דיסאתזיה אתיופיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמואל קרטרייט 1863-1793

דיסאתזיה אתיופיקה (במקור dysaethesia aethiopica) היא הפרעה נפשית כביכול שתוארה על ידי הרופא האמריקני סמואל קרטרייט (Samuel Adolphus Cartwright‏; 1863-1793) ב-1851, והסבירה, על פי קרטרייט, את הסיבה לעצלות בקרב עבדים. דיסאתזיה אתיופיקה נחשבת כיום כדוגמה לפסבדו-מדע,‏[1] ולאחד ממקורות תורת הגזע.‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרטרייט היה רופא שפעל במדינות דרום ארצות הברית, בהן הייתה נהוגה העבדות בשנים שקדמו למלחמת האזרחים. ב-1851 הירצה בפני ההתאגדות הרפואית של לואיזיאנה ושם הציג את ממצאיו בנוגע למחלה שגילה אצל העבדים השחורים - דיסאתזיה אתיופיקה.

דיסאתזיה אתיופיקה, "המכונה על ידי משגיחי העבודה 'פוחחות'", אובחנה אצל אמריקאים אפריקאים בלבד והתאפיינה בליקויים בהרחקת הפחמן הדו-חמצני מן האוויר הננשם דרך הריאות, שהביא לפגמים בדם ול"ליקוי בחומר המוחי של הגולגולת". הסימפטומים הנראים לעין של המחלה התבטאו במחסור חלקי של רגישות של העור ו"לתרגיה של הכישורים האינטלקטואליים שהיא גדולה עד כדי כך שהיא דומה לאדם שהוא חצי ישן".‏[3] תסמינים נוספים כוללים "צלקות בגוף שבוחן רפואי מסוגל לגלותן, שהן נוכחות תמיד וקיומן מספיק להסביר את התסמינים האחרים".‏[3] קרטרייט ציין במאמרו שקיומה של הדיסאתזיה אתיופיקה "הוכח בצורה ברורה על ידי עדות ישירה ומוחלטת", אבל רופאים אחרים כשלו באיתורה משום ש"תשומת לבם לא הופנתה בצורה מספקת למחלות של גזע הנגרו".‏[3]

לדברי קרטרייט דיסאתזיה אתיופיקה "נפוצה הרבה יותר בין עבדים משוחררים, המתגוררים בקבוצות בנפרד מהשאר מאשר בין עבדים במטעים שלנו, ותוקפת רק עבדים החיים כמו העבדים המשוחררים מבחינת התזונה, המשקאות, תרגול וכו'". ואכן, אליבא דקרטרייט, "כמעט כל העבדים החופשיים חולים בה, אלו שאין להם אדם לבן כלשהו שיטפל בהם".

קרטרייט טען כי את הדיסאתזיה אתיופיקה "קל לרפא, אם מטפלים בה על פי עקרונות פיזיולוגיים מוצקים".‏[4]

האמצעים הטובים ביותר לעורר את העור הם, תחילה, לרחוץ את המטופל היטב במים חמים וסבון; ואז, למשוח אותו לגמרי בשמן, ולהצליף בשמן עם רצועת עור רחבה; ואז להעביד את המטפל בעבודה קשה כלשהי בשמש.

– ‏[4]

המחברת ונסה ג'קסון (Vanessa Jackson) ציינה כי הצלקות הן תסמין של דיסאתזיה אתיופיקה וכי "ד"ר קרטרייט רב התושייה קבע כי הצלפה יכולה... לרפא הפרעה זו. כמובן, שיש התוהים האם ההצלפות לא היו הגורם ל'צלקות' שאימתו את הדיאגנוזה".‏[5] לטענת קרטרייט, חלק מן הסימפטומים המאפיינים את המחלה הם סף רגישות נמוך לכאב, הגורם לכך שהמלקות נסבלות יותר למי שחלה במחלה.

על פי קרטרייט לאחר "סבב הטיפולים" המוצע העבד "יראה אסיר תודה ויודה לאדם הלבן שבכוחו המחייב ... החזיר לו את התחושה ופיזר את הערפל שערפל את שכלו".‏[3]

אבחונו זה של קרטרייט, שלו נלווה אבחון נוסף בדבר מחלת נפש הקרויה דראפטומניה המתבטאת בתשוקה בלתי נשלטת של עבד להמלט מבעליו, היה חלק מראיית עולם המכונה "פוליגניזם" שרווחה בארצות הברית במהלך המאה ה-19 וראתה בשחורים בני מין ביולוגי נפרד, וככאלו מי שאינם זכאי לזכויות ולחובות של אדם לבן. ראיית עולם זו עמדה בשולי הטיעונים של תומכי העבדות, בשל העובדה שהיא סותרת את סיפור אדם וחווה המופיע בכתבי הקודש. גם בקרב פוליגניסטים אלו, נחשב קרטרייט למקרה קיצוני, ואמירותיו באשר למחלות שגילה נחשבו לאבסורד. עם זאת, טענותיהם של הפוליגניסטים נחשבות כיום על ידי החוקרים (ובהם סטיבן ג'יי גולד, הסוקר את עבודתו של קרטרייט בספרו "אין מידה לאדם") למקרה מוקדם של גיוס המדע לשם ביסוס אידאולוגיה גזענית, כשם שתורת דרווין שפורסמה לאחר "תגליותיו" של קרטרייט, שימשה לביסוס אידאולוגיות המבוססות על דרוויניזם חברתי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Samuel A. Cartwright, "Report on the Diseases and Physical Peculiarities of the Negro Race", The New Orleans Medical and Surgical Journal 1851:691-715 (May).
    • Reprinted in DeBow's Review XI (1851). Available at Google Books and excerpted at PBS.org.
    • Reprinted in Arthur Caplan, H. Tristram Engelhardt, Jr., and James McCartney, eds, Concepts of Health and Disease in Medicine: Interdisciplinary Perspectives (Boston: Addison-Wesley, 1980).
    • Reprinted in Arthur L. Caplan, James J. McCartney, Dominic A. Sisti, eds, Health, Disease, and Illness: Concepts in Medicine (Washington, D.C.: Georgetown University Press, 2004) ISBN 1589010140.
  • An Early History - African American Mental Health
  • Paul Finkelman, Slavery & the Law page 305
  • Rick Halpern, Enrico Dal Lago, Slavery and Emancipation Page 273

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]