloom, The American Songbook - The Singers, the Songwriters, and the Songs, New York City, Black Dog & Leventhal, 2005, ISBN 1-57912-448-8

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1], [2] , [3], [4]