דינה שטרן

ד"ר דינה שטרן

דינה שטרן (נולדה ב-8 בנובמבר 1919), חוקרת ספרות ישראלית, ילידת פולין, דוקטור לספרות ולשון, ומרצה באוניברסיטת בר-אילן.

ביוגרפיה

דינה שטרן נולדה בשם מאשה גליקסמן בעיירה זְדוּ‏נְסְקָ‏ה וְוֹ‏לָ‏ה בפולין, כארבעים קילומטר מערבית ללודז'. לאביה, שמעון גליקסמן, ולאמה אסתר חנה, היו עוד שתי בנות ושני בנים נוספים. כל בני משפחתה נספו בשואה. בילדותה הייתה שטרן חניכה בתנועת בית"ר לתקופה קצרה ולאחר מכן הייתה מראשוני תנועת בני עקיבא בלודז', ביחד עם בעלה לעתיד אליעזר שטרן. ב-6 בינואר 1937 עלתה לארץ ישראל על האוניה האיטלקית "גליליאה" של חברת "לויד טריאסטינו".

שטרן התחנכה ב"בית צעירות מזרחי" בירושלים, שהיה באותם הימים מוסד חינוכי לנערות שעלו ארצה במסגרת עליית הנוער, שם למדה בין היתר אצל נחמה ליבוביץ'. היא למדה ב"בית המדרש למורים" ובמקביל נרשמה ללימודים באוניברסיטה העברית בירושלים. היא סיימה לימודיה בהצלחה וקיבלה תעודת הסמכה כפולה כגננת וכמורה. ב-29 במרץ 1942 נישאה לאליעזר שטרן, לימים פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן (נפטר ב-1981). בשנת 1943 - 1944 הצטרפו בני הזוג לכפר הנוער הדתי שליד כפר חסידים של הסוכנות היהודית. בשנים 1946 - 1948 התגוררו השניים במסגרת "קבוצת סטודנטים יבנה שבקיבוץ יבנה", ובשנת 1949 עברו לגור בתל אביב, שם החלה שטרן לעבוד כמחנכת בתיכון "תלפיות".

לאחר תקופת מה עברה להתגורר עם בעלה באנגליה בעקבות שליחתו של בעלה אליעזר כמנהל בית מדרש למורים מטעם הסוכנות היהודית במונטיפיורי קולג ברמסגייט. בעת שהותה באנגליה החלה שטרן ללמוד בקורסים מטעם אוניברסיטת אוקספורד בספרות אנגלית ופילוסופיה של הדת. לקראת אמצע שנות החמישים שבה שטרן להתגורר עם בעלה בישראל ושבה ללמד בתיכון "תלפיות".

בשנת 1964 כתבה שטרן את ספרה "הבגידה ולקחה - עיונים בשבועת אמונים לש"י עגנון". הספר עורר התענינות רבה בשל דרכו המיוחדת בניתוח יצירות עגנון. שטרן שלחה את הספר לש"י עגנון" על מנת שאולי יביע את דעתו עליו, ולאחר כמה חודשים קיבלה מעגנון מכתב תשובה רשום בכתב רש"י. במכתב אישר עגנון את פרשנותה של שטרן לסיפורו אך רמז לה "קלות" שהיא לא קלטה עדיין את כל רמזי הסיפור. שטרן אימצה את דברי מכתבו של עגנון, ואכן בשנת 1989 הוציאה שטרן מהדורה חדשה ומרחבת של הספר, אך עגנון כבר לה היה בחיים.

בשנת 1969 שבה שטרן אל "ספסל הלימודים" כתלמידה מן המנין באוניברסיטת בר-אילן ובשנת 1972 סיימה לימודי תואר ראשון בהצטיינות. בשנות השבעים שהתה שטרן עם בעלה במסגרת שליחות במונטריאול שבקנדה, שם קיבלה על עצמה תפקיד של מורה לעברית מטעם הפדרציה הציונית.

בסוף שנות השבעים שבו בני הזוג שטרן ארצה ושטרן החלה ללמד באוניברסיטה קורס בספרות ילדים במסגרתם השלימה תואר שני ושלישי. ב-20 ביולי 1981 קיבלה שטרן תואר דוקטורר לספרות ולשון, אך בעקבות פטירתו של בעלה אליעזר חודש לאחר מכן מסרטן, פרשה לכמה חודשים. בשנת 1982 קיבלה שטרן מינוי של מרצה בכירה ומיקדה את עצמה באוניברסיטת בר-אילן שם הסמיכה דורות שלמים של מורים לספרות ולשון.

בשנת 1990 פרשה שטרן לפנסיה, אך לא פנסיה מלאה, זאת כי נתבקשה להמשיך בהוראה במסגרת קורסים לספרות ילדים. לאחר כמה שנים פרשה שטרן לפנסיה מלאה ומאז מקדישה את זמנה וממשיכה לעסוק במחקר ספרות.

לשטרן שלושה בנים, ביניהם הפרופסור ידידיה שטרן, ובת. שטרן מתגוררת כיום בפתח תקוה וממשיכה לעסוק במחקרי ספרות.

בשנת 2010 קיבלה ד"ר דינה שטרן תעודת חבר כבוד מטעם עמותת יוצאי זדונסקה וולה בישראל .

מספריה

• "בואי שירה בואי", על סיפורו של ש"י עגנון , הוצאת ראובן מס , 1992
• "שאנחנו כגוף אחד", מחקר ב "עובדיה בעל מום" וב "שבועת אמונים" לש"י עגנון , הוצאת ראובן מס , 2008
• בשערי ארץ סגולה", על שירתו של ביאליק , הוצאת ראובן מס , 1994
• "אלימות בעולם קסום", הוצאת ראובן מס, 2002
• "הבגידה ולקחה, מחקר בשבועת אמונים לש"י עגנון , הוצאת שוקן 1989
• "עגנון המכוסה מן העין" לסיפוריו של ש"י עגנון , הוצאת ראובן מס , 2000
• "אצבעוני בכור שטן ומושיע" תבניות מן המעשיה בספרות , הוצאת צריקובר
• "בני עקיבא לודז" לדיוקנה של תנועת נוער בטרם שואה