די-די-טי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המבנה הכימי של די-די-טי

DDT (או D.D.T, קיצור של: Dichloro-Diphenyl-Trichloro-ethane, בתעתיק לעברית: די-די-טי, או ד.ד.ט, קיצור של: דיכלורו-דיפניל-טריכלורו-אתאן), הוא חומר להדברת מזיקים ממשפחת האורגנוכלורינים (Organochlorine), שהנוסחה הכימית שלו היא (ClC6H4)2CH(CCl3). חומר זה נמכר גם תחת שמות מסחריים רבים אחרים.

ראשית השימוש בדי-די-טי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סינתזה ראשונה של החומר נעשתה בשנת 1874 על ידי אוטמר זיידלר (Othmar Zeidler),‏[1] אך על תכונותיו כמדביר חרקים עמד הכימאי השווייצרי פאול הרמן מילר רק בשנת 1939, על תגליתו נאמר שתציל את העולם מרעב, תמנע מזיקים, תקטול חרקים ותפתור בעיה של מחלות זיהומיות קשות. על תגלית זו קיבל מילר את פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1948.

ה-די-די-טי אינו נמצא בטבע בצורה טבעית, הוא חומר אורגני קריסטלי, נטול צבע, בעל מסיסות נמוכה במים ובעל מסיסות רגילה בממיסים ייעודיים.

די-די-טי היה בשימוש נרחב של לוחמי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה, כאמצעי למלחמה בטיפוס ובמלריה. ערים שלמות באיטליה רוססו בדי-די-טי, כדרך למלחמה במחלת טיפוס שמופצת על ידי כינים. משנת 1945 נעשה שימוש בדי-די-טי בחקלאות, במינון גדל והולך, משום שהחרקים החלו לגלות עמידות לחומר.

פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדי-די-טי הוא רעל מתון, עם מינון סמי-לתלי לחולדות של 113 מ"ג לק"ג של משקל גוף.[2]

הפופולריות של החומר, אשר הפכה אותו לכה מבוקש בחקלאות המתועשת, כמו גם במשקי הבית, הייתה שילוב של מספר גורמים. הוא חזק מאוד, זמין, זול, יש לו טווח פעולה רחב וממושך ובעיקר נחשב כבטוח לשימוש. עובדות אלה שנתמכו על ידי היצרנים בגיבוי משרדי בריאות ברחבי העולם, הפכו אותו לחומר ההדברה הנפוץ ביותר.

השגות על בטיחות החומר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הזמן החלו מדענים לגלות חששות בקשר לנזקים אפשריים מהחומר הנפוץ כל כך, הביולוגים קלרנס קוטם (Clarence Cottam) ואלמר היגינס (Elmer Higgins) פרסמו בשנת 1946, שנתיים לפני הענקת פרס נובל למילר, מאמרים המדגישים את ההשפעות המסוכנות שיש לו על חייהם ועל בריאותם של יונקים, דגים, בעלי כנף ובני אדם.

תפוצתו הנרחבת של החומר נעצרה בעיקר בעקבות עבודתה של הביולוגית והאקולוגית האמריקאית רייצ'ל קרסון, וספרה "האביב הדומם" שפורסם בשנת 1962. קרסון הצביעה על העובדה שהחומר פוגע בציפורי טרף ובהן הסמל האמריקאי, העיטם לבן הראש האמריקאי שממדי ההתרבות שלו צנחו באופן מדאיג. הסיבה המרכזית לכך, טענה קרסון, הייתה נעוצה בכך שהדי-די-טי הביא לירידה בעובי קליפת הביצים, שלא יכלו לשאת עוד את משקל ההורים כאשר אלו דגרו עליהן.

עם הזמן, הצליחו המדענים המתנגדים לשימוש בחומר להשפיע על ממשלות שונות להוציא את השימוש בו אל מחוץ לחוק. תרמו לכך טענות שהחשיפה לחומר גרמה, אחרי שלושים שנות שימוש בו, לעליה בתחלואה במחלות שונות אצל בני אדם, ובעיקר בסרטן הקיבה. נטען גם כי החומר נכנס לשרשרת המזון וגרם לסכנת הכחדה של בעלי חיים רבים.

