דייסה

דייסה

מאכלים
סוג	מוצר מזון, מנה, קאשה
מוצא	אירופה, אפריקה
מרכיבים עיקריים	דגנים

דייסת שיבולת-שועל

דייסה היא תבשיל פשוט העשוי בדרך כלל משיבולת-שועל (לעיתים קמח שיבולת-שועל) או מסולת, שבושלו במים או חלב או שניהם גם יחד, מתובלת לרוב במלח או סוכר. שיבולת-שועל וסולת הם הדגנים הנפוצים להכנת דייסה, אולם ניתן להכין דייסות גם מאורז, חיטה, קמח אפונה, שעורה, כוסמת ועמילן תירס.

בתרבויות רבות דייסה מוגשת לארוחת בוקר. לחלק מיצרני דגני בוקר ישנם מותגים של אבקות להכנה מיידית של דייסות. גם יצרני מזון תינוקות משווקים אבקות דייסה בטעמים שונים. לפי המלצת משרד הבריאות הישראלי - ניתן להוסיף דייסות ודגנים המכילים גלוטן לתזונת התינוק החל מתום החודש השישי לחייו.

דייסה היא אמצעי להקל על עיכול דגנים וקטניות ומשום כך דייסות משמשות בחברות רבות כמאכל לעת חולי. דייסת אורז היא בעלת חשיבות ברפואה הסינית ומומלצת כמאכל קבוע לעובדי מכרות ומפעלים שנחשפו למתכות רעילות; במקרים אלו מוסיפים לה עשבי תבלין כגון כוסברה, הנחשבת ברפואה הסינית כטיפול להרעלת כספית.

דייסה ברחבי העולם

"קונג'י", דייסת אורז סינית

דייסת שיבולת-שועל

באירלנד וסקוטלנד ורוסיה מכינים דייסה משבבי שיבולת שועל מלאה. בסקוטלנד היא מוגשת עם מלח. באנגליה וארצות הברית היא עשויה משבבי שיבולת-שועל (כמו המותג "קוואקר", שהפך לשם גנרי בתחום). דייסת שיבולת-שועל היא ארוחת בוקר מסורתית בסקנדינביה ובאיסלנד. בפולין מכינים ארוחת בוקר של דייסת שיבולת-שועל עם חלב חם, לעיתים עם סוכר וחמאה. בברזיל דייסת שיבולת-שועל מורתחת בחלב היא קינוח או תוספת לארוחה.

דייסת תירס

דייסת גרעיני תירס היא מאכל מסורתי בדרום ארצות הברית, כמו גם מחית קמח תירס במדינות הדרום והמרכז. במקסיקו מכינים "אטולה" עם מים או חלב, לעיתים גם עם שוקולד. באיטליה מכינים דייסת תירס יחד עם עגבניות, פלפלים, וירקות אחרים והיא נקראת "פולנטה" וברומניה מגישים אותה חם יחד עם חמאה וגבינה מלוחה והשם שלה הוא "ממליגה". גם הפולנטה וגם הממליגה עשויות מקמח תירס דק. דייסת תירס היא חלק מארוחת כלולות במדינות רבות באפריקה, כגון טנזניה, דרום אפריקה וזימבבואה.

דייסת חיטה

בישראל מכינים דייסת סולת עם חלב וסוכר כמאכל חורפי, לעיתים מוגשת עם ריבה. בבתי חולים מוגשת כחלק מארוחת הבוקר וכך גם בחדרי האוכל הצה"ליים (עם קינמון).

יהודי מרוקו נוהגים להכין דייסה צבעונית מבורגול בין פורים לבין ראש חודש ניסן בשם "ברקוקש" ולהגישה לצד חלה אפויה עם ביצים קשות.

באיטליה מוגשת "פולנטינה" מחיטה, צימוקים, חלב וסוכר.

בדרום הודו מוגשת דייסת סולת מטוגנת המכונה "סוזי" או "שוג'י". היא מתובלת בגהי - חמאה מזוקקת, בצל מטוגן, זרעי חרדל קלויים, עלי קארי; לרוב מעורבת עם ירקות או מאכלים אחרים כמו תפוחי אדמה, פלפלי צ'ילי אדומים יבשים, כרובית מטוגנת, ובוטנים או אגוזי קשיו קלויים.

