דלורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןדלורית
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו־פסיגיים
סדרה: דלועאים
משפחה: דלועיים
סוג: דלעת
מין: דלורית
שם מדעי
Cucurbita moschata
דושסן, 1786
דלורית
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 86.41 ג'
קלוריות 45 קק"ל
חלבונים 1 ג'
פחמימות 11.69 ג'
שומן 0.1 ג'
ויטמינים
 ‑ ויטמין A ‏532 מק"ג
 ‑ ויטמין B6 ‏0.154 מ"ג
 ‑ ויטמין C ‏21 מ"ג
 ‑ ויטמין D ‏0 מ"ג
 ‑ ויטמין E ‏1.44 מ"ג
 ‑ ויטמין K ‏1.1 מק"ג
ברזל 0.7 מ"ג
סידן 48 מ"ג
מגנזיום 34 מ"ג
מנגן 0.202 מ"ג
זרחן 33 מ"ג
אשלגן 352 מ"ג
נתרן 4 מ"ג
נחושת 0.072 מ"ג
אבץ 0.15 מ"ג
סיבים תזונתיים 2 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני
שיח דלורית
דלורית חצויה לשניים

דלורית או דלעת הגינה[1] (שם מדעי: Cucurbita moschata) היא צמח ממשפחת הדלועיים המזכיר בצורתו אגרטל או אגס.

טעמה של הדלורית מתוק ואגוזי, בדומה לבטטה או לדלעת. קליפתה צהובה ובשרה כתום. כשהדלורית בשלה, צבע הקליפה משתנה מירוק לכתום כהה וטעמה נעשה עשיר ומתוק יותר. לרוב מקלפים את הקליפה ומוציאים את הזרעים ואוכלים את 'בשר' הדלורית, אולם הזרעים ניתנים לאכילה לאחר אפייה או קלייה.

הדלורית עשויה לגרום לתגובה האלרגית דרמטיטיס במגע עם העור לאחר קילופה. בשימוש מסיבי בדלורית יש להשתמש בכפפות.

הדלורית גדלה כצמח מטפס ונוצרת בבסיסו של הפרח. מקורה בצפון אמריקה. תחילת הגידול המסחרי בישראל – בתחילת שנות ה-80, כמצע גידול לחרקים מועילים בהדברה ביולוגית לכמה מכונים במדינה. לאחר מכן נכנס כגידול מסחרי למאכל אדם ונקרא בתחילה "מיני דלעת" או "דילעית". השם "דלורית" נטבע כשם שיווקי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דלורית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.