דיק אדבוקאט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דיק אדבוקאט
Dick Advocaat 2011 Russia.jpg
מידע אישי
שם מלא דירק ניקולאס אדבוקאט
תאריך לידה 27 בספטמבר 1947
מקום לידה האג שבהולנד
גובה 1.70 מטר
עמדה קשר
מועדונים כשחקן
1966 - 1973
1967
1973 - 1977
1977 - 1979
1979
1979 - 1980
1980
1980 - 1982
1982 - 1983
1983 - 1984
דן האג
סן פרנסיסקו גלס
רודה
VVV ונלו
שיקגו סטינג
דן האג
שיקגו סטינג
ספרטה רוטרדם
ברצ'ם ספורט
אוטרכט
147 (7)
7 (1)
113 (2)
74 (6)
32 (3)
11 (1)
31 (1)
61 (6)
10 (0)
39 (0)
קבוצות כמאמן
1984 - 1987
1987 - 1989
1989 - 1991
1990 - 1992
1991 - 1992
1992 - 1994
1994 - 1998
1998 - 2002
2002 - 2004
2004 - 2005
2005
2005 - 2006
2006 - 2009
2009 - 2010
2009 - 2010
2010 - 2012
2012 - 2013
2013 - 2014
2014 -
נבחרת הולנד (עוזר מאמן)
הארלם
SVV
נבחרת הולנד (עוזר מאמן)
דורדרכט
נבחרת הולנד
פ.ס.וו. איינדהובן
גלאזגו ריינג'רס
נבחרת הולנד
בורוסיה מנשנגלדבך
נבחרת איחוד האמירויות
נבחראת קוריאה הדרומית
זניט סנקט פטרבורג
נבחרת בלגיה
א.ז. אלקמאר
נבחרת רוסיה
פ.ס.וו. איינדהובן
א.ז. אלקמאר
נבחרת סרביה

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

דירק ניקולאס "דיק" אדבוקאטהולנדית: Dirk Nicolaas "Dick" Advocaat; נולד ב-27 בספטמבר 1947) הוא כדורגלן עבר ומאמן כדורגל הולנדי. במהלך קריירת האימון הארוכה שלו אימן נבחרת כדורגל רבות ביניהן הולנד, איחוד האמירויות, דרום קוריאה, בלגיה ורוסיה. הכינוי שלו הוא "הגנרל הקטן" (The Little General). כיום מאמן את נבחרת סרביה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדבוקאט נולד בהאג. במשך תקופתו ככדורגלן, אדבוקאט שיחק בעמדת הקשר. בין המועדונים ששיחק בהם הם: דן האג, VVV ונלו, רודה, ספרטה רוטרדם ואוטרכט בהולד ושיקגו סטינג בארצות הברית. הישג השיא שלו כשחקן היה המקום השלישי עם דן האג בליגה ההולנדית בשנת 1971.

אדבוקאט החל את קריירת האימון המקצוענית שלו כעוזרו של רינוס מיכלס בנבחרת הולנד בשנת 1984. ב-1987 הוא עבר לאמן את קבוצת הארלם ההולנדית. לאחר שלוש שנים בקבוצת דורדרכט הוא התמנה פעם נוספת ב-1992 לעוזר המאמן של נבחרת הולנד. כעבור שנה הוא התמנה למאמן הראשי שלה, ובמונדיאל 1994 בארצות הברית הוביל אותה להעפלה לרבע הגמר.

אדבוקאט עבר לאמן את פ.ס.וו. איינדהובן בשנת 1995. הוא זכה עימה בגביע ההולנדי, התואר הקבוצתי החשוב הראשון שלו, ב-1996. כעבור שנה הוא זכה עם איינדהובן באליפות הולנד. ב-1998 הוא חתם בגלאזגו ריינג'רס ובעקבות כך נתלו בו תקוות שיוביל את המועדון להצלחות. הוא זכה עם הקבוצה פעמיים באליפות ליגת העל הסקוטית ופעמיים בגביע הסקוטי, ואף יזם במהלך תקופתו בתפקיד את הקמת "מארי פארק" - מרכז האימונים של ריינג'רס, שנפתח בשנת 2001.

בסיום תקופתו בריינג'רס, מונה אדבוקאט בפעם השנייה למאמן נבחרת הולנד‏[1]. ביורו 2004 הוא הגיע עם הנבחרת לחצי הגמר. לאחר טורניר היורו הוא מונה למאמנה של בורוסיה מנשנגלדבך למשך עונת 2004/2005. בעונתו היחידה הוא עזב את הקבוצה כשהיא במקום ה-15 בלבד בבונדסליגה, בטרם התפטר מתפקידו בחודש אפריל[2]. הוא אף שימש זמן קצר מאמנה של נבחרת איחוד האמירויות. באוגוסט 2005 הוא מונה למאמנה של נבחרת דרום קוריאה[3]. במונדיאל 2006 נבחרתו לא הצליחה לשחזר את הצלחתה מ-2002, והודחה מהטורניר כבר בשלב הבתים.