במדינות הנצרות האורתודוקסית דייסת חיטה הנקראת קוליבה משמשת כמאכל טקסי ומוגשת בלוויות ובאזכרות, בהן היא מבורכת בטקס הליטורגיה הקדושה. בחלק מהמדינות היא משמשת גם מאכל חגיגי בתקופת הפסחא, בחגי קדושים נוצרים ובארוחת חג המולד.

דייסת אורז

בפיליפינים מוגשת דייסת אורז עם סוכר, חלב ושוקולד או עם מים, זעפרן, זנגביל, ולעיתים בשר. בסין מכינים "קונג'י" - דייסת אורז, לעיתים עם ביצי תרנגולת או ברווז, בשר חזיר, עלי כוסברה, אטריות "וונטון" מטוגנות, או לחם מטוגן. ביפן מגישים "קיו" - דייסת אורז עם מלח ובצל ירוק, וכן "ננקוסה גיו" - דייסת אורז עם שבעת עשבי האביב, מאכל מסורתי של ה-7 בינואר. בקוריאה דייסת האורז מוגשת עם מאכלי ים, צנובר, פטריות ועוד. בתאילנד מוסיפים לה תבלין מכוסברה, ביצי ברווז משומרות, רוטב דגים, פלפלי צ'ילי קצוצים, ירק כבוש בחרדל או כרוב כבוש מלוח ושבבי פלפל אדום. בווייטנאם דייסת אורז "צ'או" כוללת גם בקר או בשר עוף, מים או רוטב דגים, מוגשת לרוב עם בצל ירוק ומקלות לחם מטוגן.

בנורווגיה מוסיפים לדייסת האורז וניל, מבשלים אותה בחלב ומגישים עם קינמון, סוכר וחמאה. בפינלנד, שוודיה, דנמרק ונורווגיה דייסת אורז מסורתית בחג המולד מוגשת עם סוכר וקינמון.

דייסת דוחן

דייסות מדגנים נוספים

ברוסיה מכינים דייסת כוסמת עם חמאה, בקווקז - עם יוגורט.

בתרבות המאיה העתיקה הייתה נהוגה דייסת קינואה עם קקאו וקינמון. הקינואה זוכה כיום לפריחה כ"דגן על" בקרב חלק מהצמחונים.

בדרום נמיביה נהוגה דייסת דוחן. במזרח התיכון מוגשת עם כמון ודבש. דייסת דוחן היא גם מאכל ילידי בצפון יפן.

דייסת דורה נאכלת כארוחת צהריים קייצית בגינאה החדשה.

בפינלנד קיימת ארוחת בוקר מסורתית של דייסת שיפון.

דייסה מאפונה יבשה או קמח אפונה היא מאכל מסורתי באנגליה וסקוטלנד.

דייסה בתרבות

בישראל, משחק אצבעות אהוב מאוד על פעוטות הוא "סבתא בישלה דייסה".

הדייסה מוזכרת במעשייה "זהבה ושלושת הדובים".

הדייסה נפוצה בבישול מוסדי. היא מוגשת בין היתר כמנת קבע בבתי הכלא בבריטניה, ובסלנג הבריטי אף נפוץ המונח "doing porridge" ("לעשות דייסה"), שמשמעותו לרצות עונש מאסר. במטבח הצה"לי נפוץ בישול דייסת סולת עם אבקת קינמון, שהיא בדרך כלל בחזקת פרווה (ללא חלב, עם סוכר, מים ומרגרינה).

קישורים חיצוניים

• סבתא בישלה דייסה, באתר וואלה
• השף בישל דייסה - סקלופיני עגל חלב על פולנטה טרייה עם רוטב מרסלה מתקתק, באתר וואלה
• חנוך בר-שלום, סבתא לא לבד - מבשלים דייסה, באתר ynet, 26 בדצמבר 2005
• ניר צוק, לא לסבתות בלבד - דייסה מהבילה, מלוחה ומתוקה, באתר ynet
• דייסת שיבולת-שועל, בפורטל הצמחונות הישראלי
• הילה אפללו, דייסת שיבולת-שועל, חרובים ובננות, באתר "חיים אורגניים"