דיר אל-מדינה

הנקרופוליס של תבאי
אתר מורשת עולמית
מבט אווירי על שרידי כפר הפועלים דיר אל-מדינה
מדינה	מצרים
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 6
(למפת מצרים מוגדלת) קהיר אלכסנדריה אל עריש אסואן איסמעיליה לוקסור שארם א-שייח' סואץ ישראל ירדן סודאן ערב הסעודית ל ו ב הים התיכון ים סוף דיר אל-מדינה (למפת מצרים רגילה) קהיר אלכסנדריה אל עריש אסואן איסמעיליה לוקסור שארם א-שייח' סואץ ישראל ירדן סודאן ערב הסעודית ל ו ב הים התיכון ים סוף דיר אל-מדינה

דיר אל-מדינה (בערבית: دير المدينة‎) הוא כפר מצרי עתיק, שהיה ביתם של האומנים והפועלים שבנו את קברי המלכים והאצילים בעמק המלכים בנקרופוליס של תבאי בתקופת השושלות ה-18 ועד ה-20, בתקופת הממלכה החדשה. בין המאה ה-16 ועד המאה ה-11 לפנה"ס.

שמו הקדום של הכפר היה "סת מע'ת" שפירושו "מקום של אמת". הפועלים והאומנים שחיו במקום נקראו "המשרתים במקום של אמת". בתקופה הקופטית, הוסב המקדש לאלה חתחור לכנסייה. ממנו נגזר השם הערבי של המקום דיר אל-מדינה שפירושו "המנזר של העיר".

החפירות באתר העלו ממצאים ייחודיים מתועדים של חיי קהילה בעולם העתיק, בתקופה המשתרעת על פני כמעט 400 שנים. המידע שהתקבל בחפירות כלל ממצאים מפורטים בדבר הארגון, הסדר החברתי, הקשרים חברתיים, תנאי העבודה וחיים של קהילה. הממצאים כוללים תיעוד של שביתת פועלים שהיא כנראה השביתה המתועדת הראשונה בהיסטוריה.

האתר שוכן על הגדה המערבית של הנילוס מול העיר המודרנית לוקסור. הכפר שוכן במקום הנראה כמו אמפיתיאטרון טבעי, במרחק הליכה לעמק המכלים הנמצא מצפונו, כשמדרום מזרח נמצאים מקדשים, ועמק המלכות ממערבו. ייתכן והכפר נבנה במקום זה רחוק ממגורי שאר האוכלוסייה, בגלל האופי הרגיש של עבודתם, ובכדי לשמור בסודיות את העבודות שבוצעו על ידי הפועלים בבניית קברי המלכים.

החפירות באתר [עריכה]

בשנת 1840 התגלתה בקרבת הכפר כמות גדולה מאוד של פפירוסים. ממצאים רבים נוספים נמצאו במהלך המאה-19. החפירה המקצועית הראשונה התקיימה בין השנים 1909-1905 על ידי האגיפטולוג האיטלקי ארנסטו שיאפארלי (Ernesto Schiaparelli) ‏ (1928-1856). בחפירותיו גילה כמות גדולה של אוסטקונים. בין השנים 1951-1922 נחפר האתר שוב במלואו על ידי על ידי משלחת ארכאולוגית בראשות האגיפטולוג הצרפתי ברנרד ברויאר (Bernard Bruyère)‏ (1971-1879). החפירות כללו את כל הכפר, המזבלה ובתי הקברות. הממצאים מהחפירות כללו מעל 5,000 אוסטרקונים העוסקים בספרות ועסקאות כלכליות שונות.

שביתת העובדים [עריכה]

בשל החשיבות שייחסו המצרים הקדמונים לבניית קברי המלכים, התנהל ישרות הבנייה המלכותית בדרך כלל באופן יעיל. חלק מהקוד של האלה מע'ת שהייתה אלת הצדק והאמת, היה לשלם שכר ראוי לעובדים ולאומנים, זו הייתה חובה דתית. אי תשלום שכר העובדים מהווה את אחת האנדיקציות למשבר ברחבי הממלכה.

בשנת המלכות ה-25 של רעמסס השלישי, ארעה שביתה של העובדים שהיא אולי השביתה המתועדת הראשונה בהיסטוריה. הפועלים סבלו מעיכובים באספקת המזון, ולאחר שכעסם גבר הם זרקו את כלי העבודה שלהם ועזבו את המקום. הם התאספו באתר במדינת האבו. העובדים כתבו מכתב לשר הממונה בתלונה על מחסור במנות חיטה. ראשי הכפר ניסוי להרגיעם ולשכנע אותם לחזור לעבודה, אבל הם סירבו לעשות זאת לפני שתלונתם תטופל. תגובתם לפנייה לחזור לעבודה הייתה "אנחנו רעבים", 18 ימים עברו מתחילת החודש ועדיין מנת הדגן לא הועברה אליהם, ולכן נאלצו לקנות חיטה בעצמם. לאחר שהשלטונות חזרו אליהם הפועלים חזרו לעבוד ביום המחרת. לאחר שביתה זו היו מספר שביתות נוספות. רק לאחר שאספקת המזון חודשה, פסקו השביתות. קיים תיעוד על תלונות בנושא שכר גם בתקופתם של רעמסס התשיעי ורעמסס העשירי.