דירה להשכיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עטיפת הספר דירה להשכיר

דירה להשכיר הוא ספר ילדים מפורסם של הסופרת והמשוררת העברית לאה גולדברג. בספר מופיעים שלושה סיפורים:

לראשונה הופיע הסיפור המרכזי בספר בעיתון "משמר לילדים" ב-22 באוקטובר 1948 עם איוריה של רות שלוס. אחר כך, יצא לאור כספר בספריית "חלון" של ספריית פועלים ב-1959, עם איורים של שושנה היימן[1]. ב-1970 יצא הספר במהדורה חדשה בספרית פועלים, עם איורים של המאייר שמואל כץ וזו המהדורה המוכרת שלו - הסיפור "דירה להשכיר" הופיע אז יחד עם עוד שני סיפורים שפורסמו קודם לכן בנפרד בספריית "חלון" - "כך ולא כך" (שאוייר במקור על ידי אודרי ברגנר) ו"מעשה בשלושה אגוזים" (שאוייר במקור על ידי אריה נבון)‏[2].

למרות השנים הרבות מאז פרסומו, גם כיום הספר נמצא לעתים ברשימת רבי המכר בתחום ספרות הילדים והנוער בישראל.

דירה להשכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציר הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר את קורותיו של בניין דירות בן חמש קומות. בכל קומה גר דייר שונה ממשפחת בעלי החיים (תרנגולת הסובלת מעודף-משקל חמור, קוקייה, חתולה וסנאית). האיזון העדין מופר בשעה שהעכבר מפנה את הדירה העליונה בבניין וכך נותרת דירה להשכרה. חיות שונות (נמלה, ארנבת, חזיר וזמיר) שוקלות לשכור אותה. בפני הקורא נחשפים השוכרים האפשריים בשל התנגדותם לאחד מהדיירים הנוכחיים, כשכל שוכר אפשרי מסרב לשכור את הדירה בשל דייר נוכחי אחר. לבסוף שוכרת את הדירה היונה על אף שהדירה אינה לרוחה משום שכדבריה "השכנים טובים בעיניה".

בסיפורת הילדים הרוסית קיים סיפור דומה בשם "בקתת היער"‏[3], עם קווי דמיון המזכירים את הסיפור "דירה להשכיר". ייתכן שבילדותה נחשפה הסופרת לסיפור זה.

הסיפור זכה להלחנה של פרופ' יחזקאל בראון בה הוא מתאר כל דמות ואופיה בעזרת מנגינות.

משמעויות סמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל חי בדמות החתולה מדירה להשכיר, בפסטיבל חיפה להצגות ילדים שנת 2011 שהוקדש ליצירתה של לאה גולדברג

הספר מציג הדגמת קונפליקט בין-תרבותי המתבטא בסטריאוטיפים ובדעות קדומות המיוצגים על ידי החיות השונות המתגוררות במגדל (התרנגולת השמנה, החתולה ה"כושית" וכדומה), ומתוך כך מביא להבנה שסטריאוטיפים ודעות קדומות מובילים להיעדר תקשורת, לקונפליקט, לעוינות ולסכסוכים. הדיירת שבוחרת לגור בדירה היא כאמור יונה, סמל השלום.

כך ולא כך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור השני בספר, "כך ולא כך", שנכתב על ידי הסופר הרוסי, קורניי צ'וקובסקי, ותורגם על ידי לאה גולדברג, מסופר על ילדה אשר מתקנת את אביה בשגיאותיו המכוונות.

מעשה בשלושה אגוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתאר בתחילתו גמד קטן ביער גדול. הגמד מארח בביתו את שכנו הסנאי עד בוא האביב בתמורה לשלושה אגוזים בגדלים שונים. למרות שלכאורה שלושת האגוזים אינם בעלי ערך - משתכנע הגמד לקבל אותם כשכר דירה משום שהסנאי מספר לו שבשלושת האגוזים טמון כוח סודי המסוגל להפוך את האוחז בהם למאושר. כמו כן, יש ביכולתם להציל מסכנה - ורק אז יתגלה טיבם האמיתי. הגמד שומר על האגוזים מכל משמר כעל אוצר.

יום אחד מגלה הגמד כי היער בו הוא גר מועד לכריתה בפקודת השר. הגמד מנהל משא ומתן עם חוטבי העצים, ומשכנע אותם לקבל את שלושת האגוזים הקסומים במקום שקל אחד שהובטח לכל אחד מהם. הם מסכימים, לוקחים את האגוזים והולכים. היער ניצל. הגמד מאושר ורוקד מרוב שמחה. הוא הבין את סוד האגוזים.

השר שזקוק לעצי היער על מנת לבנות ארמון לאהובתו, כועס על כך שהוראתו לא מולאה. הוא טוען שנערתו לא תנשא לו אלא אם יבנה לה ארמון מפואר. האנשים מספרים לו על אוצר מופלא יותר מן הארמון הנמצא ברשותם. אוצר אשר אם יעניק אותו לאהובתו, תתרצה היא מיד ותנשא לו. הם מספרים לו על האגוזים הקסומים ומוכנים למכור לו אותם תמורת שני שקלים לכל אחד מהם. השר מסכים, והאנשים מאושרים ומבסוטים (כך במקור). גם הם פיצחו את סוד האגוזים.

אהובתו של השר מתאכזבת על שלא קיבלה את הארמון המפואר אותו ביקשה והיא מסרבת להינשא לשר. אז מציע השר לנערתו את אגוזיו הקסומים - היא נעתרת מיד וללא תנאים. הנישואים גורמים אושר רב לשניהם. אשת השר מטמינה את האגוזים ושוכחת מהם.

האגוזים מתגלים שוב על ידי בנם המשותף שש שנים מאוחר יותר. הוא מחטט בארונות ומכיוון שאין איש בנמצא לספר לו על הקסם באגוזים, הוא מחליט פשוט לאכול אותם. גם הוא מאושר.

השיר החוזר בסיפור: "היה היו שלושה אגוזים, ובהם שלושה סודות ורזים. והיה-כל מי שיפתור את סודם, אין כמותו מאושר בעולם."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גילה אמיתי, "מגדל הפעמון: קריאת התעוררות סוציאל-פמיניסטית ב'דירה להשכיר' ללאה גולדברג", ספרות ילדים ונוער 132, אוגוסט 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]