דיפטיכון
דיפטיכון או דיפטיך (מיוונית: δίπτυχον – שני קפלים, שני פנים) הוא כינוי לכל אובייקט, הכולל שני לוחות שטוחים המחוברים יחד באמצעות ציר, ובייחוד ליצירות אמנות בצורה זו.
בעת העתיקה, בעיקר באימפריה הרומית ולאחריה באימפריה הביזנטית יצרו יצירות תבליט עשויות שנהב או עץ בצורת דיפטיכון. לוחות אלה שמשו הן באמנות, והן ככריכה של חוברת כתיבה, כאשר פנים החוברת היה עשוי שעווה, בה כתבו, ואותה יכלו לשטח על מנת לאפשר כתיבה מחודשת.
בימי הביניים החלו ביצירת ציורים על גבי דיפטיכונים, חלקם לשימוש אישי, וחלקם כיצירות אמנות כנסייתית להצגה על המזבח בכנסייה. בהמשך החלו להתפתח יצירות מסוג טריפטיכון למטרה זו.
שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיפטיכון כנסייתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בימי הביניים המוקדמים נעשה שימוש בדיפטיכונים בכנסיות. המונח שימש לתאר לוחות זיכרון עשויים שעווה אשר ניצבו בכנסיות ואיזכרו תורמים אשר תרמו לבניית הכנסייה. הלוח ציין אנשים שעודם בין החיים על צד אחד של הדיפטיכון, ושמות תורמים שנפטרו על הצד השני. שמות התורמים נקראו בציבור על ידי הדיאקון במהלך האוכריסטיה.
שימוש אחר שנעשה בדיפטיכון הוא ציון שמות קדושים נוצרים.
שימוש נוסף היה דיפטיכון אשר שימש כאיקונין ואשר כמרים נודדים נסעו עמו. דיפטיכון זה נועד לצורך הקמת אתר תפילה נייד, שהוצב בתחילת התפילה וקופל בסופו.
יצירות אמנות בצורה זו נפוצו בהולנד במאות ה-15 וה-16, והציירים יאן ואן אייק, רוחיר ון דר ויידן, האנס ממלינג והוגו ואן דר חוס ציירו בצורה זו.
שימושים חילוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דיפטיכונים מאוירים שימשו כשעון שמש כאשר חוט שהיה מתוח בין שני הלוחות הצל עליהם ובאמצעותו ניתן היה לקבוע את השעה.
בעת החדשה נוצרו יצירות מודרניות בצורת הדיפטיכון כדוגמת יצירתו של אנדי וורהול: "דיפטיך מרילין" משנת 1962, בסגנון פופ ארט.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דיפטיכון, האנציקלופדיה הקתולית
- שעוני שמש בצורת דיפטיכון
- דיפטיכון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
