דינו ראדג'ה
 |
|
| תאריך לידה | 24 באפריל 1967 |
| מקום לידה | ספליט שבהרפובליקה הפדרלית הסוציאליסטית של יוגוסלביה |
| עמדה | סנטר/פאוור פורוורד |
| גובה | 2.11 מטר |
| דראפט | בחירה מספר 40, 1989 בוסטון סלטיקס |
|
קבוצות
|
|
|---|---|
| 1987-1990 1990-1993 1993-1997 1997-1999 1999-2000 2000-2001 2001-2002 2002-2003 |
יוגופלסטיקה ספליט וירטוס רומא בוסטון סלטיקס פנאתינייקוס ק.ק. זאדאר אולימפיאקוס ציבונה זאגרב ק.ק ספליט |
| הישגים | MVP של פיינל פור היורוליג (1989) |
| מאזן מדליות | |||
|---|---|---|---|
| כדורסל | |||
| המשחקים האולימפיים | |||
| כסף | סיאול 1988 | יוגוסלביה | |
| כסף | ברצלונה (1992) | קרואטיה | |
| אליפות העולם בכדורסל | |||
| ארד | קנדה 1994 | קרואטיה | |
| אליפות אירופה בכדורסל | |||
| זהב | יוגוסלביה 1989 | יוגוסלביה | |
| זהב | איטליה 1991 | יוגוסלביה | |
| ארד | יוון 1987 | יוגוסלביה | |
| ארד | גרמניה 1993 | קרואטיה | |
| ארד | יוון 1995 | קרואטיה | |
דינו ראדג'ה (בקרואטית: Dino Rađa; נולד ב-24 באפריל 1967), הוא כדורסלן עבר קרואטי. בראשית הקריירה היה שותף בשתיים משלושת הזכיות הרצופות של יוגופלסטיקה ספליט בגביע אירופה לאלופות, וכיום משמש כנשיא המועדון.
תוכן עניינים |
קריירת המועדונים [עריכה]
ראדג'ה החל את קריירת הכדורסל שלו בעיר נעוריו, שם שיחק במדי הנוער של קבוצת ק.ק. דוולין, ומשם עבר למועדון ק.ק. ספליט בחוזה מקצועני. בספליט (אשר החליפה ספונסרים ונודעה כ"יוגופלסטיקה" ו"פופ84") שיתף פעולה עם טוני קוקוץ' בתקופת השיא של המועדון וזכה עימה בשני גביעי אירופה לאלופות ברציפות (1989, 1990). בסיום עונת 1989/1990, עזב ראדג'ה את ספליט ועבר לוירטוס רומא, למרות שנבחר בידי הבוסטון סלטיקס כבר בדראפט של שנת 1989.
בעונתו הראשונה באיטליה קלע ראדג'ה 18.1 נקודות בממוצע למשחק, ונבחר על ידי עיתונאיי ספורט במקום השני כשחקן האירופאי הטוב ביותר לאותה העונה, שני רק לקוקוץ'. בשתי העונות הבאות המשיך ראדג'ה לשפר את ממוצעיו, והעמיד ממוצעים של 20.2 נקודות למשחק בעונתו השנייה, ו-21.5 בשלישית. בשנת 1992 הוליך ראדג'ה את רומא לזכייה בגביע קוראץ'.
בשנת 1993 הצטרף ראדג'ה לבוסטון סלטיקס. את עונת הבכורה שלו בליגת ה-NBA סיים עם ממוצעים של 15.1 נקודות למשחק ו-7.2 ריבאונדים. לאחר 3 שנים נוספות בבוסטון, נשלח ראדג'ה בעסקת חליפין אל פילדלפיה 76' בתמורה לקלרנס וות'רספון, אך כשל בבדיקות הגופניות.
בדצמבר 1993 קבע ראדג'ה רקורד שלילי כאשר היה לשחקן אשר סיים משחק עם מספר ההחטאות הרב ביותר ללא נקודות, כאשר במשחק נגד סן אנטוניו ספרס החטיא 14 זריקות מהשדה ב-18 דקות משחק[1].
בשנת 1997 החליט ראדג'ה לחזור לאירופה, והצטרף לקבוצת פנאתינייקוס היוונית. הוא שיחק במועדון שנתיים, בהן זכה עימו בשתי אליפויות יוון. לאחר שנתיים ביוון עזב ראדג'ה את המועדון וחזר לקרואטיה, לקבוצת ק.ק. זאדאר.
בשנת 2000 חזר ראדג'ה ליוון וחתם אצל יריבתה של קבוצתו הקודמת, אולימפיאקוס, אך כשל בנסיונו להשיב למועדון את תואר האליפות, וחזר לקרואטיה, לקבוצת ציבונה זאגרב. לאחר עונה אחת בזאגרב, חזר ראדג'ה לקבוצת נעוריו, זכה עימה באליפות קרואטיה ופרש מכדורסל.
נבחרות לאומיות [עריכה]
ראדג'ה היה חלק מנבחרת יוגוסלביה אשר זכתה במדליית הכסף באולימפיאדת סיאול, ושתי מדליות זהב באליפות אירופה בכדורסל (1989, 1991).
לאחר הכרזת העצמאות של קרואטיה, הפך ראדג'ה לבורג חשוב בנבחרת קרואטיה, אשר זכתה במדליית כסף במשחקים האולימפיים בברצלונה, במדליות ארד באליפות אירופה בכדורסל 1993 שנערכה בגרמניה, באליפות אירופה בכדורסל 1995 שנערכה ביוון, ובאליפות העולם בכדורסל 1994 שנערכה בקנדה.
קישורים חיצוניים [עריכה]
הערות שוליים [עריכה]
- ^ סטטיסטיקות המחטיאים באתר basketball-reference.com
| MVP של פיינל פור היורוליג | ||
|---|---|---|
|
