דיר אל סולטאן
דיר אל סולטאן בתרגום לעברית: מנזר המלך הוא מתחם על גג קפלת הלנה בכנסיית הקבר. על פי רוב המסורות, זהו חלק מהתחנה התשיעית בוויה דולורוזה, והוא שייך לכנסייה האתיופית, שאין לה נכסים בכנסיית הקבר עצמה.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע היסטורי
גג כנסיית הקבר שימש בתקופה הצלבנית כאולם הסעודות של האבירים הצלבניים ששהו בכנסייה. שרידי העמודים עליהם נסמך אולם הסעודות, מעטרים את הקירות ששרדו על הגג. במעבר מהגג לעבר רחוב בית הבד הנמצא במפלס אחד נמוך יותר, ניצב עמוד המסמל את התחנה התשיעית בוויה דולורוזה. שם ישו, בדרכו לגולגותא, נפל בפעם השלישית.
[עריכה] הקמת דיר אל סולטאן
נזירים אתיופיים חיו בארץ ישראל כבר במאה ה-4. במהלך התקופה העות'מאנית הקהילה האתיופית בירושלים הלכה והתדלדלה, ולקראת סוף המאה ה-17 נעלמה מירושלים לחלוטין, וכל האתרים שהיו בחזקתם קודם לכן עברו לידיהם של הארמנים והיוונים אורתודוקסיים. בשנת 1760 חזרו נזירים אתיופיים לירושלים למציאות חדשה בה הם נושלו מכל נכסיהם. בלית ברירה מוקם מתחם מנזר דיר אל סולטאן על גג כנסיית הקבר שמעל הקפלה על שם סנט הלנה. בשנת 1837 פרצה מגפת דבר והרגה את הנזירים שהיו אז בירושלים.
[עריכה] סכסוך עם הקופטים
מאז היאחזות הנזירים האתיופים במתחם דיר אל סולטאן הם נמצאים בסכסוך עם הנזירים הקופטיים. הטוענים לבעלות על המתחם. נדנדת הבעלות על המתחם משתנה מפעם לפעם. הכנסייה האתיופית הייתה כפופה לכנסייה הקופטית מהמאה ה-4 עד 1959 כאשר יליד אתיופיה מונה לפטריארך על ידי קיריל החמישי. אירוע זה יצר סכסוך מר בנוגע לנכסים המוחזקים על ידי הכנסיות הקופטית והאתיופית בתקופתו של מוחמד עלי (1830 - 1840) זכו הקופטים באישור לבעלותם על דיר אל סולטאן ועל המעבר בין הגג עליו ממוקם דיר אל סולטאן לבין חצר כנסיית הקבר. בסכסוכים שהיו בין הקופטים לאתיופים על דיר אל סולטאן, זכו הקופטים לתמיכת השלטון העות‘מני. תמיכה זו המשיכה גם בזמן המנדט הבריטי. ובגין מצב זה יצאו הנזירים האתיופים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה ובנו את מתחם הכנסייה האתיופית ברחוב אתיופיה. זמן קצר לאחר מלחמת ששת הימים פלשו הנזירים האתיופיים לשתי הקפלות הקופטיות הנמצאות במעבר מהגג של דיר אל סולטאן לחצר הכניסה הראשית לכנסיית הקבר- קפלת מיכאל וקפלת ארבעת החיות - ותפסו אותן. אירוע זה התרחש כאשר הקופטים ירדו להתפלל בכנסיית הקבר והותירו את הקפלות האלו ללא שמירה. ותוך ניצול העובדה כי באותה תקופה לאתיופיה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ומצרים הפטרונית של הכנסייה הקופטית נחשבה למדינת אויב. בהסכם השלום בין ישראל למצרים יש סעיף לפיו מתחייבת ישראל לפתור את המחלוקת בדיר אל סולטאן. אך הלכה למעשה לא נעשה דבר והמתיחות בין הקופטים לאתיופים מוסיפה ליחסים המתוחים בלאו הכי.
[עריכה] תיאור דיר אל סולטאן
הגישה אל מתחם המנזר היא דרך מעבר וגרם מדרגות היוצא מרחוב בית הבד, או דרך הקפלות האתיופיות, הצמודות לכנסיית הקבר מדרום-מזרח. המנזר בנוי ככפר אתיופי קטן, בעל חדרונים הבנויים מחומר וקורות עץ. הדלתות והחלונות הנמוכים צבועים בצבעים עזים, והחדרים עצמם מרוהטים בסגפנות, וכוללים לרוב מזרן שינה לאדם אחד. יושבי המנזר שואבים את מימיהם מבור מים מקומי, ומתנהלים כקומונה. בין החצר לחדרי המגורים צומח "עץ הזית הקדוש", אשר על פי המסורת האתיופית מסמל את המקום בו העלה אברהם לעקדה את בנו יצחק, ובענפיו של עץ זה הסתבכו קרני האייל. הנזירים חיים חיי שיתוף, ומנהלים סדר היום המוקדש ברובו לתפילות הנמשכות ביום ובלילה.
[עריכה] ראו גם
- מנזר דיר אנטוניוס (קופטי)
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- סודות בירושלים – צביה דוברי פריד תיאור של חיי המנזר
- צילומים של דיר אל סולטאן
- תיאור הכנסיות האתיופיות בירושלים
- הערך דיר אל סולטן באנציקלופדיה הקופטית (באנגלית)
-
מבט על דיר אל סולטאן וכיפת כנסיית הקבר, תצלום של אוגוסט זלצמן, 1856
-
דיר אל סולטאן, מתוך אוסף ספריית הקונגרס
-
טקס פסחא 1941 בדיר אל סולטאן, מתוך אוסף ספריית הקונגרס
-
תאי הנזירים במנזר
