דימות
דימוּת[1] (או "הדמאה", בשימוש לא-תקני) הוא כל תהליך היוצר (או משחזר) דמות או צורה של עצם, ובפרט ייצוג חזותי של העצם - כלומר תמונה שלו. דימות יכול להתבצע באמצעות שיטות, כלים וסוגי מדידות שונים, שאינם בהכרח אופטיים (כלומר, לא מתבססים בהכרח על אור נראה).
תהליך הדימות[עריכת קוד מקור | עריכה]
תהליך הדימות מאפיין את הגודל או המידע הנמדדים באופן מרחבי, במקום להסתפק במדידה בודדת וכוללת של המידע. לדוגמה, כאשר מדובר במדידת אור נראה, ניתן להבחין בין מד אור, ובין חיישן דימות אופטי. מד אור הוא מכשיר המודד כמות של אור באופן כוללני, ופולט "קריאה" של עוצמת האור כמספר בודד. לעומתו, חיישן הדימות מודד את כמות האור בנקודות שונות ובכך מאפשר ליצור תמונה מרחבית, במקום קריאה בודדת. חיישן דימות אופטי מהווה את ליבה של כל מצלמה, כמו גם העין האנושית (הרשתית היא למעשה חיישן דימות).
דוגמאות ושימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשימושים צבאיים קיימים אמצעי ראיית לילה תרמיים, המשתמשים באור תת-אדום לקליטת טמפרטורה של עצמים, ובמיוחד לראית בני אדם בלילה.
במיקרוסקופיה לא אופטית, למשל במיקרוסקופ כוח אטומי, נעזרים בדימות לשם קבלת דמות מוגדלת של עצמים זעירים במיוחד מתוך סריקה של מחט עדינה.
שימושים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – דימות רפואי
בדימות רפואי משמשות שיטות רבות לשם קבלת תמונה, לעיתים בזמן אמת, של אברי הגוף הפנימיים, שאינם גלויים לעין, כמו:
- בדיקת אולטראסאונד, המשתמשת בגלי קול בתדירות גבוהה
- טומוגרפיה
- דימות תהודה מגנטית (MRI)
אמצעי הדימות הרפואיים המתפתחים והולכים, מאפשרים להגיע להבנה טובה יותר של תפקוד המוח ברמה האנטומית, הפיזיולוגית והביוכימית[2]. בתחום הנוירולוגי, בדיקות הדימות מתחלקות לשתי קבוצות[3]:
- בדיקות מבניות (סטרוקטורליות) - בדיקות המתמקדות בשינויים מבניים במוח, בעקבות מחלות הפוגעות במוח או לאחר חבלת מוח. בדיקות אלו כוללות: צילום רנטגן, דימות בטומוגרפיה Computed Tomography) CT).
- בדיקות תפקודיות (פונקציונליות) - בדיקות המתמקדות בעיקר בתפקוד של חלקים שונים במוח המתבטאים בשינויים במטבוליזם, בזרימת הדם או בעוררות רשתות במוח. בדיקת אלו כוללות: טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים, דימות תהודה מגנטית, טומוגרפיית פליטת פוטון בודד ודימות תהודה מגנטית תפקודי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דִּמּוּת במילון מונחים יחידים [כללי] (תשל"א–תשפ"ד), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ מנור, א', וטיאנו, ש' (2012). לחיות עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. תל אביב: דיונון.
- ^ מוניץ, ח' (עורך). (2016). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה מהדורה שישית. תל אביב: דיונון.