לאחר המונדיאל אדבוקאט התפטר מנבחרת דרום קוריאה[4], ועבר לאמן את זניט סנקט פטרבורג מליגת העל הרוסית[5]. ב-2006, עונתו הראשונה בקבוצה, הוא הוביל אותה למקום הרביעי בליגה הרוסית. בעונת 2007 אדבוקאט זכה עם זניט באליפות רוסיה הראשונה של המועדון מאז שנת 1984, ובכך הפך למאמן הזר הראשון שזוכה באליפות הליגה הרוסית. הוא אף זכה עם זניט בגביע אופ"א לעונת 2007/2008 בזכות ניצחון במשחק הגמר בתוצאה 0-2 על קבוצתו לשעבר, גלאזגו ריינג'רס‏[6]. הוא הפך למאמן הראשון שמצעיד את זניט לגמר המפעל. בהמשך 2008 הוא זכה עם זניט בתואר אירופי נוסף, הסופר קאפ האירופי, בזכות ניצחון על מנצ'סטר יונייטד.

באמצע עונת 2009 פוטר אדבוקאט מזניט, כאשר הקבוצה הייתה במקום השביעי בלבד בליגת העל הרוסית‏[7]. ביולי אותה שנה נודע כי אדבוקאט ימונה למאמן נבחרת בלגיה שאיבדה סיכוי להעפיל למונדיאל 2010, החל מינואר 2010[8]. אדבוקאט הדריך אותה בשני המשחקים האחרונים שנותרו בקמפיין המוקדמות. בדצמבר החליף את רונלד קומאן כמאמנה של א.ז. אלקמאר ההולנדית[9], ושימש בתפקיד עד סיום עונת 2009/2010. תחתיו סיימה הקבוצה במקום החמישי בליגה והעפילה למוקדמות הליגה האירופית. באפריל 2010 הודיע אדבוקאט על התפטרותו מנבחרת בלגיה‏[10] וכעבור חודש מונה למאמנה של נבחרת רוסיה, לקראת קמפיין המוקדמות ליורו 2012 שנערך בפולין ואוקראינה.‏[11]

אדבוקאט העפיל עם נבחרת רוסיה ליורו 2012, אולם בטרם הקמפיין החל הודיע כי לא ימשיך באימון הנבחרת לאחריו‏[12]. ביורו 2012 כשלה הנבחרת כאשר לא הצליחה לעבור את שלב הבתים. במאי 2012 חזר אדבוקאט להולנד כשסיכם לקנדציה נוספת בפ.ס.ו. איינדהובן‏[13]. אדבוקאט זכה עם איינדהובן בסופר קאפ ההולנדי לאחר ניצחון 2-4 על אייאקס.‏[14]

ב-15 באוקטובר 2013 מונה למאמן א.ז. אלקמאר ההולנדית עד סוף עונת 2013-2014. ביולי 2014 מונה למאמן נבחרת סרביה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הולנד: אדבוקאט הביע את הסכמתו לאמן את הנבחרת, באתר ynet‏, 25 בינואר 2002
  2. ^ דיק אדבוקט התפטר מבורוסיה מנשנגלדבך, באתר וואלה!, 19 באפריל 2005
  3. ^ דיק אדבוקאט מונה כמאמן דרום קוריאה, באתר ynet‏, 29 בספטמבר 2005
  4. ^ דיק אדבוקט התפטר מאימון דרום קוריאה, באתר ספורט 5, ‏26 ביוני 2006
  5. ^ אדבוקאט חתם בסנט פטרסבורג, באתר וואלה!, 26 ביוני 2006
  6. ^ סוכנויות הידיעות, אדבוקאט, סנט פטרסבורג: "הזכיה באופ"א בלתי נשכחת", באתר ynet‏, 15 במאי 2008
  7. ^ דיק אדבוקאט פוטר מזניט סנט פטרסבורג, באתר ynet‏, 10 באוגוסט 2009
  8. ^ דיק אדבוקט מונה למאמן בלגיה, באתר nrg‏, 1 ביולי 2009
  9. ^ היורש של קומאן: אדבוקאט מונה למאמן אלקמאר, באתר ynet‏, 9 בדצמבר 2009
  10. ^ אדבוקאט התפטר מבלגיה: "חותם ברוסיה", באתר ספורט 5, ‏17 באפריל 2010
  11. ^ "דיק אדבוקאט מונה למאמן נבחרת רוסיה", מאתר ספורט5, מיום 17 במאי 2010
  12. ^ אלי שווידלר, אדבוקאט יסיים את דרכו ברוסיה בתום יורו 2012, באתר הארץ, 30 באפריל 2012
  13. ^ "אדבוקאט יאמן את איינדהובן בעונה הבאה", מאתר ספורט5, מיום 01 במאי 2012
  14. ^ "צפו באיינדהובן מנצחת את אייאקס 2:4 וזוכה בסופר-קאפ", מאתר ספורט2, מיום 05 באוגוסט 2012