בשנת 1972 הוצא החומר אל מחוץ לחוק בארצות הברית, דבר שגרם לסחף בארצות נוספות, עד אשר יצא משימוש בכל ארצות העולם המערבי. בארצות המתפתחות, לעומת זאת, במיוחד באזורים הטרופיים, נשאר החומר בשימוש לשם מניעת מלריה. נכון ל-2004 משתמשים בו בהודו להדברת גידולי קשיו ובוטנים.

טענות כי החומר בטוח לשימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לאמור לעיל יש טענות, למשל של פרופסור אהרון וילדבסקי[2] שהייתה הפרזה בהגדרת הסכנה מהחומר.

ב-15 בספטמבר 2006 פרסם ארגון הבריאות העולמי הודעה בה הוא חוזר בו מההגבלה על החומר, שיצאה לפני כמעט 30 שנה, וממליץ לעשות שימוש נרחב בדי-די-טי בריסוס בחללים סגורים למניעת מחלת המלריה. הארגון אף טוען שבשימוש נכון, החומר אינו גורם נזק לאנשים ולסביבה.‏[3]

טיעון על הסכנות שבדי-די-טי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי טענות שוללי הדי-די-טי, החומר, כמו גם תוצרי הפירוק שלו, הדי-די-די ודי-די-אי, רעילים מאוד לאדם כמו לכל חי. החומרים האלה מוכרים כיום על ידי מרבית משרדי הבריאות במדינות העולם, כולל משרד הבריאות בישראל, כקרצינוגניים, כלומר גורמים למחלות סרטן. ארגון הבריאות העולמי מסווג את החומר בקטגוריית 2B שפירושה "אפשרות קרצינוגנית לבני אדם", כלומר סכנה לגידולים סרטניים.‏[4]

מלבד זאת הם גורמים לפגיעה במערכת העצבים, במערכת הרבייה ובמערכות נוספות. נקבע שכמות של יותר מחלק אחד ממיליארד של די-די-טי לליטר מים היא מסוכנת. על שום מסיסות הדי-די-טי ותוצרי הפירוק שלו בשומנים, הם מצטברים בגוף החי ובמיוחד ברקמות השומן, כך שלבעלי חיים העומדים בראש שרשרת המזון וניזונים מבשר בעלי חיים, נגרמת פגיעה הולכת ומצטברת בבריאותם.

הדי-די-טי מצוי עדיין במזוננו, למרות הפסקת השימוש בו, עקב זמן מחצית החיים של הדי-די-טי, הארוך יחסית, וכן עקב ייבוא של מוצרי מזון מארצות מתפתחות שבהן לא הופסק השימוש בו.

די-די-טי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, נהגו הבריטים לרסס את המעפילים שהגיעו לחופי הארץ בדי-די-טי, טרם שליחתם למחנות המעפילים בקפריסין או בעת כניסתם למחנה המעפילים בעתלית. בעת קליטת העלייה ההמונית מארצות צפון אפריקה בראשית ימי המדינה, נהגו לרסס את כל העולים החדשים בדי-די-טי, במטרה להשמיד טפילים שהיו על עורם. פעולה זו נתפסה כמשפילה בעיניי חלק מהעולים.

עד שנות ה-60 של המאה ה-20 בבתים רבים בישראל היה מזלף או מרסס די-די-טי, שהיו משתמשים בו כדי לרסס את הבית וקירותיו כנגד יתושים וחרקים אחרים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא די-די-טי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Verbindungen von Chloral mit Brom- und Chlorbenzol, Othmar Zeidler, Berichte der deutschen chemischen Gesellschaft, 1874, volume 7, issue 2, pages 1180 - 1181, doi 10.1002/cber.18740070278
  2. ^ A. Wildavski, But Is It True? A Citizen's Guide to Environmental Health and Safety Issues (Cambridge, MA, 1995).
  3. ^ [1]
  4. ^ ד"ר איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: סלולרי עלול לגרום לסרטן, ynet,‏ 31.05.11