דליה יאירי
דליה יאירי (נולדה ב-1935 בתל אביב) היא עיתונאית ואשת תקשורת, סופרת ומשוררת ישראלית.
[עריכה] ביוגרפיה
דליה יאירי נולדה בשנת 1935 בתל אביב, בתם הבכורה של סימה לבית גינגיס, ילידת בסראביה שעלתה לארץ ישראל ב-1921, ויעקב צִדְקוֹני (רֶכטמַן), יליד סוחצ'וב שעלה ארצה ב-1924, פקיד, אספן אתנוגרפיה ישראלית וחוקר פולקלור ישראלי, ממקימי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי. יאירי גדלה בתל אביב עד שנת 1950, אז עברה המשפחה בעקבות עבודתו של אביה לבירה ירושלים, לשם עברו משרדי הממשלה.
לאחר שירותה הצבאי, כשהייתה בת 20, נישאה לעוזי יאירי, לימים מפקד סיירת מטכ"ל ומפקד חטיבת הצנחנים במלחמת יום הכיפורים. למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיה נולדו שלושת ילדיהם הראשונים, ובהמשך נולדו שניים נוספים.
בשנות ה-60 החלה יאירי לעבוד ברשות השידור במערך האקטואליה.
בשנת 1975 נהרג בעלה עוזי בפריצה למלון סבוי. בסוף שנות ה-70 נישאה בשנית לערן דולב, רופא פנימי, אז סגן קצין רפואה ראשי (ולימים קצין רפואה ראשי).
בשנת 1984 הצטרפה אליו כשנשלח לארצות הברית מטעם צה"ל לשתי שנות לימודים בבית הספר לרפואה של משרד ההגנה האמריקאי. בתקופת שהותה שם למדה צרפתית, תקשורת ויחסים בינלאומיים. בשובה מארצות הברית בשנת 1986 חזרה לעבוד בקול ישראל כעורכת ראשית ומגישה של יומן השבוע של רשת ב'. במקביל הנחתה את התוכנית "הכל דיבורים" יחד עם רזי ברקאי.
בשנת 1993 הזמין אותה ראש הממשלה יצחק רבין להשתתף בטקס החתימה על הסכמי אוסלו בוושינגטון.
ב-1994 החלה להגיש את תכנית האקטואליה "עניין אחר" ברשת ב' של קול ישראל. בתכנית זו שמה יאירי דגש על נושאי אלימות במשפחה ותאונות דרכים. ב-28 בנובמבר 2002 הגישה את התוכנית האחרונה של "עניין אחר" ונסעה לחצי שנה ללונדון.
בשנת 1998 הוזמנה דליה יאירי על ידי הנהלת השדולה היהודית למען ישראל בארצות הברית, איפא"ק, לפתוח את הוועידה השנתית שלה, והייתה לאישה הראשונה שהוזמנה לאירוע זה. יאירי שמה דגש בנאום הפתיחה שלה על הצורך בשיתוף פעולה בין יהדות ארצות הברית, הממשל האמריקאי וישראל לקירוב השלום.
[עריכה] ספרים
- סדרת אינכזה; כתבה דליה יאיר; ציר אבנר כץ, תל אביב: שבא (ספרית מעריב: מועדון קוראי מעריב), 1981. (לילדים)
- דליה יאירי-דולב, אמא של חייל; צייר אבנר כץ, תל אביב: כפל, תשמ"א 1981. (חוויות של אמהות לחיילים)
- רונית לב-ארי, דליה יאירי, אסור להרים ידיים!: נשים מוכות בישראל; עריכה: שפרה רווה, רמת גן: קשת, תשנ"ו 1996.
- בואו ימים מפויסים: שירים, ירושלים: כרמל, תשס"ז 2006.
- תזמורת בגוף יחיד: שירים, ירושלים: כרמל, תשס"ט 2009.
בעריכתה:
- דליה יאירי (הפקה ועריכה), מצאה היונה מנוח לכף רגלה: מנחם דגלי, 1937–1998, [תל אביב?: חמו"ל], 1998.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דליה יאירי ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- דליה יאירי באתר חדשות מחלקה ראשונה
- רשימת הפרסומים של דליה יאירי בקטלוג הספרייה הלאומית
- מרדכי חיימוביץ, עניין אחר: שירת דליה יאירי, באתר nrg מעריב, 15 באפריל 2009
- הספרים של דליה יאירי באתר סימניה
