דין אצ'יסון

דין גודרהאם אצ'יסון
תאריך לידה	11 באפריל 1893 מידלטאון, קונטיקט
תאריך פטירה	12 באוקטובר 1971 סנדי ספרינגס, מרילנד
מקצוע	עורך דין
מפלגה	דמוקרטית
מזכיר המדינה ה-51
תקופת כהונה	21 בינואר 1949 20 בינואר 1953
הקודם בתפקיד	ג'ורג' מרשל
הבא בתפקיד	ג'ון פוסטר דאלס
תחת הנשיא	הארי טרומן
תת מזכיר המדינה ה-14
הקודם בתפקיד	ג'וזף גרו
הבא בתפקיד	רוברט לאבט
תת מזכיר האוצר
תקופת כהונה	1933
תחת הנשיא	פרנקלין דלנו רוזוולט

דין גודרהאם אצ'יסון (באנגלית: Dean Gooderham Acheson;‏ 11 באפריל 1893 - 12 באוקטובר 1971) היה עורך דין ומדינאי אמריקני שכיהן כמזכיר המדינה של ארצות הברית תחת הנשיא הארי טרומן. בתקופת כהונתו הוא לקח חלק מרכזי בהגדרת מדיניותה של ארצות הברית כלפי ברית המועצות בראשית המלחמה הקרה. במהלך כהונתו בתפקידיו השונים הוא לקח חלק בקביעת מדיניות השאל-החכר, דוקטרינת טרומן ותוכנית מרשל וכן בהקמתם של נאט"ו, קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי. בתקופתו כמזכיר המדינה לקחה ארצות הברית חלק במלחמת קוריאה. לאחר סיום תפקידו הוא המשיך להוות גורם מרכזי בממשל וייעץ לנשיאים דוויט דייוויד אייזנהאור, ג'ון קנדי, לינדון ג'ונסון וריצ'רד ניקסון.

אצ'יסון נולד במידלטאון שבקונטיקט לאדוארד ואלינור אצ'יסון. אביו היה איש כמורה וכיהן כבישוף בקונטיקט. בשנים 1912 - 1915 הוא למד בקולג' ייל ובשנים 1915 - 1918 למד לימודי משפטים באוניברסיטת הרווארד. במהלך לימודיו הוא שימש עוזרו של הפרופסור פליקס פרנקפורטר ולאחר הסמכתו לעריכת דין היה אצ'יסון עוזרו של שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית לואיס ברנדייס (1919 - 1921). לצורך תפקיד זה הוא עבר לחיות בוושינגטון הבירה ובתקופה זו יצר קשרי ידידות עם סינקלייר לואיס.

בשנת 1921 עבר אצ'יסון עם משפחתו להתגורר בג'ורג'טאון. הוא החל לעבוד בוושינגטון במשרד עורכי הדין "Covingtom & Burling" ועסק רבות בנושאי משפט בינלאומי. בשנת 1933 הוא מונה על ידי הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט לתת מזכיר האוצר. אצ'יסון התגלה בתפקידו זה כשמרן, בין היתר בהתנגדותו למתן אשראי לבנקים וכן בגין התפטרותו מהתפקיד לאור התנגדותו לתוכניתו של הנשיא רוזוולט לשינוי שער השווי של הזהב.

אצ'יסון שב למלא תפקיד בקבינט של הנשיא רוזוולט עם מינויו בשנת 1940 לתפקיד בכיר במזכירות המדינה. אצ'יסון החזיק בתפקידו זה במהלך מלחמת העולם השנייה ובשנה הראשונה לכהונתו היה בין מעצבי המדיניות המשותפת עם בריטניה והולנד להטלת אמברגו על ייבוא נפט מיפן, שתרם במידה רבה לפרוץ המלחמה בין יפן לארצות הברית. בשנת 1944 שימש אצ'יסון הנציג הבכיר ביותר מטעם ארצות הברית בכינוס האו"ם לנושאים כלכליים, שבו הוחלט על הקמת קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי ונקבעו קווים כלליים בנושאי מסחר ומכס שהובילו להקמתו העתידית של ארגון הסחר העולמי.

לאחר מותו של הנשיא רוזוולט בחר הארי טרומן למנות את אצ'יסון לתת מזכיר המדינה. הוא נשא בתפקיד זה בשנים 1945 - 1949 ועבד תחת מזכירי המדינה אדוארד סטטיניוס, ג'יימס פ. ברנס וג'ורג' מרשל. לאורך שנים אלו הוא החזיק פעמים רבות בתפקיד מזכיר המדינה בפועל, בעת שליחויות המזכירים אל מחוץ לגבולות ארצות הברית. במהלך תקופות אלו התהדקו קשריו עם הנשיא טרומן ובשנת 1947 היה אצ'יסון מנסחה העיקרי של דוקטרינת טרומן. כמו כן הוא היה בין יוזמי תוכנית מרשל ובה סיוע כלכלי למדינות אירופה. על ידי תוכניותיו אלו הוא האמין ביכולתה של ארצות הברית למנוע מברית המועצות לגייס את תמיכתן של מדינות אירופה ולהגדיל את שיתוף הפעולה בין ארצות הברית לביניהן.

בשנים 1949 - 1953 כיהן אצ'יסון כמזכיר המדינה של ארצות הברית. בתקופתו תוכננה תורת הבלימה, שנהגתה על ידי יועצו ג'ורג' קנאן. כמו כן הוא פעל רבות לאפשר את הקמת נאט"ו. העדר יכולתה של ארצות הברית למנוע את השתלטות ברית המועצות על סין (1949) הגבירה את הקריאות הציבוריות כנגדו. אצ'יסון הואשם בנקיטת עמדה מתונה כלפי הקומוניזם ובדצמבר 1950 גיבשו פה אחד נציגי המפלגה הרפובליקנית בבית הנבחרים של ארצות הברית קריאה להסירו מתפקידו.

אצ'יסון נותר בתפקידו עד לתום כהונתו של טרומן בשנת 1953. לאחר מכן הוא שב לעסוק בעריכת דין, אך המשיך ליטול חלק בחיים הפוליטיים ועמד בראש מספר קבוצות במפלגה הדמוקרטית לקביעת מדיניות בנושאים שונים. הנשיאים אייזנהאור, קנדי, ג'ונסון, ואף הנשיא הרפובליקני ניקסון, נעזרו בעצותיו. במהלך משבר הטילים בקובה הוא נשלח על ידי הנשיא קנדי לתדרך את נשיא צרפת שארל דה גול ולגייס את תמיכתו. בשנות השישים הביע אצ'יסון תמיכה במלחמת וייטנאם, אך מאוחר יותר שינה את עמדתו והביע זאת באופן גלוי בעת פגישה עם הנשיא ג'ונסון בשנת 1968.

בשנת 1964 הוענק לאצ'יסון מדליית החירות הנשיאותית. בשנת 1970 הוא זכה בפרס פוליצר עבור ספר זכרונותיו.

אצ'יסון נפטר בביתו בסנדי ספרינגס שבמרילנד בשנת 1971 לאחר שבץ. הוא אביו של דייוויד אצ'יסון ומחותנו של ויליאם בנדי.