סדר קדימה בברכות
סדר קדימה בברכות היא סוגיה הלכתית העוסקת בקדימות בין ברכות הנהנין שונות הנאמרות לפני אכילת מאכל, ובקדימות המאכל עליו תאמר הברכה במקרה של מספר סוגי אוכלים שלהם ברכה זהה.
באופן כללי סדר הברכות הוא המוציא ואחר כך זה מצוין בראשי תיבות מג"ע א"ש (מזונות, גפן, עץ, אדמה ושהכל), אולם אין סדר זה מוסכם על כל הדעות.
קדימת שבעת המינים או חביב[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשנה במסכת ברכות מובאת מחלוקת תנאים העוסקת בשאלה האם יש קדימות לברכה לפרי משבעת המינים על פני מאכלים אחרים:
בגמרא מובאות שתי דעות בהסבר מחלוקתם של רבי יהודה וחכמים.
אמר עולא: מחלוקת בשברכותיהן שוות, דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף, אבל בשאין ברכותיהן שוות - דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה... פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא, חד אמר: מחלוקת בשברכותיהן שוות, דרבי יהודה סבר מין שבעה עדיף ורבנן סברי מין חביב עדיף, אבל בשאין ברכותיהן שוות - דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה, וחד אמר אף בשאין ברכותיהן שוות נמי מחלוקת.
על פי ההסבר הראשון, במקרה של מאכלים שעליהם ברכה ראשונה שונה, מוסכם על הכל כי אין עדיפות למאכל אחד על חברו, בעוד במקרה של מספר מאכלים שעליהם ברכה ראשונה זהה ואחד מהם משבעת המינים ישנה מחלוקת: לחכמים הברכה תהיה על המאכל החביב על האדם, בעוד לרבי יהודה הברכה תהיה על המאכל משבעת המינים. על פי ההסבר השני, מחלוקתם של רבי יהודה וחכמים היא בשני המקרים, ובעוד לחכמים אדם יברך ברכה ראשונה על הדבר החביב עליו, ולרבי יהודה על מאכל משבעת המינים, כאשר המחלוקת נוגעת הן למאכל שעליו תאמר הברכה במקרה של מספר מאכלים שלהם ברכה ראשונה זהה, והן בשאלת הקדימות בין ברכות שונות של מספר מאכלים.
בהמשך הגמרא מובאת מימרא על פיה ישנה קדימות פנימית בין מאכלים שונים משבעת המינים:
בהמשך מובא מעשה ברב חסדא ורב המנונא, שעל פיו סדר הקדימה בין שבעת המינים תלוי בקרבתם למילה 'ארץ', ועל כן תמר (שני למילה 'ארץ') קודם לרימון (חמישי למילה 'ארץ')[1].
שיטות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם פסק עקרונית כדעת חכמים, על פיה רשות ביד האדם לברך על הדבר בו הוא חפץ תחילה, ואין קדימות מחייבת בין מאכלים שונים או בין ברכות שונות. עם זאת, כאשר אין לאדם העדפה בין מאכלים שונים, עליו להקדים מאכל משבעת המינים:
היו לפניו מינין הרבה: אם היו ברכותיהן שוות - מברך על אחת מהם ופוטר את השאר, ואם אין ברכותיהם שוות - מברך על כל אחת מהן ברכה הראויה לו, ואי זה מהם שירצה להקדים - מקדים. ואם אינו רוצה בזה יותר מזה: אם יש ביניהם אחד משבעת המינים - עליו הוא מברך תחלה, וכל הקודם בפסוק קודם בברכה, והשבעה הן האמורים בפסוק זה: "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן ודבש", ודבש זה הוא דבש תמרים, והתמרים קודמין לענבים שהתמרים שני לארץ והענבים שלישי לארץ
יש שהסבירו שהרמב"ם הולך בעקבות הרי"ף, שפסק גם כן כחכמים[2].
מרבית הראשונים פסקו להלכה כשיטת רבי יהודה לפי האוקימתא הראשונה בגמרא, על פיה במקרה של מספר מאכלים עם ברכה זהה יש קדימות לברכה על המאכל משבעת המינים, אך אין קדימות בין מאכלים עם ברכות שונות, ויקדים לברך על המאכל החביב עליו. ההסבר לפסיקה כדעת יחיד של רבי יהודה כנגד חכמים הוא שסוגיית הגמרא שדנה בקדימויות בשבעת המינים, נראית כהולכת בשיטתו של רבי יהודה[3]
בשולחן ערוך מובאות שתי הדעות.
קדימה לפי סוג הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כיום, רוב הפוסקים מורים לברך תחילה על המאכל החשוב יותר ואחר כך לברך תחילה את הברכה המדויקת יותר שמכוונת לסוג ספציפי של מאכל. ולכן ברכת המוציא לחם קודמת לכל.
אם אין לחם עוברים לכלל של מג"ע א"ש:
- בורא מיני מזונות - שחשובה יותר מהשאר מאחר שמאכלי המזונות הם משביעים ביותר.
- בורא פרי גפן - ברכת היין חשובה מפני שהיין מזין ומשביע ובגלל זה גם תקנו לו חכמים ברכה מיוחדת.
- בורא פרי העץ - קודמת לברכת האדמה הואיל והיא מבוררת יותר
- בורא פרי האדמה - ברכה כללית על מה שיוצא מהאדמה. לכן גם אם בירך "בורא פרי האדמה" על פרי עץ יצא, אך להפך לא.
- שהכל נהיה בדברו - הברכה הכללית לשאר המאכלים.
קדימה בין שבעת המינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר יש פירות מסוגים שונים, הפירות משבעת המינים קודמים הואיל ומינים אלו נזכרו לשבח בתורה, ובברכתם פוטרים את שאר הפירות. אך אם יש שני פירות משבעת המינים מברכים לפי שיטה אחת על הפרי שמופיע קרוב יותר למילה 'ארץ' בפסוק "כִּי ה' אֱלוֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה… אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן, אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". (דברים ח, ז-ח), לפיכך סדר הקדימה הוא: חטה, זית, שעורה, תמר, ענבים, תאנה ורמון.
ולפי השיטה השנייה כל הקודם בפסוק קודם לברכה.
