דימס טיילור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

דימס טיילוראנגלית: Deems Taylor22 בדצמבר 1885 - 3 ביולי 1966) היה מלחין ומבקר מוזיקה אמריקאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילור נולד בניו יורק. הוא החל ללמוד נגינה בפסנתר בשנת 1895. בשנת 1906 קיבל תואר ראשון באוניברסיטת ניו יורק. בשנת 1907 שמע ויקטור הרברט מוזיקה שכתב טיילור להצגת אוניברסיטה ועודד אותו להמשיך בלימודי מוזיקה. הוא למד קונטרפונקט והרמוניה בשנים 1908-11 ולאחר כמה משרות בהוצאה לאור ועיתונאות היה למבקר מוזיקה בעיתון "ניו יורק וורלד" בשנים 1921-25, לעורך "מיוזיקל אמריקה" בשנים 1927-29 ומבקר המוזיקה של "ניו יורק אמריקן" ב-1931-32. נוסף לכך היה מנהל ואחר נשיא של האיגוד האמריקאי של מלחינים ונגנים ופרשן מוזיקה בשידורי רדיו. ספריו מן בשנים 1937, 1940 ו-1949 מכילים גרסאות מורחבות של שיחות הרדיו שלו.‏[1]

בשנת 1924 נבחר למכון הלאומי לאמנויות וספרות ובשנת 1935 נבחר לאקדמיה האמריקאית לאמנויות וספרות.

דימס טיילור מופיע בפתיחת סרטו של וולט דיסני "פנטסיה" משנת 1940, כמנחה ומבאר את פרקי המוזיקה בסרט, בניצוח לאופולד סטוקובסקי.

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המוזיקה של טיילור בנויה בכישרון, אך נעדרת ייחוד או תחושה של שכנוע פנימי עמוק. הוא הצטיין במיזוג השפעות אירופאיות ולא קל לעמוד על השתלשלותן ביצירתו ולהגדירה. בסגנונו האישי ניכרת קרבה ברורה לזה של המלחינים האמריקאים שהשתלמו בגרמניה בסביבות מפנה המאה, כמו צ'אדוויק, קונוורס או נווין. הוא דחה את השפעת האופנה האוונגארדית של מלחיני המאה ה-20 בכל המובנים פרט לתזמור וצוטט בדברי ההספד לאחר מותו כמי שאמר "זו תקופה - לא רק באמריקה אלא בכל העולם - של פדנטיות שאיבדה שליטה. התוצאה היא מוזיקה שמחייבת הסבר, ואפילו ההסברים אינם אומרים דבר לאיש פרט לבקיאים בתחום". גישתו זו זיכתה אותו במאזינים רבים ונלהבים, מצד אחד, אך גם תרמה לכך שהמוזיקה שלו נשכחה זמן קצר לאחר מכן. מתוך הוקרה לפעילותו, הן כמחבר ספרי מוזיקה והן כמנהל באיגוד המלחינים והמבצעים, ייסד האיגוד בשנת 1967 את פרסי ASCAP ע"ש דימס טיילור לספרים ומאמרים מצטיינים על מוזיקה ומוזיקאים. בשנת 1990 תרמה בתו, ג'ואן טיילור, את ארכיוניו לבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת ייל.‏[2]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "על אנשים ומוזיקה" (ניו יורק, 1937)
  • "המאזין המושווה" (ניו יורק, 1940, מהדורה מתוקנת 1972)
  • עריכת "אוצר גילברט וסאליבן" (ניו יורק, 1941)
  • "מוזיקה לאוזני" (ניו יורק, 1949)
  • "כמה ערבים קסומים: סיפורם של רוג'רס והמרשטיין (1953)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • EwenD
  • GroveO (E.K. Kirk)
  • J.F. Porte: ‘Deems Taylor, an American Hope’, Sackbut, ix (1929), 193
  • ‘Taylor, Deems’, CBY 1940
  • J.T. Howard: Deems Taylor, Studies of Contemporary American Composers (New York, 1927, 2/1940)
  • I. Kolodin: The Metropolitan Opera (New York, 1966), 334, 358
  • ‘The Yale Music Library has acquired the archives of Deems Taylor’, Notes, xlvii (1990–91), 46–7
  • P. Dickinson: ‘Deems Taylor’, The Viking Opera Guide, ed. A. Holden, N. Kenyon and S. Walsh (London, 1993), 1082 only
  • N. Slonimsky: Music since 1900 (New York, 5/1994)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סטיבנסון, הערך "דימס טיילור" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
  2. ^ רוברט סטיבנסון