די צייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית השבועון "די צייט" בהמבורג
בית השבועון "די צייט" בהמבורג

די צייטגרמנית: Die Zeit - "הזמן") - השבועון הנמכר והנקרא ביותר בגרמניה כיום. מביע בדרך כלל דעות פוליטיות מרכזיות, תוך פנייה בעיקר לקהל היותר אינטלקטואלי. המוציא לאור הנוכחי שלו, החל משנת 2000, הוא יוזף יופה (פורמלית יחד עם הקנצלר לשעבר הלמוט שמידט בן ה-94). יופה היה מספר שנים גם העורך הראשי ומכהן גם כעורך עד היום.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבועון די צייט נוסד בהמבורג, גרמניה, ב-21 בפברואר 1946, זמן קצר לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כשהעיר הייתה עדיין תחת שלטון בריטי ונדרש רישיון בריטי לצורך ההוצאה לאור. המהדורה הראשונה שלו יצאה ב-25,000 עותקים בלבד.

מייסדי ה"די צייט" היו מספר גרמנים תושבי המבורג, אנשי מרכז - ימין, שהתנגדו בדרך זו או אחרת לנאצים, בתקופת שלטונם של האחרונים, גם אם לא לחמו בשלטון הנאצי ישירות ולעתים אף שירתו בצבא הגרמני בתקופת המלחמה.

המייסד העיקרי של השבועון ומי שהיה זה שקיבל בפועל מהצבא הבריטי את הרישיון להוצאתו לאור והפך עם השנים לבעל המניות היחידי בו, היה גרד בוצריוס. בוצריוס היה שופט גרמני, שהיה נשוי מאז 1932 ליהודיה, דיטה (גרטל) לבית גולדשמידט. אשתו ברחה לבריטניה ב-1938 ואילו הוא נשאר בגרמניה. תקופה מסוימת וכל עוד ניתן היה, הוא הגן על יהודים, כעורך דין, אפילו תחת השלטון הנאצי. בני הזוג התגרשו בדצמבר 1945, סמוך לאחר תום המלחמה.

מייסד אחר, ריכרד טונגל, לימים העורך הראשי למשך כעשור, היה האחראי על הבנייה בעיריית המבורג, הודח מתפקידו עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933, ועבר את שנות המלחמה בברלין, כסופר ומתרגם. בנוסף לשניהם היו בין המייסדים עוד מספר תושבי המבורג, בעלי פרופיל דומה.

סמוך לאחר התחלת פעילותו של ה"די צייט", ב-1946 הצטרפה אליו העיתונאית והסופרת, הרוזנת מריון דנהוף. דנהוף הייתה בשעתו בין הקושרים כנגד היטלר ב-1944, במה שנודע כקשר העשרים ביולי, יחד עם גראף הלמוט ג'יימס פון מולטקה, גראף קלאוס שנק פון שטאופנברג, אדמירל וילהלם קנריס ואחרים. בניגוד להם, דנהוף שרדה בחיים, הצטרפה כאמור ל"די צייט" וקיבלה את התפקיד של העורכת הפוליטית. היא הפכה לסגנית העורך הראשי ב-1955, עורכת ראשית ב-1968 ומוציאה לאור ב-1972. דנהוף כיהנה כמוציאה לאור במשותף של ה"די צייט", עד יום מותה ב-2002.

ב-1979 זכה ה"די צייט" בפרס ארסמוס ההולנדי בגין תרומה משמעותית לתרבות או לחברה באירופה.

ב-2001 הקימה קרן די צייט את "מכון בוצריוס לחקר החברה וההיסטוריה הגרמנית בת זמננו", באוניברסיטת חיפה, על שם גרד בוצריוס‏[1].

השבועון כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית ההוצאה לאור של די צייט, כיום, קרוי על שם המייסד העיקרי - "צייטוורלאג גרד בוצריוס" ומקום מושבו העיקרי הוא בהמבורג. הוא שייך החל מ-1996 ל"קבוצת ההוצאה לאור של גיאורג פון הולצברינק", משטוטגרט. הקבוצה העבירה ב-2009 מחצית מהבעלות ל"דיטר פון הולצברינק מדיה", השייכת לאחד מיורשיו של איל התקשורת גיאורג פון הולצברינק.

לשבועון יש כיום משרדים ועורכים בפרנקפורט, ברלין, דרזדן, לונדון, בריסל, פריז, מוסקבה, איסטנבול ווושינגטון וכתבים זרים קבועים בתל אביב, יוהנסבורג, ניו יורק, ניו דלהי ובייג'ינג.

ה"די צייט" יוצא לאור כל יום ה' בשבוע והוא ידוע בין השאר במאמרים הארוכים ומלאי הפרטים המופיעים בו ובפורמט הגדול מהמקובל של הדפים שלו. מספר עותקי השבועון הנמכרים מידי שבוע בממוצע עומד על יותר מחצי מליון, כאשר מספר הקוראים נאמד בכשני מיליון קוראים מידי שבוע בממוצע. בהשוואה, ה"דר שפיגל", שהוא המתחרה העיקרי, מוכר כארבע מאות אלף עותקים בשבוע, (הנתונים נכונים לראשית 2012).

השבועון אמנם הופיע וממשיך להופיע עד היום בהמבורג, אבל העירייה סירבה להרשות לו, עם הקמתו, להשתמש בסימלה ולכן הוא נושא עד היום את הלוגו של עיריית ברמן הסמוכה, שהייתה נדיבה יותר מזו של המבורג.

רשימת העורכים הראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1946: ארנסט סמהבר
  • 1946–1955: ריכרד טונגל
  • 1957–1968: יוזף מולר - מרין
  • 1968–1972: מריון גרפין דנהוף
  • 1973–1992: ת'יאו סומר
  • 1992–1997: רוברט ליכט
  • 1997–2001: רוג'ר דה ואק
  • 2001–2004: יוזף יופה ומיכאל נאומן
  • 2004 - עד היום: ג'ובני די לורנצו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]